וכאילו זה לא מספיק, היום נגמר לי הגז.
בעל הדירה לא מאתר את מספר הצרכן, חברת הגז לא מאתרת את שמו של בעל הדירה, ואני עם סיר של כרוב חצי-מבושל על הכיריים, בא לי לבעוט במישהו או להבדיל להזמין סושי.
בסוף אני ממשיכה את הבישול במיקרו (כן, יצא איכס), בעל הדירה ממציא שם צרכן עבור חברת הגז, והם מצידם מסיימים לעבוד בחמש בדיוק - עוד משהו שנדחה למחר.
קרני אור:
חתונה של חברה - בעוד שעה בערך
גיליתי שאני זכאית ל-66% הנחה בארנונה, בכל עיר בישראל, למשך כל חיי
ההורים שלי החליטו לקנות תנור אפיה חדש ואני יורשת את הלא-כל-כך ישן שלהם
בעיה אחת מיום ו נפתרה, והשניה אינשאללה תפתר מחר
ולמגיבותי החינניות - לא סברתי שכך יהיה, אבל ממש עודדתן אותי, זרות גמורות שכמותכן.
ולאהובי (וכאן יש לזמזם את רמי קליינשטיין)
היום הרגשתי כמו בשיר,
"המשרד נסגר
הבנק סגר
הכוח נגמר
והלב נשבר
אין לי חוץ ממך כלום".
מחכה לפגוש אותך חגיגי ויפה שלי.
לפני 17 שנים. 18 בפברואר 2007 בשעה 15:56
