בשביל זאת, טבעת זו מזכרת מהטיול ההוא אחרי הצבא, ובשביל ההיא, טבעת היא סמל לאהבה ולמחויבות אינסופית שנשכחו לפני שנים. בשביל זאת, היא סימן להבטחה שעוד לא קוימה, ובשביל ההיא, זאת התגשמות של חלום. מה זאת טבעת בשבילך?
אנחנו מוקפים בטבעות, שנינו. יש את זו היפה, שקניתי לך סתם ככה, ויש את זו שמעל המיטה. יש את זו שאת הולכת איתה מהתיכון, ויש את זו שצמודה לך לקולר. יש את זו מסביב לפרק כף היד מהחבל שהיה כרוך שם, ויש את זו מסביב לקרסול, שתדהה תוך שבועיים, רק כדי לפנות מקום לאחת חדשה. יש את אלו שבולטות מסביב לצעצוע החביב עליך, ויש את אלו שמפוזרות ברחבי הבית, מעוגנות לתקרה או לקיר או לרצפה, מבטיחות או מאיימות. יש את זו שמתהדקת לך מסביב לגרון כשאת גומרת, ואת זו בצורת השיניים שלי בנקודה החביבה עלי בישבן שלך. יש את זו שנצמדת לך למטה בגוף, וגורמת לך לטפטף, ויש את זו שמכווצת תמיד, אבל נפתחת לקראתי בכל פעם. את מה את רואה כשאת חושבת "טבעת"?
אנחנו מחזקים טבעות קיימות, שנינו, ויוצרים טבעות חדשות. כל יום. בטקסט ותמונה, במגע ומבט, במחשבה ורצון. אולי פחות פיזיות, אבל לא פחות מוחשיות.
אני לא יודע למה אני חושב על טבעות היום. אולי כי נתקלתי היום שוב בפזמון מתוך שר-הטבעות - "טבעת למשל בם ולאתרם; טבעת למשך בם ולקשרם", וחשבתי עליך. בתוך הקשר הזה, שכאילו נוגד את חוקי הטבע, שלועג לקונבנציות חברתיות, ושולח אצבע משולשת למתחסדים והמצטדקים, את הטבעת האחת שלי, חמודה.