חמישים גוונים של סגול

"תגיעי בזמן, הולכת להתחיל סערה הערב ואני לא אוותר לך על כלום בגלל מזג אוויר כזה או אחר"

אני מחנה את הרכב במקום שהוא אמר לי להחנות. מוציאה מהתיק את השמלה שהוא בחר. שמלה עם רוכסן לכל האורך שקל להוריד אותה.  התחתון והחזיה נשארים ברכב ואני יוצאת החוצה להמתין לו. לרגלי המגפיים עם העקב המפלצתי שהוא קנה לי במיוחד בשבילו. 22 סמ עם מנעול שמונע ממני להוריד אותם. המפתח נשאר באוטו יחד עם התחתון והחזיה.  

בחוץ רוח קרה מנשבת, עננים אפורים מכסים את השמיים ואת השמש רגע לפני שהיא שוקעת. ממתינה לו במקום המוסכם. מביטה סביב שאיש לא רואה אותי ויורדת על ברכי. רואה את הרכב שלו מתקרב ועוצר לידי. מביט בי על ברכי ליד החלון שלו. בוחן אותי לאט לאט. 

הוא מורה לי להיכנס פנימה.  מתיישבת לידו בשקט. הוא לוקח את הידיים שלי וקושר אותן מאחורי המשענת של הכיסא. בחוץ כבר דמדומים אחרונים והרגשה של סערה מתקרבת. אבל גם בתוכי הסערה מתקרבת. הוא עדיין לא אומר לי מילה ושם לי כיסוי עיניים שלא אדע איפה אני ולאן אנחנו נוסעים.