לפני 5 שנים. 24 בדצמבר 2018 בשעה 17:42
מסתבר שלמרות הכל, אני סטודנטית די מוצלחת, מהירת תפיסה ומגלה הרבה עניין. באיזשהו מקום, אני מרגישה שזה די "תפור" עלי.
יש דבר אחד שאני עדיין נמנעת מלהתייחס אליו כאן, אבל בעולם האקדמי זו די התוצאה השלילית לכל תופעה, בעיקר בילדות.
ההתייחסות היא תמיד כלפי ה"פיל שלא בחדר", ללא מחשבה שאולי הפיל נוכח, ויש לו אוזניים ורגשות.
זה תמיד שולח אותי בחזרה לשאלה 'איפה טעו איתי, מתי וכמה?', מה שמחזיר אותי לכותרת של גורמים מתערבים.
אני חוקרת את נסיבות חיי (חלק מהסטטיסטיקה, נשים נוטות לעשות זאת) כבר די הרבה זמן, רק שעכשיו יש שם לכל חוויה מעורפלת כזאת.
ההתייחסות היא ליחס בין התורשה והסביבה, בין הפיזיולוגיה להתנהגות בפועל.
אבל למה דווקא אני הפגועה?
כבר בתיכון הבנתי שאני אחרת מכולם ותמיד חשבתי נקודתית למה דווקא אצלי זה שונה ואחר, וכל גילוי כזה שובר אותי לרסיסים...
