הוא מתוק, חכם ומיני הכלבלב שהכרנו. ענייני, בלי מניירות, בלי סמרטוטיות.
ג'ינג'י מפולפל כזה. כמו מרק בטטה חריף ומתוק.
השיחה בינינו זורמת, קבענו לדבר היום ולראות האם יתאים לפנטזייה שלנו.
השיחה על פרטי הסשן חיממה את שנינו, שנינו בעבודה... אני עוד יכולה להסתיר את החרמנות שלי, לגבר זה יותר קשה. בהתחלה הצעתי לו להפיג את הלחץ. בתור המלצה ממישהי שהולכת להיות ביחד איתו למטה בסשן שאנחנו רוקמים, "הצעת חבר" כזאת...
ואז מהר מאד מצאתי את עצמי נותנת לו פקודה לקום וללכת לשירותים....
ועוד פקודה, ועוד הוראה, מילים רותחות ודביקות נשפכו ממני, תיאורים של סצנות שמצפות לו ביחד איתנו... בזמן שאני יושבת במשרד והכלבלב המתוק והמיוחם עומד על 4 בשירותי גברים בעבודה שלו , מזיין את היד של עצמו בצורה שאני מכתיבה וממתין למילה הבאה שלי...לאישור שלי לגמור...
לא יכולה לחכות לערב, להושיב את אדוני בכורסא, לתת לו לקרוא את ההתכתבות הזאת בזמן שאני מפנקת אותו אורלית...
נראה לי שאדוני יהיה גאה מאד בגורה שלו :)