2022 הייתה שנה מעניינת,
היא הייתה מורכבת, מרגשת, עמוסה.
בפן הבינ״ל, העולם התקרב טיפה יותר לסף תהום, כרגיל הנפגעים הראשונים הם האוכלוסייה במדינה הקטנה שמשמשת ככלי במשחק בינ״ל בין המעצמות (קטנה זה יחסי, אוקראינה היא מהמדינות הגדולות באירופה אם לא הגדולה בהן).
הנפגעים המשניים הם כמובן עניי העולם, שנפגעו מעליית מחירים, אינפלציה, פגיעה בשרשרת האספקה הבינ״ל (שמצבה כבר היה לפני המלחמה בכי רע כתוצאה מתקופת הקורונה) והעלייה המטאורית במחירי הסחורות ובמיוחד המזון.
היו כמה שברירים של חדשות טובות לחובבי העולם החופשי בדמות הדחתו של בולסנרו ועוד מנהיגים סף דיקטטורים.
בפן הלאומי, ישראל השתנתה, מוקדם מכדי לומר כמה או איך, אבל התחלנו את השנה עם ממשלה ועם שיח פוליטי כמוהו לא נראה מעולם בתולדות המדינה, חצי מהמדינה אוהבת את הממשלה הנבחרת וחצי מהמדינה שונאת אותה אך אני לא חושב שיש אדם שחושב שמצב השיח הפוליטי בישראל אינו גרוע עשרות מונים ממה שהוא היה עד לפני כמה שנים.
התרגלנו לשנוא זה את זה יותר מדי, התרגלנו לחשוב שמצב שבו אזרחים אחרים שנמנים על קבוצה אחרת, בין אם היא פוליטית, סוציו-אקונומית, אתנית, דתית, מגדרית או מינית, הם בהכרח האויבים שלנו שמנסים להרוס אותנו.
אין בכך כמובן אמת, האמת היא שכתשעים אחוז מהמדינה מנהלת את חייה מתוך תקווה לעתיד טוב יותר, מתוך רצון אמיתי לשפר את חייהם, חיי האהובים והסובבים אותם ועשרת האחוז הנותרים מנסים בכל מאודם לוודא שאנו נהיה עם מפולג, אלים ובור.
באתר אני מודה שאין הרבה חדש תחת השמש, לטוב ולרעה הכלוב התנהל בשנה האחרונה כרגיל כמקום מוזר שמשלב שיח פתוח ומקבל, שיח אלים, שיח משועמם והעדר שיח כללי.
בחיי הפרטיים, טוב, הם פרטיים, אך השנה בהחלט מסתיימת שאני במצב טוב יותר ממה שהייתי כשהיא התחילה.
אז בפתחה של 2023 אני חושב שראוי לומר, שיהיה לנו בהצלחה.
