הרגע הזה

"עשרים שנה בחושך מיוסר ועצבני 
ויש סיכוי קטן לאושר 
יש תאבון דרכים ואור בריא 
אני שרק ביקשתי להסתפק במחשבה 
אך פתע קמה לה תחושה 
יש סימנים של אהבה ..."

שבת שלום חברים ..שבת של אהבה.. או סימנים }{

לפעמים אין לי מילים, אז אני שותקת...

אתה לא רוצה שאשתוק, אתה רוצה לשמוע אותי... תמיד, רוצה לדעת וללמוד אותי דרך מילותיי.. 

אבל ...לפעמים אין לי מילים, אז אני שותקת ... 

אתה מחייך ומאתגר אותי לומר, מושך אותי בלשוני, מושך את קולי, משחרר אותי מעצמי.. 

אבל לפעמים.. פשוט אין לי מילים..

רק מבטים, הברות, וחיוכים... אין לי מילים, רק תחושות ורגשות .. ורק עיניים שאומרות הכל בלי קול..  

ולפעמים כשאין לי מילים.. יש לי אותך שמקשיב לי בדממה ולומד אותי בשתיקה .

יש לי חלום .. לתת לך אותי.

לתת לך את כל מה שאני עוד לא יודעת שיש לי ..

את הבפנים והבחוץ..

את השלם והשבור..

את הרך והקשה..

את החם ואת הקר ..

את הריק והמלא..

את הטוב ואת הרע.. 

לתת לך אותי כזו שלא הכרתי.. 

כזו שיודעת וכזו שלא מבינה. 

כזו שרק שומעת וכזו שמקשיבה.

כזו שמוסרת וכזו שמכילה.

כזו ששואלת וכזו שלא עונה. 

לתת לך את זו שאהבתי.. 

את הרכה והיפה,

השלמה והנינוחה, 

המלאה והשמחה, 

התוססת והשלווה... 

לתת לך אותי בכל גווני וצורותי...

לתת לך אותי עם חיוכיי ומכאוביי..

לתת לך אותי אוהבת וכנה.. 

לתת לך את זו שכל כך בקשתי לתת לך במתנה...

כן כן, לך ! 

רגעים קטנים של אושר ... 

מהי נשלטת? 

נשלטת אינה שפחה.. היא אינה כלבה..היא אינה סמרטוט.

נשלטת היא קודם כל אדם (במקרה שלי - אישה).

נשלטת רוצה, היא צריכה והיא זקוקה.. היא שואפת ומרגישה.

נשלטת תתן לאדון שלה את כולה.. לא במתנה אלא בהשאלה.

היא תתן לו את ליבה למשמרת, היא תחשוף את נפשה, היא תמסור את גופה.

היא תהיה של אדונה לפרק הזמן בו היא תבחר בו והוא יבחר בה .. 

הוא יבחר בה כילד הרואה צעצוע בחנות משחקים,

לא כי היא עוד צעצוע נוצץ שניתן לשחק בו ולפרק אותו ..(תנסו להזכר מה ילדים באמת רואים בצעצועים כשהם בוחרים בהם)

אלא כי הוא מתלהב ממנה, רוצה בה, וכל כך נרגש ממנה עד כדי שהוא חייב שתהיה שלו. ממש כמו ילד שרואה צעצוע חדש.

אם תשאלו ילד קטן מה הוא רוצה לעשות בצעצוע שלו , הוא יאמר "לשחק איתו" (לא בו - איתו).

הוא יבחר בה שתתן לו את עצמה למשמרת.. לשחק איתה , לשמור עליה, ולכבד אותה, 

כן גם לחנך ולאלף אותה לפי עקרונותיו, לא בכדי שתבטל את עצמה , אלא כדי ללמדה את ציפיותיו ממנה בתוך המערכה האישית שלהם..

ממש כפי שהיא תציג בפניו את גבולותיה וציפיותיה בכדי ללמד אותו כיצד לנהוג בה.

כל אדון הוא אחר וכל נשלטת היא שונה ..במפגש בין השניים הם לומדים זה את זו, לומדים כיצד לנהוג זה בזו,

כיצד לפתח קשר שיעצים וירומם הן אותו והן אותה, מתוך ההכרה שבהדדיות אפילו בתוך יחסי שליטה.

רגע מלנכולי שכזה .. מזכיר אל אלו שכבר לא .. געגוע. ..

זכרונות שצפים מאי שם, מקיפים ושוטפים אותי .. או שאולי אלו הדמעות ? 

חיוך הפוך שכזה מזכיר את החיוך של אלוהים ..הפוך וצבעוני.. את הקשת בענן שצצה היום בין הטיפות לשמש .. והזכירה לי אותך .. הזכירה את ההבטחה... 

ואתה כל כך יפה בזכרוני, כמו אל זקוף ואצילי.. עם המבט שמלא ברוך וטוב .. וחיוך מלא אהבה .. 

אבל את קולך אני לא זוכרת .. רק את עצמי קטנה שלך .. עטופה בזרועותיך העצומות מתכרבלת בחומך.. 

רגע מלנקולי שכזה מלא בגעגוע.. 

לאבא שלי ... 

"אתה לא בבית והלבד מוזר.. קפה באמצע לילה קר, אני כל הזמן חושבת עליך...אם טוב לך ואם מצאת מקום אחר, כזה שמפורר כל פיסה מזכרוני ... "

שנת לימודים חדשה מתחילה לה .. משתחררים מאנרגיות שליליות ומתחילים עם חיוך שנה חדשה .. אנרגיה חיובית.. חיוך של ציפיה לשנה שטומנת בתוכה התחלות חדשות וחוויות מרעננות ומרגשות.. 

אז בהצלחה לכל החוזרים לספסל הלימודים.. ולחיי ההתחלות החדשות בחיינו .. 

עייפה מחדשות... מדם ועיניים דומעות.. 

עייפה מסימנים של ייאוש וכאב של אמהות.. 

אי אפשר שכולם פשוט יעצרו לרגע ויחשבו לאן מכאן ??? 

דם ועוד דם ועוד דם ... אוף !

לילה , שקט ... 

לבד בחצר כולם יישנים כבר, רק אני עם הסיגריה, כוס יין והדממה. 

ואם היית פה ... הכל היה שונה.

לא היה שקט ולא היתה דממה...

היינו רק שנינו עם המחול הבדסמי שלנו.. בריקוד נפלא בקצב מושלם של הגוף שלי בידיים שלך. 

אם היית פה ... הייתי שוב שלך. נכנעת, מתמסרת, מתמכרת אליך מחדש ... 

אם היית פה ..היית יודע כמה אני רוצה.. זקוקה .. לכח שלך, למגע שלך, לך .

אם היית פה כבר לא היתה דממה .. רק קולות ההצלפות והתשוקה.

אבל אתה לא פה .. אז אשתה לי כוס יין , עם סיגריה, ואחלום עליך בחצר שלי.. בדממה .