אזהרה = פוסט זה לא נועד לאנשים בעלי עצירות מחשבתית ואולי כן... :)
שבוע חדש, ערב יום ראשון. המתוקה התעלתה על עצמה והכינה ארוחת ערב לתפארת. היום זה היה תפוחי אדמה קטנים מאודים עם ירקות ופטריות יער, אני חושב שגם היה שם רוטב בלסמי. המעדן השני היה שרימפס עם אורז ותוספות, כך עם כוסות תא חם עלינו לגג ואכלנו מביטים על השקיעה,
אחר כהרגלינו יצאנו שוב לההליכה הלילית, אנו אוהבים את הרחובות הריקים, הבריזה הימית וגם הסיכון הפוחת לפגוש רוכב אופניים חשמליות. שקטים הבני זונות הללו. כרגיל הנושא להיום הספר האחרון שהמתוקה חופרת, מחקרים מדוע לא יכולים לרדת במשקל. אני ידע מה מקור השיחה. בחודשים האחרונים התחלתי להתעבות.
אצהיר כאן בברור אני עדיין בטענה שיש אוויר כבד. כי לא יכול להיות שאני משמין ואני מוכן לערסל מחשבה על כיסי כוח משיכה עודף באזור המשקל הביתי.
כך מרחוב לרחוב צועדים ביחד מידי פעם מחזיקים ידיים ומדברים.
אז אתה אומר על המחקרים האחרונים? שואלת המתוקה.
הפעם במקום תשובה מתחכמת הבעתי את דעתי בעניין בצורה אחרת. פררררררררר
כן זה היה נוד, ולא מהשקטים מוחבאים שכאילו. זה היה אחד סימפוני עם תרועת חצוצרות.
לצערי עקב ההליכה המהירה, הארומה המלווה הייתה נכבדת בהחלט,
למען החינוך הבריטי אצהיר כאן זו היתה נפיחה מרשימה וגם מפתיעה, מסתבר עם כל עמל היום ובמיוחד הלחצים שעלו ממקומות שונים (כאן אני מוסיף תודה לכמה אנשים נפלאים המוכנים לעשות מעל ומעבר) פשוט לא ביקרתי בשירותים היום.
למזלי המתוקה יודעת להביע את דעתה - your full of shit
אחרי מכה טובה בבטן הסכמתי - כנראה שכן
אז מה עושים עכשיו? רחוקים מהבית, אין מסעדות באזור.
הלחץ עולה והתרועה הבאה עלולה להביא תוספות מעבר למוסיקה וריח.
לרוץ? לחפש משהוא בין החצרות? ומה אחרי....אווויש.
ואז כמו הצלה משמיים. אפשר לומר ממש משמיים ראינו את הפתרון.
בית כנסת.
נכנסתי בזהירות מחזיק את הבטן הרועמת. קבוצת ביינישים לומדים הייתה ליד שולחנות התפילה. במבט תחינה ביקשתי לדעת היכן השירותים. בראותם סיכוי למצווה הופניתי לשירותים של בית הכנסת.
טוב, יש רגעים בחיים שדעות משתנות. לחצים גורמים לשינויים ובשחרור אותם לחצים הבנות חדשות עולות. רגע רגע אני לא מתכוון לבחור בש"ס בבחירות הבאות למרות שמהיום כאשר אני אעבור ליד בית כנסת תמיד אני אראה בו כמקום עם ערך נוסף, מקום שיחה עם יוצר האדם ושחרור לחצים נפשיים וגופניים,
בינתיים בעודי מתפנה המתוקה לא אהבה את הטיול המקוצר, ההמתנה ולא במיוחד את האנחות שהשמעתי בעודי מתחבר לאמונה.
לכן היא בינתיים פנתה לחברותיה והכינה לי הפתעה
כאשר יצאתי מבית הכסא גיליתי שהפרס הגדול שלי עבור הדעות המלאות "שיט" שלי בנושא ההרזיה וחוסר המאמץ שלי בעניין הוא:
תור להידרו קולוניקה
מכל החוויות היותר אזוטריות שיש לי עם המתוקה, לא שיערתי שאני הולך לקבל בתחת צינור, שטיפת מעיים וגם (לחובבי הסקאט} נאמר לי שאפשר לראות את מה שיוצא (צנרת שקופה כלשהיא)
איך שהמתוקה אומרת "אם זה לא יוצא מלמעלה זה בטוח יצא מלמטה".
רגע רגע, תשאלו מה שייך אלביס לפוסט הזה. מסתבר שהמלך לאחר מותו עבר נתיחה והממצא הכבד ביותר שמצאו אצלו היה אוכל מעוכל ובתהליך במשקל של 30 קילו, אפשר לומר שהוא היה מלא בח...
אז ביום טיפול נישאר לי רק לשיר
