Hidden Dirty Mind

בניסוי מחשבתי עדין, נבקש להעריך את הפנטזיות החבויות שלנו, את הכמיהות העדינות ביותר שנוכחות בנפשנו ואל מול כל אלה - נעמיד באומץ לב את סגנון ההיקשרות המוקדם שחווינו יחד עם הורינו, את שפת האהבה שחווינו בתור ילדים.

לעיתים נדמה כי האדם הבוגר מפצה או מדכא את מחשבותיו, כמיהותיו, הפנטזיות העילאיות וגם ההופכיות לו - בשביל להתמודד עם הרגשות הגרעיניים ביותר בנפשו.

כבר כתבתי על כך כמה פוסטים קודם לכן, שיש את אלה 'האריות' שמוצאים להם טרף אך עמוק בנפשם אלה רק מבטאים כלפי חוץ את שהיו כמהים לחוות בעצמם.

אלה 'אריות' כלפי חוץ שמתחננים להיות 'גורים'. שליטה בעבורם אינה אלא האהבה שהם מעניקים לאחר - האחר שאינו אלא הם עצמם בילדותם.

מי מאיתנו שפוספסו, שלא נראו - לעיתים מבטאים מופע חיים ממנו לא ניתן כלל להתעלם והיכולת שלהם להנכיח את 'הרגע - כאן ועכשיו' מתבטא בעוצמה גבוהה.

הנפש כל כך מפותלת ומתחננת להאחז בקרקע יציבה,

העיקר לא להתפספס שוב, העיקר לא להעלם, להיות אבודה..

האדם הבוגר מתעורר מדי יום ביומו עם נפשו שאינה אלא ילדותו שאותה הוא סוחב על גבו,

ישנם ימים בהם התחושות הגרעיניות פורצות בלא שליטה..

ישנם ימים שהוא מדכא את צרכיו הגרעיניים ביותר שנדמה כי מבקשים להתבטא כהר געש.

בושה, אשמה, היעדר יכולת, סקרנות, פליאה.. כל אלה מבקשים מקום.

הנפש מתחננת בלא מודע, לגעת באותם פצעי ילדות מוקדמים כמי שמבקשת להגן על עצמה בבגרות:

"עכשיו אני כבר גדולה וחזקה, אני אדע לשמור על עצמי, אני אהיה בטוחה.. אני אצלח את הקושי הזה סוף סוף"

כפיית החזרה/חזרה נצחית - ניטשה ופרויד מחייכים עלינו מרחוק..

ביטויים אלה מתחבאים כמובן גם במיניות שלנו, כמו בשאר תחומי חיים אחרים.

אלא מה?

ברוב הקשרים הונילים, שני אלגוריתמים שונים לחלוטין פוגשים את עצמם בעירום מלא, בעוד כל אחד מהם מבטא בהיפוך או אף מסתיר את עולמו החבוי בתוך משאלות הלב הלא מודעות ולעיתים זה באמת עובד. אבל נדמה - כי המון אנשים מוצאים קושי *בלתי נסבל* לא לבטא את הנטיות החבויות שלהם - בידיעה שיש אנשים שכן מסוגלים לבטא אותם בחייהם! (למשל כאן בכלוב..) ותעלומה זו יוצרת תסכול רב (:

המיניות תופסת מקום מרכזי אצל בני האדם, ועל דרך הנס הם מצליחים לדכא את "שאינו מקובל בחברה" בשביל להרוויח את שאר הדברים המופלאים שמתקיימים להם בקשר אנושי עמוק ומתמשך. אצל אחדים הכאב בלתי נסבל, ועליהם לבטא זאת בשלל דרכים מגוונות. כל אחד מאיתנו יכול לספר על עצמו.

ישנם קשרים בעולם שמתקיימים להם, ואני אומר זאת מתוך נסיון קליני - לא מתוך סיפור אהבה מרשים בינו לבינה אלא מתוך קשר הורי מחודש שיש לאדם עם הוריו של אהובו/אהובתו... 

כוחות מנוגדים כל כך בתוכנו, רצונות מתחבאים..

האדם מתחנן כל חייו לבטא סוף סוף את נפשו הגרעינית מול האחר,, החיפוש לעיתים בלתי נסבל מתוך החשש שמא כנות בוטה תבקש בריחה..

פתרונות הביניים גם הם מתסכלים.

האדם מתחנן למצוא 'שילוב ראוי' לצרכיו הנפשיים הבוגרים, אל מול חסכיו המוקדמים.

מי מוצא באמת?

מי אינו אבוד?

מי?

(:

זכרון ישן.

אני ליד רמאללה, כפרים, מחסומים.

המון ערבים, המון חוסר אונים.. כאוס משתלט.

חברים מאבדים את עצמם בתוך משימות מתחלפות.

אני כל כך חרמן. אני כל כך חרמן. העיניים הכחולות שלי לא מפסיקות לדמיין מחשבות..

אני חוזר אל ההורים אחרי כמה שבועות של 'היעדר עצמי'.

הכרתי אותה כאן, או אולי באטרף? מי יודע.

היא ביקשה שנפגש אצלה, בחשיכה. בלי שנראה אחד את השניה לעולם.

פחדתי. חשבתי לעצמי שאם הייתי רוצה להוריד חייל, זו שיטה קלאסית.. ממש גאוני ופשוט.

פחדתי, אבל זה חירמן אותי. לא לראות.

לא לראות.

לגעת. רק לגעת בה, לגעת בי.

לנחש. 

לתהות.

לחקור.

להתהוות יחדיו.

סיקרן אותי להיות בחוסר אונים הדדי.

הגעתי אליה, הדירה הייתה פתוחה והיא חיכתה לי במיטה.

היינו ביחד אולי 4 או 5 שעות..

התנשקנו בתאווה..

לא שכבנו.

היא ליקקה אותי, ואני ליקקתי אותה.

לא גמרתי בכלל, אבל היא רעדה לה..

הייתי ככ לחוץ למות, שלא יכולתי לגמור.

זה היה יפהפה.

להיות עיוור וחרמן.

קשה לשאת על גבך כל כך הרבה אחריות.

קשה לשאת בנפשך כל כך הרבה נפשות אחרות לאורך זמן חיים.

לפעמים אתה רק מבקש להיות 'אין' ממקום אוהב ופנימי.

לעיתים אתה מבקש להיות חיבוק, או שיקחו ממך קצת את עול הבחירה והאחריות. וכן, גם זה ממקום אוהב ופנימי.

להיות למען אחרים, זו יכולת קצה שיש בתוכי. אבל אני מרגיש לפעמים שאני חייב מקום אחד בעולם - בו אוכל להיות 'כך סתם', חלק מתוכך.

להסיר מעצמי את כל העולמות שאני נושא בתוכי.

להיות את ואני, על הספה.

לקחת ממני גם את עול החרמנות שבתוכי, קחי תסדרי את זה. תקחי על זה שליטה ואחריות. 

תקלי עלי בהתמסרותי אלייך. 

תהיות על צרכים.

צרכים גרעיניים עמוקים.

 האם כלל ישנה לגיטימציה פנימית לאותם צרכים פנימים?

האם התמונה השלמה מלאת הצבעים אינה מכסה על אותם צרכים כמוסים אותם מיטיבים בני האדם להחביא בנפשם?

ולו אלה אינם מצליחים במשחק מחבואים מן הסוג הזה..

היכן אלה פורצים? 

האם במבטו אליה, כאשר הוא בתוכה בעמוקים.. אך בנפשו, בדמיונותיו הוא מבקש מאורעות אחרים?

כמה רחוקים אנחנו מכל אותן הרצונות הבוערים בנפשנו..

ניטשה כתב כי גם בנפשו של העבד - מתבטא הרצון לעוצמה.

משחק מחבואים מסקרן.

להיות בהופכין לך, להיות גור, להיות אריה

להיות אריה לגור שהיית מבקש להיות כמותו?

במרבית המקרים - מתוך היעדר היכולת לבטא את הכמיהה הגרעינית ביותר בנפשנו - אנחנו מוצאים את עצמנו משחקים בתפקיד שכה היינו רוצים שיבטאו כלפינו.

אוי נפשנו, רבים הם תכסיסייך.

כתבתי עלייך מילים מתוכי לפני תקופה ארוכה..

אל תחייכי אלי בריחוב,

הרי את נאהבת שוב.

אל תסתכלי עלי כך,

כי אני נלחם בהוויתך בתוכי.

אל תחייכי בכלל,

הרי נפשי בוכייה.

גם אדם שנפרד מאהובתו שובר את לבו עצמו.

היום אני מחייך, אני בטוב.

פנוי להרפתקאה עמוקה ומופלאה.

זה כבר קרה מן העבר השני,

״אני רוצה לגמור רק מהידיים שלך, מהלשון שלך, מהזין שלך״

וזה מרגש, כי היא יכולה לחכות ולהתחנן כל כך הרבה, וכשזה מתרחש היא מתפוצצת וזה כל כך יפהפה,

בכלל הגעתי למסקנה, שאולי אחד מהדברים היפים ביותר בעולם זה כשבחורה חווה אורגזמה איתי, ואם אני אוהב אותה, אז זה בכלל הופך להיות מכושף במיוחד.

הילכתי ורקדתי ללא חולצה, ואנשים יפים משחקים להם בכל זווית הסתכלות..

אווירה מינית שאינה אלא תשוקות בשרים.

היא עוברת לידי ושואלת:"אפשר לגעת..?"

בה בעת שהיא מכינה את העבד שלה לחדירה מהסטראפאון שלה..

"אל תדאג, אני אזיין אותו ואיתך אתנשק.. אתה תהיה ההשראה שלי.."

אני מסתכל בעיניים ומנשק...

ילדה עדינה ויפה בת 20 רוקדת עם בחור לידי, ולפתע בלא שימת לב, היא עם ישבנה אלי, רוקדת אל חלציי ושואלת על עולמי...

אני תוהה לי באוזנה.."אתם זוג?"

"לא בדיוק, בא לי אותך.."

היא באה אלי כמה פעמים במהלך המסיבה, והוא מסתכל ומקנא.. זה היה מבלבל לגעת בה מולו.. מרגש כל כך כמו בשר מבשרו, כמו נפש קמלה... ראיתי את חוסר האונים שבו.. היא מבקשת בעיניים..

היה נפלא..

ואולי חריג מכל התרחש באשר בחורה ניגשה אלי ושאלה.. "אתה ד....?"

"כן.. למה?"

"קראתי את הספר שלך"

"הוו...(: "

ומה עושים כשמתאהבים בפסנתרן חדש?

טסים לראות אותו בסנט פטרסבורג

(:

הייתי כל כך מגורה כשליטפתי את הירכיים שלך..

את יודעת, אני נהנה לראות אותך מתפתלת ונאנחת בנפשך.

הייתי כל כך מגורה כשגלגלת את עינייך ללא שליטה..

את יודעת, אני נהנה לראות את הנפש שלך משפריצה מתוכך.

הייתי כל כך מגורה כשהירכיים שלך הרטיבו והתחתון כבר לא החזיק..

את יודעת, אני נהנה להרגיש נוזלים כמו ללטף לך את הלב.

בחוצפתה, תפסה לי את היד ודחפה את אצבעותיי לתוכה.. 

הוצאתי במהירות שהרי היכן הסבלנות?

 אני אירופאי מנומס ועיני הכחולות התקרבו אל עיניה בעודי אוחז בגרונה..

״לאט לאט.. אני אוהב להשתהות..״

אך למען האמת, הפיתוי היה גדול כל כך עם אנחותיה ורטיבותה הנוראית..

אני אוהב להתבולל..

היא מסתכלת לי בעיניים ואומרת לי..

״אני לא רגילה שגבר חודר אלי במחשבות כמו סיעור מוחין בלתי פוסק.. כי כל מה שקרה אחרי זו תופעת לוואי שלא ידעתי להסביר בכלל..״

אני אוהב brainfucking

בזמן האחרון עוברות בי תהיות אודות רצונותיי הכמוסים ועל יכולתי לאהוב אין סוף כמו מיכל בלתי נגמר..

באפריל אני נכנס לדירה מגניבה ליד הים בתל אביב ותהיה לי פרטיות לחיבוקים ועינויי נפש במגע..

מכרה סיפרה כי כאשר ישבה שבעה על אביה. ביקשה בלבה כי זה יבוא לנחם ולהיות איתה ברגעים אלה, ומחשבה זו הציפה אותי נורא ובכיתי בתוכי..

לא הוצאתי אגם דמעות מתוכי כבר לא מעט זמן, והלוואי שיכולתי לבכות עד טירוף לכמה דקות..

..

ת' עוד נוכחת במחשבות לעיתים שהרי זו הייתה אהבה גדולה וארוכה, וזכרונות אין קץ לנו.. וכיצד האוהב הלא הוא אני - משלח את מושא אהבתו?!

תקופה של צורך עמוק בחיבוקים טובים וקרובים, יין טוב ומוזיקה ומוזיקה של בין שעה 4 ל-7..