לפני 7 שנים. 31 ביולי 2017 בשעה 15:41
״תוכל ללטף ליבי?״
״כיצד?״
״עינייך אל נפשי, חודרות במהירות את מסיכותיי הרבות״.
״רק כך אני יודע להיות״.
״וככל שחפצה אני בזאת, כך נפשי בוערת לה מאימת השיקוף״.
״התנסחי לך בשנית אהובה״.
״משיכתי אל אהבתך אלי, לעיתים עצומה עד מאוד. אך דווקא פחדי להיות עירומה מולך מונע אותי להגשים חלומי.״
״מופע חייך קסום לי, ותשוקתי אלייך גוברת ככל שממשיכה את להיות אדם״.
״להיות אדם?״.
״להיות את, יצירת מופת שכמותך.״
* לאחרונה נדמה לי, כי הלב שלי מתמלא ומתרוקן בגסות.
׳הכל או כלום׳ ; נכנס עד הסוף, מרגיש את עצמי עד תום.
אולי בסך הכל צריך לקחת שלב אחורה, להתמכר אל הקפה החזק, אל השקט בתוכי.
היכן היא אהבתי הישנה? עוד שם במרחקים, כבר בטח התמלאה חרדה מן החזרה ארצה...
געגועים אל עצמי, געגועים אליה.. וגעגועים גם אליה.. הלב שלי משתולל.