בואו נדבר על זנות, כישרון ומסחר.
ארה״ב מתקדמת מאיתנו בהרבה מאוד תחומים. גם מבחינה מנטאלית, גם מבחינת טוטמז, טאבוז, ומוסר.
עכשיו בואו רגע נבהיר נקודה. ארה״ב שאני מדבר עליה היא ניו-יורק - קליפורניה. כל השאר זה יותר גרוע
ממאה שערים. אבל בשתי המדינות הללו, מתקיים עולם משלו. בעולם הזה הבריאות הפיזית בראש המעלה.
בעולם הזה אנשים לא סוגדים לאל. הם סוגדים לאורך חיים. והם צודקים. יש לנו 70-80 על הכדור, איך
למען השם אנחנו מתייחסים לשנים הנדירות הללו כאילו יש לנו 500 שנה?
בארה״ב מתקיים מונח שנקרא 5YP (מבטאים את זה ״פוייפ״) שכמעט כל אחד עושה לעצמו. פה בארץ אנשים
בכלל לא יודעים שקיים כזה מונח. מישהו פעם ממי שאתם מכירים הראה לכם תרשים אסטרטגיה וטקטיקה
למטרות חייו? המקסימום שעושים בישראל זה ללכת לכותל לבקש ברכה.
עכשיו מהם 5YP ולמה הם כל כך חשובים לחיים.
5YP - Stands for: 5 YEARS PLAN היא סוג של מפה הפורשת את האסטרטגיה האישית של האדם
להגיע ליעדים ומטרות, בצירוף פירוט של הטקטיקה שבה הוא ינקוט עד לכדי חישובי צמתים בהם יעבור ולאן
כל השלכה תוביל.
זה מסתעף ויכול לקחת שבועות לבניה. אבל! בתום העבודה, ניתן לקבל פרספקטיבה והמטרות הופכות להיות
בורורות וקלות להשגה.
בואו ניקח את זה לזנות, כישרון ומסחר.
את מה שכתבתי פה לא רבים יודעים. למה רבים אינם יודעים זאת? כי מידע הוא נשק. ויש מידע שהמחזיקים
בו לא רוצים שיחשף. זו יכולה להיות סיבה כמו אי תחרות, אי הבנת השוק, אי ואי ואי. בשורה התחתונה,
כשאב יושב עם בנו, הוא ״מגלה״ לו את החיים. ורבים מאוד ההורים שלא ישבו עם ילדיהם ויחלקו עמם את
הידע הזה. ידע, שהיה יכול מאוד לעזור לאותם בני 15-25.
הרי מה הבעיה המרכזית שמנהלת את חייהם של רוב בני הגיל הזה? חוסר בפרספקטיבה. אי הבנה של
המהלכים. פעולה על בסיס אמוציה. חוסר יכולת לחבר בין מייל-סטון אחד למשנהו. או בקיצור, הם לא
רואים את הפאזל.
למה כל זה מתקשר לזנות כישרון ומסחר?
זנות הוא המקום הבסיסי שבו כל מוכשר/ת פסע/ה בדרכו/ה למסחר.
מי שהבינו את זה. הצליחו.
מי שחיו תחת ״המוסר״ הכפוי שהחברה הבינונית וחסרת הפרספקטיבה כפתה עליהם, ימצאו את עצמם
בגיל 70 מהרהרים אחורה ואומרים: ״עבדו עלי״.
מי שיודעים לבנות תוכנית חמש שנים, יודעים להבין שבמבנים של חמש ניתן להגיע למדרגה-50.
לא ניתן להגיע למדרגה ה-50 בקו ישיר. הכול מתקיים במקטעים של 5. ובמקטע הראשון, באותם
5 שנים, כל מי שעשה משהו בחייו, היה זונה. וזונה זה אומר: או מכר את גופו, או מכר את נפשו. אבל
את התקופה הזו הוא עשה במלוא הנכונות והכוונה, מתוך ידיעה ברורה שהנקודה הזו תוביל אותו/ה לצומת
הבאה שבה, הזנות עוברת לכישרון ומשם למסחר.
אני מביט בבנות האתר. המלכות בתשלום והשפחות בתשלום. אני מביט בהם ואומר לעצמי:
הנה אנשים בלי תוכנית. מהיד לפה. יש לי ואני מוכר, ואת מה שאני מקבל, אני אוכל כי אני רעב.
רעב הוא דירבון והוא אינו אמור להעלם. אסור לשבוע לעולם. משום דבר. שבע = עבש. ומה שמעלה
עובש, רקוב ומת.
הזמן חל על כולנו. יש מאיתנו שחיים לצדו, ויש מאיתנו שחיים בצלו. לחיות לצד הזמן זה להבין שאת
כוסית ושזו הנקודה בחיים למכור את מה שיש לך לעולם - עד לנקודה שבה אחד המנכ״לים/הזיונים שלך, ילחש לך
במיטה את המידע ההוא שיוביל אותך לצומת הבאה.
כל מי שבשל מוסר לא קופץ למים, יכול לבוא רק אל עצמו בטענות.
אחרי הכול, מהו מוסר אם לא רוח זמן חולפת.
יש מאיתנו שחיים בצדו, ויש מאיתנו שחיים בצלו.