בבדס״מ, ולמעשה בחיים, יש תמיד לשקול את התמונה המלאה.
אנחנו נוטים להגביל את החשיפה שלנו לפן מסוים של דבר, ואז נופלת המחיצה ואנו מגלים שלא ראינו את הקרחון העצום שהסתתר מתחת לפני המים.
קחו למשל את הקליפ למטה, השיר מצוין, אך הקליפ הוא יצירת מופת, הן טכנית (שלושה קאטים שהוסוו ללא קו תפר בתנועות מצלמה), הקליפ תמיד בתנועה, דינאמי, המצלמה לא מפסיקה לזוז לרגע וגם לא הרקדניות.
השיר מתאים לאווירה, תאורה ממוקדת והחן האינסופי של הרקדניות.
ככה זה החיים, כאשר אתה רואה רק את האישה באדום אתה מפספס את הסוכן סמית׳ (מעניין מי יבין את הרפרנס),
אנו מבודדים את מה שקל לנו לעכל, או את מה שאנחנו רוצים לראות, הן במקומות ובמצבים ,אך החמור ביותר, אנו מבודדים את הרע או הטוב באנשים.
אנו מספרים לעצמנו שהן משקרות והוא בחיים לא יתנהג ככה, ושהיא נוראית כי היא דחתה אותנו ושאנחנו התנהגנו מושלם כל הזמן.
אנו מתעלמים מהפגמים או מהיתרונות באחרים או אפילו גרוע יותר, בנו.
כלל אצבע טוב הוא שתבינו שאנשים לרוב מסתירים את הרוב, בין אם מתוך כוונה להסתיר והן משיקולי יעילות (אם מישהו יטרח לספר הכל על עצמו יעברו כמה שנים עד שהוא יסיים). באתר זה יכול להיות בעל תוצאה זניחה, אדם שבזבזתם זמן על שיחה איתו, בחורה שדחיתם על הסף בגלל פרט שחשבתם שהוא חשוב.
אך כאשר הוא משמעותי, זה יכול להיות הרה אסון, מוניטין אלים שהתעלמתם ממנו, אהבת חייכם שתחלוף על פניכם כי פסלתם אותה על שבריר ממנה שנחשף במהירות.
אז תמיד תחפשו את הקווים של המסיכה, שם היא תתחיל להתפורר ושם תתגלה לכם האמת, שם יחשפו אנשים, בין אם תגלו מתחת לפני האבן ניצוץ של זהב או אכזבה אפרורית, תמיד תחתרו לדעת אך באותה העת אל תניחו שאתם יודעים הכל, הטרגדיה היא שאין כזה דבר החלטה מושכלת, אתם לעולם לא תדעו הכל על מישהו, אך אם תתאמצו, אם תחשבו על זה, תדעו מספיק.
היופי הוא הגילוי, הקילוף של השכבות של הבצל העצום שהוא אנשים.
אז.....כמובטח הנה הקליפ:
