[אמ"לק: כתבתי גרסת כלוב לספר הילדים "ויהי ערב",והוא פורסם במגזין. אם אינכם מכירים את המקור, יש קישור אליו. תהנו.]
אחד מספרי הילדים שגדלתי עליהם היה "ויהי ערב" של פניה ברגשטיין. חלק מכירים אותו בזכות השורות הראשונות שלו – "בשמי ערב כחולים / בשמי ערב צלולים / שט ירח עגול ובהיר". זהו ספר של לפני השינה, ספר עם תמונות שחלקן היה בצבע מלא וחלקן היו כחולות, ספר שמשפטים ממנו מלווים אותי עד היום. אני לא יודע כמה פעמים הקריאו לי אותו, וכמה פעמים קראתי אותו בעצמי או הקראתי לאחרים. הוא נמצא אצלי באותה קטגוריה של "מיץ פטל", "איה פלוטו", "דירה להשכיר" ו"מעשה בחמישה בלונים".
נתקלתי בסיפור שוב לאחרונה, וכששיתפתי אנשים בחוויה המרגשת, גיליתי שיש אנשים שלא מכירים את הספר. אז לטובת אלה שגדלו עליו, לטובת אלה שגידלו עליו, לטובת אלה שלא שמעו עליו עד עכשיו – עשו לעצמכם טובה, וקחו טיפה יותר משתי דקות*, וקראו את המקור**. לאפקט מלא, הקריאו לעצמכם אותו בקול, כאילו אתם מקריאים לילד סיפור לפני השינה.
קראתם? יופי.
כעת שזכרונכם רענן, אני שמח (והאמת, די מרוצה) להציג את הגרסה שלי לסיפור. במשקל וחריזה. הוא פורסם במגזין, וכך הוא מתחיל:
בשמי ערב כחולים,
בשמי ערב צלולים,
שט ירח עגול ובהיר.
ועמד, התבונן,
ובשקט אונן,
על סוטים בקיבוץ ובעיר.
ושוב, לאפקט המלא, הקריאו אותו בקול רם לעצמכם. כן, כאילו אתם מקריאים את הסיפור לילד לפני השינה.
___
* בערך 2 דקות ו- 10 שניות.
** המקום היחיד בו מצאתי את הטקסט המלא הוא בתוך מאמר ביקורת על הספר. תתעלמו בינתיים מהביקורת, היא לא מעניינת במיוחד, ואישית אני לא מסכים עם כמעט שום דבר שנאמר בה, וגם כשכן – זה עדיין לא משנה.
*** תודות לג"ג על העזרה הרבה, והתנצלותי הכנה לפניה ברגשטיין.
קורבנות נוספים מהעבר: "הילד הרע / לאה גולדברג".
