מפרידה ומפרקת כל יום מחדש.
מחפשת נקודות אחיזה בשני העולמות, לומדת לתמרן ביניהם.
אשה אוהבת ונאהבת של הגבר שלה... אשה מוערכת וזוכה להמון חום ותמיכה..
פליק פלאק..
זונה מטונפת, כלבה נואשת למגע, כאב וזיין שימלאו אותה. פלסטלינה בידי האומן האפל.
פליק פלאק..
חיבוק, נגיעה עדינה בלב, בגוף ובנפש.
פליק פלאק...
בבקשה, אדוני, תן לי סטירה, תירק עלי, רוצה לשתות אותך, להתמלא בך, רוצה למלא כל הוראה שלך...
פליק...
פ...
ואז פתאום יוצא לי היפוך לא מושלם כזה והכל מתערבב... הקצוות הפרומים של שני הצדדים מתחברים ביניהם ויוצרים גוש מסובך שנתקע בגרון ומכביד על הנשימה. ברגע שהם מתחברים, הפחד משתלט עלי. שני הצדדים מאבדים בטחון וגבולות שלהם. אחת מתחילה לתפוס את מקומה של השנייה וזה מתכון לאסון.
שתיהן זקוקות למקום שלהן, כל אחת צריכה להשלים עם הקיום של השנייה ולדעת לוותר. לשתיהן לא קל – לאהוב של האחת ולשולט של השנייה יש אותם פנים, ידיים, שפתיים, אותו גוף... הלמידה של ההבדלים הקלים ביניהם לפעמים באה בדרך הקשה.
ואני ממשיכה להפריד אותן.. קצה קצה... בתנועות קלות ואיטיות. לוקחת את הזמן שלי, נותנת זמן לשתיהן.
פליק פלאק...