אני רק אשים את זה כאן

היא שמה כוס שנינות מהולה בציניות, הוסיפה כנות וחוצפה שהושרו לילה קודם

חיממה על אש גבוהה עד לרתיחה...הנמיכה והוסיפה שני שלישים של רצון עז לחוויה שהונבט (אולי קצת יותר מידי) ורצון לקשר שעבר ניפוי רציני.

המשיכה לערבב על אש נמוכה, כשריחותיה המשכרים של הדייסה (וזה עוד לפני האלכוהול) מתחילים לאפוף את המטבח ולגרום לה להבין שחסר עוד המון על מנת שתצא דייסה משובחת (או אולי בעצם יש יותר מידי מרכיבים?)...אז רק כדי להרגיש שלמה עם התבשיל..היא הוסיפה קורטוב של אגו וגם קצת חמידות.

את הדייסה היא ניסתה לחלק לעוברי אורח תמימים שלא ממש ידעו למה הם ניכנסים..

אך אבוי..לא ממש אוהבים את הדייסה.

האגו סורח ראשון...מתרסק על הריצפה, הייתכן??? אחרי כל ההשקעה?

הציניות מתחילה לגלוש ולמלא את הסיר, מכסה ומאפילה על שאר המצרכים.

החוצפה מתמוססת מאליה

ומשאירה את מינימי עם דייסה, שלא הרבה מוכנים לטעום.

אז נותר למינימי לפרק את המרכיבים ולנסות להכין אחת חדשה...אחת כזאת שאולי לא תהיה נחלתם של הכלל (שכן אין מינימי חפצה לפתוח מסעדה), אך תערוב לחיכו של אחד (:

בתאבון