|
|
|
מה קטנה לא הייתה נותנת עכשיו
בשביל חיבוק הדב המוחץ שלו
סטירה הגונה על הירך
עם יד הברזל שלו
ועוד אחת
ואז ליטוף איפה שכואב
ואז רק להתעטף בזרועותיו
ולהחליק לשינה
🐣
------
עייפה.
אחרי הרבה יותר מדי המתנה, הגיע הזמן לסופ''ש דאדי! 🥰
וזהו. זה לגמרי מצדיק פוסט.
-----
(ועברו רק 10 שעות מאז שנפגשנו וכבר נוצלתי שלוש פעמים. תוהה איך החורים שלי ישרדו את מחר).
3 שנים באוניברסיטה, היום
(סוטים שכמוכם).
איך זה קרה? רק אתמול הייתי סטודנטית שנה א' פעורה שלא מוצאת ידיים ורגליים. עכשיו אני סטודנטית שנה ג' פעורה שלא מוצאת ידיים ורגליים.
אבל זה לא היה סתם עוד סמסטר (6 במספר). הוא היה שונה.
כי כמה ימים לפני שהסמסטר התחיל, בשבוע חופש בין הסמסטרים, בזבזתי את הזמן כיאה והחלטתי לשרוף קצת תאי מוח מול המסך אחרי עבודה על דוח מעבדה עד 1 בלילה.
אבל נשבעתי לעצמי שלא אצא מהאתר לפלטפורמה אחרת עם אף אחד, כי רק חודש לפני נכוויתי פעם נוספת. וכהרגלי לא שלטתי בקטנה שבי.
והפעם, אני יכולה להגיד, שמזל.
אז משהו אחר התחיל. משהו חדש ומיוחד. משהו שלימד אותי, ועדיין מלמד אותי, הרבה דברים חדשים, על עצמי ובכלל. ומגלה לי עולמות חדשים שלא הכרתי.
(למשל, גיליתי שאני ההגדרה של זונת צומי. ממש ככה).
והלוואי וכל הסמסטרים הבאים יהיו כאלה.
❤️🐣
(וגם, דאדי התיר לקטנה היום גם לגמור באמת)
-----
אה כן, והתחילה תקופת מבחנים וזה, אז מי שרואה אותי כאן בבקשה לבעוט לי בתחת כדי שאצא ואשב ללמוד, תודה.
''כי אני הדאדי שלך. אני הבועל שלך, האחראי עלייך, הכל שלך. האלוהים שלך. זה מי שאני. הגוף שלך שייך לי. אני אומר, את עושה. ככה פשוט. אפילו קטנה טיפשה כמוך יכולה להבין.''
וזה בהודעה קולית בקול משועשע ורשע.
(ושמעתי אותה ברצף שלוש פעמים.ואני ליטרלי נוטפת.)
ואחר כך, רשע שכמותו, עוד מותיר אותי להתחנן בפניו כדי שירשה לי לגעת בעצמי.
וואו כמה שאני רעבה.
מישהו כאן אמר לי לפני יומיים, כנראה בתקווה שאפגע, ''חנונים מזיינים כמו חנונים'' (כאילו, זה בהגדרה לא?
..If it walks like a nerd and fucks like a nerd)
אבל הוא התכוון כמובן להגיד שלחנונים אין מושג בכל הנוגע למין.
הוא גרם לי לחשוב על זה קצת, ואחרי שביליתי כמה שנים טובות בקרבת חנונים (אמיתיים, שלדונים כאלה) אני יכולה להעיד שזה ממש לא נכון! חנונים יודעים לחרמן כהוגן. מספר לא מבוטל של הרצאות סיימתי עם תחתונים ספוגים לחלוטין בעקבות נושא השיעור. למשל:
1. עומק חדירה (אלקטרודינמיקה).
2. ספקטרום בליעה ופליטה (אופטיקה).
3. פרמטר שליטה (מכניקת הקוונטים).
4. תהליך weiner- טוב, לא ממש סוטה, אבל יש אפקט קומי במרצה מבוגר ורציני בחליפה שחוזר על המושג weiner ארבעים פעם (מכניקה סטטיסטית).
4. ניסוי double slit, חבל שזה מתורגם בתור ''שני סדקים'' ולא ''שני חורים'' (אופטיקה, מכניקת הקוונטים).
5. חלקיקים ב- Fock state (מכניקת הקוונטים).
6. והאהוב עלי- Markov chains (מכניקה סטטיסטית).
(שמישהו יושיב אותי לעשות שיעורים, תקופת מבחנים בפתח ואני מתעסקת בשטויות).
זה היה ממש עוצמתי. וחזק. וכואב ומחרמן ומדהים ופאקינג וואו.
ובלי ששמתי לב, זה הגיע משום מקום.
וכמו כל דבר, גם כאן, זו היתה פעם ראשונה.
פעם ראשונה שבכיתי. (טוב, מולו).
כשאני אומרת בכי אני לא מתכוונת להזלת דמעה מנצנצת ורומנטית. ממש התייפחות, דמעות ומשיכות באף וכל זה. ועוד כשהפנים לתוך הכרית. כמו ילדה קטנה ובכיינית.
וזה היה ממש מביך.
והייתי בטוחה שהוא יילחץ ולא ידע בכלל איך להגיב.
אבל כהרגלי טעיתי.
הוא שמר על שלוותו הרגילה והנעימה, ו(ציטוט)
''לא מתרגש יותר מדי''.
ועטף אותי
ונתן לי להוציא את הבלאגן הלא ברור
ופשוט שתק
וחיבק
וליטף את הגב.
(וחזר להשתמש בי מאוחר יותר, כשמצא לנכון).
--------
🐣
מעניין אם כשהם כתבו את השיר הם התכוונו לחרמן ככה 🤔
''בבקשה?''
''מממ''
''בבקשה בבקשה?''
''אני לא יודע. זה לילדות גדולות. את קטנה.''
''בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה? אני כבר גדולה מספיק!''
''טוב, בסדר.''
''יש! תודה תודה תודה דאדי!''
''תסתמי.''
סותמת.
הוא מניח את ידיו ועוד לא לוחץ. אני מיד משפילה מבט ועוצמת עיניים. הוא לוחץ, בערך 2/10.
''לא לא. מבט אלי. את לא מורידה אותו אפילו לשנייה אחת. אם תורידי תחטפי סטירה. אני מובן?''
''אהמ''
''כלבה טובה.'' הוא מהדק את הלחיצה לבערך 5/10. מתחילה סחרחורת קלה.
הוא מביט בי עם העיניים הכחולות במבט משועשע ומרושע ומהדק ל8/10. רק מעט מאוד מצליח להיכנס ולצאת בשלב הזה.
אני כבר מתחילה להרגיש את הדופק בעיניים.
''מממ. יפה לך אדום קטנה.''
10/10.
אין יוצא ואין בא. אני כבר לא בטוחה איזה יום היום או איפה אני בארץ. אני רק יודעת שהוא אחראי עלי ועל האוויר שלי, למרות שאין לי כבר כזה. אני אפילו לא שוקלת לאותת לו להפסיק. זה טוב מכדי שיהיה לי אכפת.
כשהעיניים שלי כבר לא מפוקסות והמבט מזוגזג הוא מחליט לשחרר ל0/0 ומשאיר את ידיו על גרוני.
אוף. לא הספיק לי.
אני מסדירה נשימה למינימום הנחוץ.
''תודה דאדי. אפשר בבקשה שוב?''
סיבה
יום נסיעות ארוך. שעה וחצי הלוך ושעה וחצי חזור לבסיס מבודד ופסטורלי (במסגרת שמאפשרים המדים והנשק). אחרי 10 (!) ימים בנפרד.
↓↓
תוצאה
כל כך הרבה דאדי טיים!!
סיבה
טיזינג שמלווה במבט תמים לכאורה:
-סטירות באותו מקום עד שהיד שלו טבועה לי על הרגל.
-יד על הירך לאורך כל הנסיעה כשהוא יודע שעבורי זה סימון בעלות טוטאלית.
-לתפוס לי את העורף תוך לחיצה קלה בציבור.
↓↓
תוצאה
תחתונים ספוגים וקטנה מורעבת.
סיבה
אצבעות ברזל שחופרות עמוק בתוך קטנה באפס התחשבות לכך שהיא רדומה.
↓↓
תוצאה
קטנה מתפוצצת כשדאדי מרשה לה לגמור.
סיבה
קטנה חסרת התחשבות ב12 בלילה.
↓↓
תוצאה
שכנים כעוסים 😳
להיות דאדי אמיתי זה ללוות את קטנה בטלפון חצי שעה כי היא שתתה יותר מדי והבר רחוק נורא ולמרות שבא לו להעיף לה סטירה והוא מת מעייפות אחרי 15 שעות עבודה הוא מסרב לנתק עד שהמפתח בדלת
ובנימה זו, שבוע סטודנט שמח, למישהו יש אקמול?
