Equilibrium

לפני כמה שבועות מר ש' שיתף שהיה לו דחף לבקש ממני לשנות את השם שלו בטלפון שלי ל"דאדי".

קודם צחקתי, אחר כך אמרתי שזה יותר מדי, אני ממש לא שם עדיין או בכלל. 

אבל המחשבה התחילה את העבודה שלה בראש שלי.

אתמול נגענו בנושא הזה שוב.

וזה כבר לא היה מרגיש כה מוזר כמו בפעם הראשונה.

"תקשיבי, אני המראה שלך. העונג שלי זה לראות אותך מתעלפת מהעונג, הראש שלי עובד שעות נוספות למען המטרה הזאת,  גם אם בדרך נעשה דברים שלא בהכרח יחרמנו אותי באופן אישי. אני רוצה להביא אותך לקצה , שם הסיפוק שלי וכל מה שעולה לראש שלי כרגע זה מה שחלקים בך מבקשים ממני".

אני מקשיבה לו ומתבוננת בגבר גדול, חזק מאד, חכם בצורה מחרידה ולפעמים מעצבנת , חם ועם חיוך כל כך טוב. 

השולט בהתלמדות הזה שולח אותי לחקירה חדשה.

עצם הזווית ממנה הוא מגיע לעולם הזה מעמידה לי את הראש ואת הלב.

האומנם? אולי? המ... מעניין, אבל היום המחשבה על לצלול למשחק הזה נשמעת מאד מסקרנת. מה אגלה שם ? 

לא יהיה מין היום, כך החליט הגורל.

רק שהגורל שכח את העובדה הפשוטה שאנחנו מפיקים את המין שלנו בכל הדרכים האפשריות גם ככה. 

אנחנו עושים מין גם כשאנחנו מדברים.  פשוט מזדיינים בלי הפסקה גם כשלוגמים יין, או מחליפים מבטים, או נוגעים בעדינות אחת בשני.

"נעימה לי המחשבה איך אני אזיין אותך פה חזק על כל הקירות, אנחנו נעבור קיר קיר, אבל נעימה לי גם מחשבה שזה לא מתאפשר היום ואפשר לקחת זמן". אמרת לי תוך כדי שאני מסתכלת לך בעיניים והאגן שלי לאט לאט מתחכך בך במעגלים.  אני שמה יד אחת על הלב שלך, את היד השנייה על הבטן , אנחנו נושמים ואני רואה איך הזיין שלך מתחיל להזדקר, רק מהמגע, מהחיבור, מהקרבה שיש בינינו. מבט נעוץ עמוק בתוך העיניים שלי, נשימה עמוקה , והנה אתה בנקודה הנכונה.

כמה רגעים אחרי זה אני נשענת עליך עם הגב, שולחת את היד לתחתונים ומתחילה לגעת בעצמי לאט, לא מתוך רצון לגמור, מתוך רצון ליהנות עוד מרגע הזה ולהתמסר.

הידיים שלך רצות על הגוף שלי, אתה לוחש לי כמה מגיע לי להיות אני ברגע זה, כמה עברתי, כמה אני יפה כמו שאני, ואני פשוט לא רוצה לגמור, לא רוצה שזה ייגמר... אתה ממשיך לספר לי מה בדיוק אתה הולך לעשות איתי בפעם הבאה , אני ממשיכה לנוע סביב האצבעות שלי. "כן בייבי, את יכולה" ואני מבינה שאני עדיין לא רוצה.

נעים לי כל כך. הפלואו בינונו כל כך עוצמתי וממלא, מגרה כל החושים בו זמנית, למה שארוץ לסיים את זה?

אני אישה מולטי אורגזמית שלא מפריע לה לרוץ לגמירה, כי עוד רגע אוכל להפיק חדשה, שקלתי לא לגמור היום בכלל ...

אני לוקחת את הזמן, מתענגת, עוצרת. מדליקה סיגריה, מסתכלת לך בעיניים ומספרת את כל מה שעל ליבי. אתה רק נותן לי מקום לעוף על כל מה שאני מרגישה. מכיל ונהנה מזה. אני מספרת לך על הרגשות שלי והזיין שלך מתזדקר יותר ויותר.

"את יודעת, בפעם שעברה כשאפשרת לי לראות איך את מענגת את עצמך , אחרי כמה פגישות, כמה עשרות שעות בודדות ביחד, נתת בי כזה אימון, נתת לי לראות את הדבר הכי יפה שיכולתי לראות, שם התאהבתי בך ובעצמי רק כי את בחרת בי לרגע הזה"...

בלי שהספקת לסיים את המשפט, הפה שלי כבר התהדק סביבך ואני התמסרתי לתחושה שלך בתוכי, עפתי למה שהייתי עושה לך עכשיו עם הפות שלי, אבל מה שיש לי זה הפה היום, להראות לך כמה אני אוהבת. 

ואתה הרגשת. לקחת, היית בהקשבה מלאה לכל תנועה.. הגמירה שלך הייתה יפיפיה.

נשמת כמה רגעים את כל העונג פנימה , אני בינתיים נשכבתי על השטיח מתחת לרגליים שלך והתחלתי שוב לגעת בעצמי. אתה שמת יד על הבטן התחתונה שלי וליווית את התנועות שלי עם הלחיצות עדינות וממושכות על הבטן עד שהתפוצצתי בגמירה איטית, ממושכת  וקולנית. ראיתי אותך בזווית העין מתענג ממש רק מהמראה ומהקולות שאתה שומע...

ידעתי שהלב שלי יגמור כשניפגש הפעם. העמדת לי אותו חזק בחודש האחרון, מר יופי.  

תודה.

אני שולטת ביד רמה ביום יום שלי, בכל רגע , בכל כך הרבה סיטואציות שרבים אחרים לא מצליחים, בכל מרחב שאני נמצאת. השליטה שלי רכה, כמעט בלתי נראית אבל מורגשת, מכוונת ועוטפת, אבל מצד שני מאד אסרטיבית ובלתי מעוררת. אני ממש לא מוותרת בקלות. אני לרוב יודעת לאן לזוז ואיך להזיז אנשים,תהליכים, עסקים.

לא לוקח לי הרבה זמן להבין מה בן אדם מולי מרגיש ורוצה, מה חדר ישיבות שלם של אנשים גדולים מרגיש או רוצה. לא לוקח לי גם הרבה זמן ומאמץ להפנים את זה ולהתחיל לנתב בחיוך, אהבה, הרבה כבוד והמון הקשבה מהמובלים.

אני מלכה שמנהלת את הממלכה שלה לרוב באלגנטיות וברכות. נו, גם לי יש פאקים.

לרוב אני כמעט לא פוגשת אנשים יותר חזקים ממני בלתפוס ולהוביל את כל התמונה ואת כל הפרט בתוכה .

יש לי יד רכה וחזקה, עין חדה והמון המון רגישות.

אז עוד יותר ברור למה ברירת המחדל שלי היא להיות נשלטת בסיטואציה מינית. לפחות שם אני רוצה שיתפסו, יתפסו גם אותי ואת כל התמונה בזמן שאני יכולה להרשות לעצמי לשחרר לתוך הידיים של מי שתופס.

עכשיו בואו נוסיף לזה שאני כבר יודעת בדיוק שאני Royal sluttiness, אין לי פטיש של השפלה.

תמקם אותי תחתיך עצם היותך המלך בעצמך כמו שאתה, ולא בלהוריד אותי למקומות נמוכים יותר ממך או ממני.

קצת מדונה-זונה. אשה שנוגעת בכל העולמות ,מהכי תחתונים ואפלים עד למקומות מאד גבוהים ורוחניים , ויכולה להיות שלך ולשירותך אם אתה מספיק חזק בעצמך כדי להשאיר אותה מלכה גם תוך כדי.

להיות מלכה לרגליו של מלך. 

לא ילדה( נו אולי קצת), לא זונה ( אשה מינית מאד , כן), לא גורה ולא כלבה ( דברים שעברתי עשו ממני זאבה בוגרת עם מבט חודר). 

אשה חזקה, בשר ודם. מלכה שבעצמה תוריד את עצמה לברכיים ברגע שתרגיש שמי שעומד מולה מלך ראוי.

עכשיו,מי ששרד עד עכשיו, מוזמן לבכות ולצחוק איתי ביחד, כי למצוא מלך שיודע לפנות למלכה לא פשוט בעולמנו;) 

מי היה מאמין שהגעגוע אליך יפרוץ את החומה, שמאחוריה אני שומרת על הלב שלי מכווץ וכאוב.

אני לא מוצאת מקום מהבוקר, לא שקטה.

נעה בין תסכול לחרמנות ובחזרה לתסכול. עד שפשוט התפרץ ממני בכי לא נשלט.

עצבנית עליך ועל עצמי. למה על עצמי? כי לא התכוונתי להתאהב בך. מפחדת להתאהב בך. מפחדת להתאהב.  מפחדת.

אשה לא מפחדת, כך כתוב לי בפרופיל, כרגע מרגישה הכי wannabe. 

למה עליך? באמת לא יודעת, ככה סתם, כי אני יכולה.

אבל בעיקר כי אתה לא עוזב את הראש ואת הלב שלי וזה מפריע לי להתנהל ולנהל את החיים שלי. מנסה לנשום את זה פנימה ולא מצליחה.

עוד לא תפסתי אחיזה בקרקע אחרי השנה שעברתי פה ואני שוב לא מרגישה אותו.

זה מפחיד אותי מר יופי. מאד. ואני יודעת שזה בסדר לפחד. 

או שזה כל הפחד שלי שהצטבר לו ללא יכולת לפרוק במשך כל התקופה הזאת שביליתי בגיהנום, שכרגע יוצא כי חדרת חזק ועמוק לתוך הלב שלי במכה אחת?

או שזה כל הרצון שלי לאהוב ולהרגיש ראויה לאהבה שאני מוציאה עלייך?

או שאני פשוט מתנהגת כמו ילדה קטנה שלא נותנים לה את הצעצוע שהיא כל כך רוצה בזמן שהיא רוצה ?

אולי כל התשובות נכונות, אולי אף אחת מהן.

אבל כרגע , הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו - זה להרגיש שוב אותנו ביחד. ההשתוקקות שאפשרתי לעצמי להתחבר אליה כרגע משתלטת עליי. ואני במצב שנשאר רק לצעוק "הצילו!".

שיט שיט שיט.  התאהבתי.

הוא לא אמר לי אף פעם מה לעשות.

הוא לא קרא לי כלבה, גורה , ילדה או קיטי.

אין בינינו משחקים.

יש אותנו. ה"אותנו" הזה סמיך, שורף את הלב , מלא בחיבור מדויק כל כך.

בדרך העדינה ולכאורה הכי ונילית הוא גורם לי לרצות לרדת לברכיים ופשוט להתחנן שיעשה איתי כל מה שהוא רוצה.

"אני נהנית מאדג'ינג טוב", אמרתי לך בפגישה הראשונה.

"התפרצת לדלת פתוחה" ענית וצחקת.

ואתה בהחלט יודע מה זה אדג'ינג טוב, מר יופי.

אתה, בן אלף מלכות, יודע טוב מאד מה זה שניה לפני. וברגישות הזאת אתה כל פעם כובש עוד חלק ממני.  אתה נהנה לראות אותי משתוקקת... 

אבל גם אני לא שיקרתי, אני נהנית, נהנית לקלל אותך ולהראות את מה שאתה כל כך רוצה לראות.

אתה לוקח את הזמן, ונותן את הזמן. לצבור עוד. ולא רק את הארוס.

עכשיו אתה מחזיק אותי קרובי-רחוק שנייה לפני שהלב שלי יגמור, אני יודעת מה אתה עושה שם. מודה לך כל כך.

איזה יופי מר יופי.

***

"בנות זוג שלי אמרו לי תמיד שאני ונילי" אמרת לי, מר ש', באחד המפגשים. כמעט נחנקתי מצחוק.

יושב מולי שולט, שפוי, מיושב, אינטליגנט חריף, כריזמטי, מיני וייצרי מאד, פסיכולוג מצוין, איש מאד רגיש שכולו נושם דומיננטיות.

"אבל הפנטזיה שלי כרגע",  המשכת," היא את קשורה על הרצפה מנסה להכניס את כל הזין שלי לפה שלך"

המחשבה שעוברת בתוך הראש שלי היא challenge excepted...

רק שאלתי אותך עם חיוך "אתה בטוח שאתה חדש בזה?" 

"נשבע לך, אבל את מעירה בי שדים חדשים"

כך התחיל המסע שלנו בלתת לך את כל הכלים שאתה צריך כדי ליהנות מעצמך באופן בטוח.

כל כך נהנית לגדל לי שולט לפי טעמי וכללי הבטיחות שלי .

ואתה לא מפסיק להפתיע עם עומק הסקרנות שלך.

אתה רוצה לדעת הכל על הילדות שלי. רוצה לדעת הכל עליי כדי לנתב את זה לתוך משחק עתידי אפשרי.

בינתיים, אנחנו בבייבי סטפס, למרות שבא לך לרוץ.

אבל תאמין לי, ביום שתהיה מוכן, אתה תקבל את המפתחות מהצוללת. 

מילה שלי.

לא יודעת עדיין. 

לקחתי סיבוב ארוך בחוץ, והנה הדרך מביאה אותי לאותן נקודות, אבל הפעם SapioS כבר אחרת.

לא יודעת אפילו עד כמה אחרת. הולכת להכיר ולגלות אותה מחדש. 

אחרי כמה שנים של צינון, הלהבות שוב שוטפות אותי.

הפעם הן לא שורפות הכל בדרך. הן חמות ומלטפות.

המרווח הזה בין רצון להתמסר לבין הבנה ברורה שלא כל אחד יוכל להחזיק...

והנה שני יהלומים נפלו עליי מאיפשהו והתיישבו בול במקומם בכתר.

שני מלכים שרוצים להכניע מלכה, ולא פחות מזה.

כל אחד בדרכו המיוחדת. 

והפעם אני לא רצה לשום מקום. נותנת לעצמי ולהם זמן עד הרגע שאוכל לתת את השליטה. הסיבוב הזה יביא הרבה תגליות חדשות. 

זה לא ניחוש, זאת ידיעה מלאה. 

לכן כנראה חזרתי, יש פה דרך שנפתחת ששווה לתעד אותה.

שני מלכים למלכה אחת- שם זמני לפרק חדש בחיים.

שם, מתחת לשלושה עצים,
כשחבל נמתח, מעך, שרט וקיבע,
שם, מתחת לשלושה עצים,
לרגע חשבתי שאני אשתגע.

שם, מתחת לשלושה עצים
התבטלתי,נפלתי, נשארתי ריקה,
שם, מתחת לשלושה עצים
הפכתי להיות צעקה עמומה.

שמעת את הקולות הקטנים שלי?
ראית את הכאב בעיניים?
שם, מתחת לשלושה עצים,
כשרק אחד היה קיים אבל היינו שניים?

שם, מתחת לשלושה עצים,
הגוף זעק, החושך חדר לראשי
שם, מתחת לשלושה עצים,
הפשטת את נפשי.

לא הבנתי  מה קורה לי..
למה אפילו הירח לצדך?
שם, מתחת לשלושה עצים,
נשארתי מול עצמי מנותקת ואבודה.

שם, מתחת לשלושה עצים,
שמת מולי מראה מדויקת ומכאיבה.
שם, מתחת לשלושת העצים
קיבלתי עונש באהבה

שיעור בענווה.

אחרי שהפשטת, שברת, פתחת
רציתי כל כך להתמלא בך.
אבל בשיעור הזה,
זאת אני שצריכה ללמד את עצמי אהבה.

שם, מתחת לשלושה עצים
שכחתי שיש לי פנים,
שם, מתחת לשלושה עצים,
הייתי כל כך קרובה לעצמי.

המליצו לי בבקשה על בלוג טוב לטעמכם של שולטת מנטאלית 

או..להפך נשלט מנטאלי מנוסה.

פחות מעניינים אותי תיאוריים גרפיים (הפעם) . יותר עומק של תהליכים וחוויות.

גראנד מרסי.

ביום אחד אוכל לקרוא לך בשם...
ביום כשלא יהיה פה מאסטר
לא תהיה פה של...
אני חושבת על היום הזה הרבה.
חושבת כמה הייתי רוצה להגיד לך בגובה עיניים,
שואלת מה באמת יכול להיות שונה?
כשלא אהיה על הברכיים...
קצת מפחדת מהיום הזה בינתיים.

ביום הזה כשאקרא לך בשם,
נראה לי יהיה קצת קשה
להפריד את עצמי מ"של"...
להבין שהחלום הזה כבר התגשם.
חושבת כמה חזק אני כנראה,
אאחז במבט שלך.
כמה אודה לך על חתיכת הקליפה שכבר הושלכה...
על המתנה שקיבלתי באמצע דרך...
מפגש איתך...
היום הזה, כשאקרא לך בשם...
אין לי שום רצון עדיין
שהוא יתגשם.
אני רק לפעמים משתעשעת בו טיפה...
מסוקרנת מאד לגלות איך אז ידברו בינינו העיניים,
נראה לי, ארצה לגמרי לחקור אותך
מחדש
עם הידיים
עם השפתיים...
אבל בינתיים...
תרשה לי עוד קצת להיות של...