אתמול עברתי חקירה.
אין לי דרך אחרת להסביר זאת.
הוא נכנס והיה נחמד, חביב, אנושי מתמיד (וחתיך להחריד).היו חסרים קפה ועוגה והשיחה המעניינת יכלה להמשיך לה ..
ההגנות והמחשבות שלי היו בטעם וניל מצוי.
למרות שעדיין נדמה לי, שקשה לי לנסח במחיצתו 2 משפטים רצופים שנשמעים לי הגיוניים !
(פאק עם זה).
ואז, ברגע אחד ,ללא אזהרה, יצא ממנו חוקר שב"כ. במעבר חד ,החקירה החלה.
בסטירת פתיחה מצלצלת או שזו היתה הפלקה פראית(החמסה מונחת לה עדיין על הישבן).
לא שמעת? לא הבנת? התחלנו!
הוא הפך לחוקר האכזרי ביותר.
אפשר לראות את זה בכל סדרת טלויזיה. איך החוקר משחק עם הנחקר ומחליף מולו מקל וגזר, גזר ושוט. מדבר עם הנחקר בחברות ואז בלי הכנה או הדרגתיות, פותח חזק ובטרוף.
הפלקות .סטירות חזקות. מאד.
נשיכות בפטמות. (טוב, זה ייחודי לחוקר).
קשר אותי עם ידיים מתוחות ופשוקות מעלה.
כמה חזק. כמה מתח היה שם בחבל.
בין הידיים למפרקים. לכתפיים.
ישו נמתח פחות.
הם היו רחומים יותר כלפיו (כלומר, לפני המסמרים).
יכולתי להודות בכל.
המוח שלי נמס. יכולתי להזכר בשבילך ברגע הלידה של עצמי אם רצית.
ראית מה זה עשה לי? הרגשת?
ואז ,החוקר המבלבל הופך לרופא סקסולוג מומחה שכל מטרתו לענג את הנחקר.
עוד ניגוד מבלבל.
ולענג. ולענג. כמה, כמה חזק הנחקר יכול לגמור. וכמה המעברים האלה מבלבלים ,אתה מבין?
במקום הזה (שטח אפור) של בין הסטירות המטורפות,הכואבות המשפילות והמטרידות, לרצון לענג את הנחקרת.
שם הנחקרת שלך באמת נשלטת מזוקקת.
שם אתה פוגש אותה בנחיתה בכוכב הפסיכים הסוטים הנשלטים חסרי החוליות.
שם היא בובה על חוט. על חבלים. ידיים קשורות, רגלים מפושקות. משאבות בפטמות. גאג . כיסוי עיניים ופלאג נעוץ בישבן.
(קונוטציה לא קשורה-עולה לי השיר " איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו הפלאג והוואנד. עם הגאג וכיסוי העיניים..למה כבר לא רואים אותן?")
ואז, לקבל החלטה להפסיק לענג אותך. היא לא אפשרית.
כזו נשלטת הפכתי להיות. אתה מבין?
במחיר הגבוה ולהשלכות של היום של אחרי.
אבל לא יכולתי להפעיל שיקול דעת.
המוח שלי היה בסשן חוקר שב"כ .
האישיות שלי עברה שינוי.
המצפן הפנימי התהפך.
מה רצית לדעת? על מה נאשמתי בעצם? :)
אני בתוך עננה של מוח הבוקר.
שיקול הדעת יהיה תמיד שלך.
אתה מבין כמה כח יש לך בידיים?
אני מודה ב(על) הכל .
