סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 10 שנים. יום שני, 5 באוקטובר 2015 בשעה 10:13

אני מסתכלת לפעמים על זוגות נשואים ועוברת בי צמרמורת לא מהזן הטוב. הזוגות האלה שאין להם שום מושג בשליטה, אבל היא ( כן-כן, לרוב זאת היא) שולטת בו בכל תנועה שלו, בכל מילה שלו מול אנשים...

וכשמתסכלים עליו, בדרך כלל מבינים שהשליטה הפומבית הזאת היא לא ממש בהסכמה. 

כשאני רואה עוד זוג כזה, כשהיא יושבת עם רגל על רגל והשם שלו מצלצל באוויר כל כמה שניות:"יוסי, פה" , "יוסי שם", "יוסי תביא", "יוסי תילך", "יוסי כמה כבר שתית", "יוסי תראה איך משה של דנה עושה את זה..", "תראה מה שמוליק של יעל הביא לה " והוא עםמבט מושפל ומתנצל מול כל החבורה, עם צחוק עצוב כזה משרת את המלכה, אני חושבת לעצמי שאם היא הייתה פשוט זורקת אותו על ארבע על הרצפה, מורידה את המכסיים שלו, נותנת כמה הצלפות, חודרת עם האצבעות לתחת שלו ונותנת לו להזדיין בעצמו על האצבעות שלה בזמן שהיא משפילה אותו מילולית באופן ישיר- יש מצב שאז שניהם היו יותר מאושרים והוא... הוא לא היה מסתובב עם מבט מושפל ומתנצל כל הזמן.

מצד שני, יש מצב שדווקא היא דורשת כמה סטירות טובות?

או שהם באמת מאושרים?

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י