ניסית להגיד את זה. באמת ניסית לעצור את זה, להגיד משהו. אבל השפתיים שלך נשארו חתומות, דעתך קפואה. זה לא קרה. זה לא יכול להיות. הוא לא יכול באמת להיות על הברכיים, מולך... הפה שלו על שלך... גלי עונג ובלבול מחקו את שאר המחשבה מהראש שלך.
אתה חולם עליו מאז שהכרתם. הדרך שבה הוא זז. הקול שלו. העיניים האלה. הגוף הזה. הכריזמה שגרמה לכל מי שרואה אותו פשוט... לבהות.
אבל הוא אף פעם לא גילה בך עניין בדרך הזו.
ניסית להתקרב. להיות חבר שלו. לגרום לו להכיר אותך. לשים לב. הוא עשה זאת, בסופו של דבר. ואתה כבר 5 שנים ארוכות חבר טוב שלו. רק חבר. חמש שנים של סגידה בשקט ללא מילים. של מבטים גנובים ומבטים מהצד. חמש שנים שאתה שם, מוכן לעשות הכל בשבילו, פשוט הכל בשבילו, בתקווה הנואשת והמתמעטת לטפיחה על הראש. לקצת תשומת לב. ללהיות יותר מ"חבר".
זה מעולם לא קרה. ועמוק בפנים, התחלת להבין שזה לעולם לא יקרה.
הו אלוהים!
גל נוסף של עונג צורב עצר את נשימתך ומחשבותיך. על מה חשבת?? אתה מנסה להתמקד, להתעלם מהקול שלו... לרגליך... מוצץ... העיניים שלך מתגלגלות לאחור, עד שהאישונים פשוט נבלעים.
והוא... לרגלייך, נראה פשוט אבוד. אבוד בשירות, בהנאה שלך ושלו. מחויב לחלוטין ל... על מה חשבת, שוב? אדוות השרירים שלו נצצו כל כך יפה באור העמום של החדר. החזה שלו קופץ בצורה כמעט היפנוטית... העיניים שלך, מטיילות על כל הגוף המושלם שלו. גוף שאתה חולם עליו בכל לילה, ושנמצא כעת עירום לחלוטין לרגלייך, גלוי לחלוטין לפולחן. בסגידה מלאה - אלייך!!
הו... שוב גמרת! כמעט לא שמת לב. התענוג נמשך כעת במשך מה שנראה כמו שעות? ימים? לֹא! זה לא יכול להיות ימים! רק לפני זמן מה יצאת ל...
אתה מרגיש את הגניחה לפני שאתה שומע אותה - קול עמוק ורועם של חיה לכודה, במצוקה עמוקה. במעומעם, אתה סוף סוף מבין שזה בא מהשפתיים שלך. הוא שוב האיט את הקצב, ודחף אותך כמעט עד לאורגזמה. עד לקצה, שידעת שהוא לא ייתן לך לעבור.
לפחות לא עד שהרגליים שלך ייחלשו, המוח שלך יאבד את האחיזה האחרונה. את הרצון להתנגד.
הוא מביא אותך תמיד עד הקצה, כבר שעות... עד שתישבר סוף סוף, ותיתן לאיש הזר את מה שהוא רוצה.
אה.
כמעט שכחת ממנו.
האיש המוזר בפינה, שיושב וצופה בשניכם.
האיש שהשתלט על החבר שלך. זה שמנסה עכשיו להשתלט גם עליך...
תענוג...
כל כך הרבה הנאה זורמת לך בגוף, שגם המחשבה הזו פשוט נעלמת, נשטפת הלאה.
אתה שוב מסתכל למטה, על הפנטזיה שלך שמתגשמת. עליו. על אהוב החלומות שלך. הגוף המושלם שלו, השפתיים, החיוך. אתה מסתכל למטה, והדמעות שלך מתחילות לזלוג. דמעות של שמחה. של אושר. של הקלה.
סוף סוף הוא הבחין בך! וסוף סוף תוכל לקבל אותו... רק לעצמך, כמו שתמיד חלמת. וכל מה שנדרשת לתת בתמורה זה המוח שלך, החופש שלך, הנשמה שלך.
שום דבר שלא היית מוכן באמת לתת לו במשך כל השנים הארוכות שבהן אתה אוהב אותו בסתר.
ובדיוק כשהקצה הבא של השכחה וההנאה מתרסק על חורבות המוח שלך, אתה מוצא בדיוק מספיק כוח רצון לפעולה האחרונה שלך בתור ישות חופשית.
אתה מביט הצידה, אל הזר המחייך, דמעות זולגות בחופשיות מעיניך, ולבסוף אתה שובר את הדממה המתוחה, הטעונה בסקס, כשהמילים עוזבות את שפתייך, והאור האחרון של רצון חופשי בעיניך דועך לתמיד.
החיוך של הזר מתרחב, כשהוא שומע את מילות הכניעה האחרונות והנואשות שלך:
"תודה! תודה לך על זה, אדון!"