אני אף פעם לא יודעת דברים בזמן.
אני תמיד יודעת כל דבר בפיגור מאוחר. לפעמיםחוסר הידיעה מובילה אותי לטעויות קשות.
מה גם שמעולם לא היה לי צורך מתמיד להיות תמיד הכי מעודכנת ובמרכז העניינים.
לא הייתי מהאלה שיודעים לפני כולם מה שומעים ברדיו או מה רואים בטלוויזיה ובטח שלא את הרכילות החדשה.
אז כשהייתי צריכה לשמוע בשולחן החג שההורים שלי לא גרושים מגיל שנה, שאמא שלי הגישה תלונה במשטרה נגד אבא שלי ואבא שלי סחט אותה שאם לא תבטל אותה היא לא תקבל גט והגט ניתן לה שש שנים מאוחר יותר..... אז כן, אני לא מעודכנת בכלל.
זה מסביר לי כל כך הרבה דברים. כמו למה ההורים שלי שונאים אחד את השניה כל כך ולמה מעולם לא ראיתי אותם ביחד.
גם הייתי צריכה לדעת באיחור שלאבא שלי יש חברה חדשה ושהזונה הזאת מנצלת אותו בגלל שהוא פראייר (לקח לי שתי דקות לקלוט את זה... חדת אבחנה).
לא שהגרושה שלו במצב טוב יותר. היא יוצאת עם גרוש שמתקרב לגיל 50 אבל מתנהג כמו ילד בן שנה, דפוק מכוער וחסר השכלה ואינטיליגנציה כלשהי (סביר להניח שלמולקולה יש יותר אינטליגנציה) והזבל האנושי הזה התחיל לפתוח עלי את הפה. שאני ילדה מספיק גדולה בשביל שלא ידאגו לי ושאני צריכה לקחת אחריות.
אה כן, מר דפוק בשכל, מה אתה יודע על אחריות????
למה מי אתה שתדבר איתי בכלל?????? מי אתה שתפנה אלי ומי אתה שתגיד לי מי אני????
אז רבתי עם אחותי ואני לא רוצה לראות את אבא שלי ובתכלס הרגשתי יתומה מאז ומעולם.
זה לא חג שמח במיוחד.
