לפני 6 שנים. יום חמישי, 18 באפריל 2019 בשעה 11:18
פעם כשהכאב היה מתחיל שוב, הייתי מנסה למתוח את הגבול, לקחת את הכאב לקצה וליצור עוד כאב.
הוא עומד שם מולי מסמן לי באצבע להתקרב אליו, לנסות להפסיק את הכאב, "באש נלחמים עם אש" הוא צועק אליי לפעמים.
אני מקשיבה לו ומשתדלת להיות מאופקת, כבר למדתי שאני צריכה מים להילחם באש. שהכאב הזה אכזרי והוא כאן כדי להישאר, וזה בכלל לא משנה שאני אגרום עוד סבל לעצמי, לאנשים שלי, הוא יהיה כאן וימשיך לחבל. הוא כאן כשאני עושה טוב, אז בטח גם כשאני אעשה רע.
אז אני ממלאה את האבטיה במים רותחים ומבשלת את עצמי לבד בכוונה.