אני מרגישה שהוראות ההגעה בדרך אל האושר כתובות בסינית (במקרה הטוב)...
כמה נותנים? והאם זה מגיע בתמורה ישירה למשהו? מתי משחררים? מתי זה בטוח?
והרי את כל מה שחשבתי שהבנתי ופענחתי עד כה, העפתי עם הרוח.
נשארתי ריקה וחסרת ניסיון אל מול הגל הגואה הזה שנקרא רגשות.
מנסה בכוחות אחרונים להשתמש במה שהגן ושמר עליי עד היום, אך מבינה שאצטרך לוותר על משהו. ואז הבלבול והלחץ קופצים לביקור, והם לא זרים, הם יודעים בדיוק מה לעשות...תוהה מי יגבר על מי? האם אני חסרת הניסיון או הם, שמכירים כבר את כל התשובות לכל השאלות, ואולי הפעם זה אחרת?
היא מסתובבת שם בפנים סהרורית, מצד אחד יש את הניצוץ הזה שנדלק והוא מדהים ביופיו, אך מה עושים איתו? ומצד שני יש את העמל הרב שהשקיעה בבניית כל החומות האלה..ואולי הוא ישרוף את הכל ויחריב?
דברים קורים ומשתנים תדיר, קשה לעקוב אחרי התהליך, מרגישה כמו עיוורת שמגששת בלי לדעת איפה להניח את הרגל ואיפה את היד.
לרגל יום הולדתי שחל בעוד שעה... אני מחליטה לתת לעצמי את הקופסא הזו שחבויה עמוק עמוק בתוכי, שמכילה את הרגשות האלה (ושאלוהים תעזור לי).. מאחלת לי שנה של המון רגשות מכל הסוגים והמינים, מאחלת לי שחרור טוטאלי אל מול החברה (ואני באמת כבר בצעדים מתקדמים שם) וחיבור אל האני שלי..
