לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Newbie

כנראה המקום היחיד בחיי שאכתוב בו משהו שאינו נוסחה.
לפני 5 שנים. יום רביעי, 26 במאי 2021 בשעה 18:37

1."בואי הנה"
2."שמעת?"
3."שששש"
4."על הברכיים"
5."לא להוציא"
6."מישהו אישר לך להפסיק?"
7."אני אומר ואת מבצעת. ככה פשוט. אפילו קטנה טיפשה יכולה להבין."
8."דאדי שומר עלייך."
9."עכשיו את בבית"
10."איפה המקום שלך?"
11."מה יותר חשוב, העונג שלי או הנוחות של קטנה?"
12."כואב? לא נורא."
13."זונה מטונפת שלי."
14."זה ביני ובין הכוס שלך, את לא מעורבת בכלל."
15."את שלי. שלי ורק שלי."

אני מכחישה.
מכחישה שנרטבתי רק מלכתוב את זה.
מכחישה.

לפני 5 שנים. יום ראשון, 23 במאי 2021 בשעה 18:11

כשדאדי במצב רוח נדיב, קטנה זוכה לכסות אותו בנשיקות. בכל הגוף. בלי לפספס אף נקודה. כל נקודה ראויה להערצה ותשומת לב באופן שוויוני והולם.

ופאק, הנקודות האלה שמוציאות ''מממממ'' עמוק שכזה. נותן לי תחושה שמטרתי בחיים הושלמה בדיוק באותו רגע. ליטוף על הראש והדם כבר רותח.

יש רק בעיה אחת: אני לא יודעת אף פעם מאיפה להתחיל. וקטנה ידועה בחוסר היכולת שלה לקבל החלטות.

אם אני מתחילה מהפנים אני צריכה להכריח את עצמי לעבור הלאה כי זה הופך למבול נשיקות של ממש. אם אני שכובה לצידו ורק צד אחד של הפנים מקבל יחס, קטנה לא נרגעת עד שהצד השני מקבל פי 2 (ואז הצד הראשון בפער ואז.. נו, בעיה).

אם אני מתחילה מכפות הרגליים אז אני לא מצליחה להתאפק ועמדת הנחיתות מולו כל כך מטריפה אותי שאני חייבת ללקק לו את כפות הרגליים. ואז אין דרך חזרה וקטנה מתחילה למצוץ את הבהונות. אבל זה המוצץ מספר 2 בהעדפה שלה וידוע כבר כמה קשה להפריד את קטנה מהמוצץ שלה.

אז מה נשאר?

אם חלילה קטנה מתחילה מלנשק סביב האזור הקדוש, ובהנחה שדאדי לא אסר עליה, חוסר השליטה העצמית של קטנה יוצא במלואו והיא מהר מדי מגיעה היישר למוצץ האהוב עליה ביותר. אבל קטנה יודעת שזה גורר את המשפט שהיא הכי מפחדת ממנו:
''די קטנה, קצת הפסקה מהמוצצי שלך.''
והיא מתחילה לייבב ולא נרגעת עד שדאדי מרשה לה שוב להכניס אותו לפה.

אז בבקשה,
שמישהו כבר יגיד לקטנה מאיפה להתחיל 🥺

לפני 5 שנים. יום ראשון, 23 במאי 2021 בשעה 5:57


היי מטורף והתרגשות וכל עצב בגוף דרוך
ואני מנוצלת ומשומשת וחוטפת ומוכאבת
ואני בכלל לא זוכרת איך קוראים לי או איזה
יום היום או כמה עבודות יש לי להגיש וכל
מה שאני זה כלי לשימושו כי אני בסך הכל
קטנה מטונפת ועלובה שלו ומבחינתי
העולם יכול להתפוצץ עכשיו ואני בכלל
לא אשים לב.

ואז
לאט לאט
מתחיל לטפטף
בהתחלה זה עייפות כזו
העיניים נעצמות בניגוד לרצוני
ואז מתחיל להיות לי קר. אבל עוד רגע יוני!!
ואז עצב קיומי. פקפוק בהכל. בעצמי. בזה. בחיים.
ועכשיו אני כבר לא מטונפת ומלוכלכת וזונה
עכשיו אני קטנה שקצת קר ועצוב לה
ולפעמים זה מאוד קשה לה
כי עכשיו קטנה צריכה
להרגיש מוחזקת
מחוממת
ואהובה
🐣

לפני 5 שנים. יום שני, 17 במאי 2021 בשעה 23:25

''קטנה נבוכה?"
''כן..''
''יופי. מגיע לך. מה קטנה חייבת לדאדי?''
איך הגעתי למצב הזה? ''אממ..''
''שום אממ. את יודעת טוב מאוד. מה קטנה חייבת לדאדי?''
''גמירה..."
''חזק יותר.''
''גמירה.''
''נכון מאוד, מטונפת שלי. ולמה קטנה מחכה בדיוק?"
אני כבר סמוקה לחלוטין. ''קטנה מתביישת. היא אף פעם לא גמרה בנוכחות אדם נוסף.''
''את מי זה מעניין? קטנה גומרת בשביל דאדי, לא בשביל עצמה. הגמירה הזו שייכת לדאדי, לא לך.''
פאק. כבר נוטפת. עכשיו כבר לא אצליח להתחמק. ''כן דאדי.''
''אז קדימה, תאונני.'' אני קוברת את פני בחזהו. ''לא לא, אני יודע מה את עושה. תרימי את המבט מיד. את לא מורידה מדאדי את העיניים אפילו לשנייה. שמעת?"
''כן דאדי.''
''יופי קטנה. תאונני בשביל דאדי."
''כןןן דאדייי...''
אני כבר קרובה, והעיניים נעצמות לי בלי שליטה.
~סטירה מצלצלת~
''מה אמרתי לך?"
''לא להוריד מדאדי את העיניים.''
''נכון זונה שלי. בפעם הבאה זה יכאב באמת. אני ברור?"
''כן דאדי.''
''יופי.''
''דאדי, אני יכולה לגמור?''
ופתאום הוא תופס לי את הגרון.
''כן קטנה שלי. תגמרי בשביל דאדי. גם במחיר של מחסור באוויר, את תתני לדאדי את האורגזמה ששייכת לו.''
פאק. פאאאק. פאאאאאאאאאאק.
''תודה דאדיייי! תודהתודהתודהההה...''
מתנשפת. מסוחררת. מותשת.
''בבקשה קטנה שלי.''
-------
תודה דאדי שלי ❤️

 

לפני 5 שנים. יום שבת, 15 במאי 2021 בשעה 22:31

מה קטנה צריכה בזמן מטח קסאמים?
את הקול העמוק והמרגיע של דאדי, כשהוא לוחש לה לתוך האוזן ''דאדי כאן. דאדי שומר עלייך.''
ואת היד שלו שמלטפת את שערה, עם איום ממזרי לגזור אותו בשנתה.
ואת שפתיו שמנשקות את ראשה, אוזניה וצאוורה.
ושבמקום עזה, העוטף יהיה חיבוק הדוב שלו.

כי עוד בום אחד והחלונות ישברו.
וכי קטנה מפוחדת
ורועודת
ולא ישנה כבר שבוע.

לפני 5 שנים. יום שישי, 14 במאי 2021 בשעה 18:14

אזהרת טריגר:  התוכן הבא מכיל מונחים מעולם המתמטיקה, ועל כן שורדי קורסים מתמטיים למיניהם עלולים לחוש אי נוחות ו/או הצפה של תחושות שהודחקו באומץ רב. ראו הוזהרתם.
--------
כן, אני לא מיוחדת כאן בנוף, ממש נשלטת ונילית ובנאלית. שני תנאים יש לבנאליות הזו, והם מאפיינים את הזמנים בהם אני שלווה באמת:
א.כשמרוצים ממני.
ב.כשלא כועסים עלי.
באופן לוגי אני טוענת ששני התנאים האלה שקולים. כלומר, א' מתקיים אך ורק אם ב' מתקיים, ולהיפך.
(מתמטיקאי ימתג את זה בתור תכונת ''אם ורק אם'').
יש אנשים שמנגנים לי על זה לתועלתם האישית. הם מקבלים ממני מהר מאוד בעיטה בתחת. הם לרוב מה שמכונה ''דוגמה מתמטית פתולוגית''. כזו שמקיימת כמעט את כל התנאים היבשים לכאורה, אבל משהו שם מתפקשש. לרוב כתוצאה מהפעלת מניפולציות מוגזמות וטרחניות. (למתעניינים, ראו ערך ''פונקציית ויירשטראס''
).
ויש אנשים אחרים. אנשים מאוד מסויימים.  אנשים שלמרות שהם מודעים לכך שאני רכה כמו חמאה, לעולם לא ימעכו אותי בכוונה כדי להשיג את מה שהם רוצים. הם גם האנשים היחידים שאציק להם עם ''את/ה כועס/ת?'', למרות שהתשובה היא 99% מהזמן ''לא''. לא משנה כמה אני מחרפנת ומעצבנת. 
הם מה שמתמטיקאי יכנה ''פונקציה גזירה ברציפות אינסוף פעמים''.
(למתעניינים, ראו ערך ''פונקציית האקספוננט''. לא משנה מה תפעילו עליה ומה תעוללו לה, היא נותרת איתנה וכלום לא מזיז לה
).
הם האנשים שאתמסר אליהם בצורה טוטאלית. למרות שהם בכלל לא ידרשו את זה.
מיותר לציין לאיזו קבוצה שייך דאדי נכון?
--------
#סליחה שלכלכתי כאן במתמטיקה, אין לי כוח לעשות שיעורים עם אזעקות כל 4 דקות וזה מה שיוצא

לפני 5 שנים. יום שני, 10 במאי 2021 בשעה 18:42

1. לאחר המקלחת, לבשי את הפיג'מה הנוחה ביותר ואספי את שיערך בצמה.
2. היכנסי למיטה, התכסי ועצמי עיניים.
3. הרגישי את כפות ידיו המחוספסות והגדולות כשהוא מעסה את גבך ושדייך, מלטף את ראשך ופנייך.
4. הרגישי את זרועותיו החזקות כשהן עוטפות אותך בחיבוק חונק.
5. שמעי את קולו כשהוא לוחש לך בקול עמוק ומרדים "לילה טוב קטנה שלי. שלי ורק שלי".
6.השמיעי קול קטן ומתלונן על כך שפיך ריק כי איבדת את המוצצי שלך.
7. הרגישי כיצד הוא ממלא את פיך.
8.יינקי בעודך על סף שינה. רבע שעה? חצי שעה? שעה? אין לך מושג, את גם ככה בהכרה חלקית.
9. התענגי על הנוזל החם והנכסף בהגיעו אל גרונך.
10. החליקי לתוך שינה עמוקה כשאת רטובה, מטונפת ומחוייכת.

לפני 5 שנים. יום שישי, 7 במאי 2021 בשעה 21:29

תודה.
על הדאדיות שקיימת בך.
ועל יכולת ההכלה שלך.
ועל הסבלנות המדהימה שלך.
ועל כך שהתשובה ל''אתה כועס?'' היא תמיד לא.
ועל כך שאתה סבלני לכמות הפעמים שהשאלה הזו נשאלת.
ועל כך שאתה חושף אותי לעולמות חדשים.
ועל הנשיקה על הראש.
ועל הסטירה.
ועל הליטוף.
ועל הצביטה.
ועל כך שאתה מנצל אותי כאוות נפשך.
ועל הכאב האיום והנפלא הזה.
ופשוט,
על מי שאתה.
תודה.

 

לפני 5 שנים. יום רביעי, 5 במאי 2021 בשעה 18:45

חרמנית, עייפה, רעבה, מותשת ועצובה.

אבל לא רוצה כלום. רק דבר אחד.

רק את החיבוק שלו.

הכי כיף כשהוא מחבק כל כך חזק ואני לא מצליחה לנשום. חיבוק דוב חונק כזה. וכשאני מבקשת אוויר התשובה היא כמובן ''תשתקי''.

וכשאיכשהו הוא מצליח לחבק אותי ולסטור לי באותה היד המחבקת. שתי ציפורים במכה.

לפעמים אני כלכך צריכה את החיבוק הזה שבא לי לתת לו ביס. כמו כשיש דודא פסיכית לשוקולד? אז לי תמיד יש דודא לדאדי.

לפני 5 שנים. יום שלישי, 4 במאי 2021 בשעה 19:31