ידעתי שאחטוף
מגיע לי לחטוף
אני תמיד בודקת כמה רחוק אני יכולה לחצות את הקווים שהוא מניח עבורי
לא ציפיתי לזה
(כאילו, ציפיתי, אבל זה לא שינה את ההפתעה שלי כשזה הגיע)
סטירה מצלצלת לפנים מעיפה אותי מהפרסונה הנוכחית,
מייד אחריה אני חוטפת מכה בראש, ראשי אחורה
ידו אוטמת את אפי ועם הפה הוא מכסה את פי..
אני לא נושמת אבל לא יכולה להתנגד,
הלשון שלו חוקרת את פי, מוכיחה בעלות שוב
אני רועדת מפחד
(לא, לא פחד, אימה!)
הוא יורק לפי ואני בולעת ושמחה על האפשרות לנשום שוב
אני מבצעת את הוראותיו במדוייק
מפחדת לדבר
הגוף שלי בסטרס
מחכה למכה שתגיע
לא יודעת מהיכן וכיצד
(הליטוף לא מרגיע.. בזה אני מכירה אותו..זה יגיע, את לא תצפי אבל זה יכאב.)
המתכת מצליפה בי שוב ושוב
שריטות מדממות
אני כואבת ואסור לי להוציא אפילו לא יללה אחת
הוא בתוכי, למרות האימה, ההתרגשות מרגיעה את הגוף, משחררת, נפתחת
ממלא את פי במתנות
לוחש לי
כלבה שלי
רק שלו
