זה לא שיש לי אותו.
אבל אני עדיין עושה הרבה מעבר לזכר שנולד עם אחד וכן.. אני מעריך שהנוכחות שלי משדרת את זה.
אני עדיין דומיננטי גם כשאני מעדיף להיות נשלט. ההתמסרות שלי באה מאהבה ותשוקה ולא מכניעה.
וכל הביטחון המתודלק הזה, המנת פורטה של הטסטוסטרון מלאכותי שאני , הבסיס שלו זהלא על ריק. זה לא כי יש לי גדול וזהו.
זה כי הכול גדול אצלי.
חוץ ממנו..
זה הראש, הלב, הרגשות, המחשבות החלומות.
אני מתודלק מעצמי. מהנוכחות שלי . ולא. לא בצורה נרקיסטית ועיוורת אלא למדתי לאהוב את מי שאני. את כל מה שאני. על כל המשתמע מזה.
הדימוי הגופני שלי הוא לא הדימוי העצמי שלי. אני רוצה לרדת במשקל .. בטח.אבל שלרגע, לא יהיה לאף אחד או אחת בראש המחשבה, בטעות אפילו, שאני מאלה שאפשר להשפיל או לדבר על המשקל שלהם באקט של שליטה. שלאף אחד מכם לא יהיה הרעיון, החמוד, שאני אתן למישהו את הסיפוק לצאת עם כל השיניים שלו אחרי דבר כזה..
שלאף "מלכה" בשקל לא יהיה הרעיון של לקרוא לי"כלבה שמנה שלי" באדומות, לפני שאת יודעת איך נראה ומריח הכוס שלי מקרוב.
שלאף"שולטת" לא יהיה חלום כחול על הלשון שלי מלקקת לה את המגף סוג ז' שהיא קנתה בתחנה המרכזית. או שנשלט סוג ז' קנה לה, לפני שהיא טרחה לשאול אותי על הזין שלי. נקרא לילד בשמו.. יש שולטות ספורות שהרגישו את הישבן החמוד שלי מקרוב גם אם על במה ראו אותו כנוף פנורמי. יש שולטות ספורות עוד יותר שהמראה שלהן בנעלי עקב יכול לגרום לי לרייר..
ואם התמונות הראשונות שאת מכוונת אותי אליהן הן תמונת הכוס הפתוח שלך , ולא תמונת החיוך הפתוח שלך.. את לא בכתובת הנכונה. תקראו לי אולד פאשן אבל אני אוהב לראות את הפרצוף של בעלת הכוס לפני שאני יושב על ברכיי ומלקק למישהי אותו . די מיושן מצידי. יודע.. יותר בא לי לצאת לדייט עם בעלת הכוס לפני שבא לי להיות על הרגל שלה מזיין להנאתי את עצמי...
.. אה כן... ומי שכלבה. זאת את.. שנובחת על העץ הלא נכון.
מוקדש לכמה "שולטות" שלא הבינו את משמעות הכינוי ...
בייבי .. אבל וולף..