לפני 8 שנים. 11 באוגוסט 2016 בשעה 19:45
אני מנסה בעדינות לגעת בה — אבל היא רותחת.. אני מלקקת אצבעות , מרגישה את טעמה בפי וממשיכה לתת נגיעות קטנות עד שאני לא אהיה בטוחה שהיא מוכנה... אולי אתקע בה קיסם כדי להיות בטוחה...
אני בשלנית מעולה ( בתחום הזה כבר לא נשארה לי צניעות), זאת עובדה. אבל אני לא אופה. זאת גם עובדה.
אפייה דורשת דייקנות, סבלנות, זריזות ידיים. כמו אשה.
אני אוהבת לעבוד אינטואיטיבי, לפי תחושה, לפי מה שמרגיש לי.
אז עכשיו כשאני אופה עוגה בין הראשונות בחיי ואני חושבת עליה...
מתארת לעצמי אותה יושבת מולי, כל כך חמה. אני עוברת לאט עם האצבעות על העור החם,שומעת את הנשימה שלה נהיית יותר כבדה, טועמת אותה... והיא צריכה דייקנות, כמו כל עוגה.. טפו.. אשה.
הריח הזה בבית פשוט משגע!