לפני 8 שנים. 8 במאי 2016 בשעה 19:47
אני האמת קצת בשוק מעצמי. :)
נכנסתי, ישבתי, שכבתי לאחור ואחרי דקה היה לי חישוק זהב יפהפה על הכובע של הדגדגן.
זה בכלל, אבל בכלל לא כואב!
יש קצת לחץ כזה אבל זה עובר אחרי שעתיים.
אבל שוב... זה כלכך יפה ועדין! אין לי מילים.
נראה לי קצת קיצוני לשים פה תמונה של הדגדגן שלי אבל תאמינו לי שבא לי!
הגיע לסאני מתנה. היא כלכך עייפה, חלשה, כאובה, מורעבת ומשתוקקת לחזור לעצמה.
הגיע לה!
והפעם אני נתתי לה. (כמובן באישור מלא של המלך).
אחרי אחד הסשנים הראשונים שלי קיבלתי עונש של שתיקה.
השתיקה הראשונה הייתה הכואבת ביותר- זה היה סוף העולם, חרב עולמי. יש שאומרים שלא זוכרים כאב. אני זוכרת! כאב לי בעצמות. אני גם זוכרת את השיר שהתנגן ברקע- November Rain.
שהשתיקה נגמרה הוא אמר לי- אף אחד לא יוכל להכאיב לך יותר.
כמה שהוא צדק!