סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 10 שנים. יום חמישי, 5 בנובמבר 2015 בשעה 9:34

הוא מתוק, חכם ומיני הכלבלב שהכרנו. ענייני, בלי מניירות, בלי סמרטוטיות.

ג'ינג'י מפולפל כזה. כמו מרק בטטה חריף ומתוק.

השיחה בינינו זורמת, קבענו לדבר היום ולראות האם יתאים לפנטזייה שלנו.

השיחה על פרטי הסשן חיממה את שנינו, שנינו בעבודה... אני עוד יכולה להסתיר את החרמנות שלי, לגבר זה יותר קשה. בהתחלה הצעתי לו להפיג את הלחץ. בתור המלצה ממישהי שהולכת להיות ביחד איתו למטה בסשן שאנחנו רוקמים,  "הצעת חבר" כזאת...

ואז מהר מאד מצאתי את עצמי נותנת לו פקודה לקום וללכת לשירותים....

ועוד פקודה, ועוד הוראה, מילים רותחות ודביקות נשפכו ממני, תיאורים של סצנות שמצפות לו ביחד איתנו... בזמן שאני יושבת במשרד והכלבלב המתוק והמיוחם עומד על 4 בשירותי גברים בעבודה שלו , מזיין את היד של עצמו בצורה שאני מכתיבה וממתין למילה הבאה שלי...לאישור שלי לגמור...

לא יכולה לחכות לערב, להושיב את אדוני בכורסא, לתת לו לקרוא את ההתכתבות הזאת בזמן שאני מפנקת אותו אורלית...

נראה לי שאדוני יהיה גאה מאד בגורה שלו :)

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י