צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות, חויות ושאר ירקות.

לפני 7 שנים. 22 באוקטובר 2017 בשעה 16:52

I saw my life branching out before me like the green fig tree in the story. From the tip of every branch, like a fat purple fig, a wonderful future beckoned and winked. One fig was a husband and a happy home and children, and another fig was a famous poet and another fig was a brilliant professor, and another fig was Ee Gee, the amazing editor, and another fig was Europe and Africa and South America, and another fig was Constantin and Socrates and Attila and a pack of other lovers with queer names and offbeat professions, and another fig was an Olympic lady crew champion, and beyond and above these figs were many more figs I couldn't quite make out. I saw myself sitting in the crotch of this fig tree, starving to death, just because I couldn't make up my mind which of the figs I would choose. I wanted each and every one of them, but choosing one meant losing all the rest, and, as I sat there, unable to decide, the figs began to wrinkle and go black, and, one by one, they plopped to the ground at my feet.    Sylvia PlathThe Bell Jar

לעיתים נדירות מילותיהם של אחרים מתארות אותי, אך היום, בעודי תוהה על חיי נזכרתי בשיר הזה והבנתי כמה הוא מתאים למקום בו אני נמצא בחיי.

להבה חשופה - .
אשרייך שכך אתה מרגיש.
וסילביה פלאת' - מדהימה.
לפני 7 שנים
TheStrider​(סדיסט) - תודה, לא יודע אם אשרי אך זה בהחלט כנה. וכן, היא אכן הייתה מדהימה.
לפני 7 שנים
פשוט אורי​(שולט){-GODESS-} - כאילו .. פוסט באנגלית?!
אתה ממש סאדיסט
לפני 7 שנים
TheStrider​(סדיסט) - אכן
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י