שאלו אותי לאן ולמה. ולמרות שהמטרה של הבלוג כאן היא יותר להכיר אותי ואת צורת המחשבה שלי בעיקר במה שנוגע בבדס"מ, ולא הגיגים סטייל "יומני היקר", נראה לי שמן הנימוס לענות לשאלה שבכותרת הבלוג.
המוח עובד שעות נוספות בזמן האחרון. מחשבות בהיזון חוזר על החיים – על תוכניות, מטרות ויעדים, על אסטרטגיה וטקטיקה, על אובייקטיביות ורלטיביזם, על אמת ועל דרך, על עקרונות ועל מוסר, על תסכול ואמונה, ועוד כל כך הרבה נושאים שמוצאים את עצמם נשאבים פנימה עם כל השאר.
ואני יושב עם המחשבות, מנסה לבנות לעצמי "תיאוריה של הכל" בזעיר אנפין. המחשבות פזורות מסביבי, ואני מנסה לסדר אותן באיזושהי צורה שתניח את הדעת, שתענה על כמה שאלות בסיס. ולפעמים, כשאני חושב שהצלחתי להגיע לאיזושהי מסקנה ברורה בקשר לנושא מסוים, כזו שאני יכול לנסח במשפט או שנים, מגיעה מחשבה שהופכת את כל הסדר, ואני מוצא את עצמי שוב מוקף במחשבות סוררות, והפעם עם עוד קצת כאב ראש.
בזמנים כאלה, של חוסר סדר, של חוסר שקט, אני מוצא את עצמי בעיקר עייף, ועם סבלנות מוגבלת במיוחד. ובזמנים כאלה, אני נתקל בקטעים שכתבתי בעבר, והם נראים לי עכשיו כל כך רחוקים. הם מציבים בפני שאלות נוספות, שאין לי עליהן עדין תשובה. אז הורדתי אותם, זמנית, כי הבלוג הזה, לפני כל הסיפור הזה של "להכיר אותי ואת דרך המחשבה שלי", הוא הדרך שלי לעשות לעצמי סדר בראש, וכרגע, הוא לא עושה את זה.
אני לא צופה שאצליח למצוא באמת את אותה "תיאוריה של הכל". בשלב הזה אני אסתפק ב"תיאוריה של הרוב". זה יקח קצת זמן. אולי שבוע, אולי שבועיים, אולי יותר, אבל בסופו של דבר, התשובה תגיע. היא תמיד מגיעה.
ואולי I just need to get laid. :)
*סביר שישמיד את עצמו מתישהו, אולי כשאחזור ואולי קודם. ועד אז...
