"מה לא בסדר, מותק? נהיה לך קשה לחשוב?"
הגבר הכי יפה במסיבה דיבר אליך, בעודך ממצמץ אליו בבלבול. אתה מרגיש קצת... המום.
"אני מרגיש די... מסוחרר?" אתה אומר, למרות שהפה שלך הרגיש כאילו הוא מלא בדבש דביק.
הוא מהנהן ומציע לך זרוע תומכת, שעליה אתה נשען בהקלה.
"שש... רק קח עוד נשימה עמוקה בשבילי." הוא לוחש.
אתה לוקח נשימה עמוקה, ושוב שם לב לזה. הריח החזק והמכריע של הבושם שלו. זה דופק לך את הראש, מוציא אותך מדעתך. "זהו זה. פשוט תמשיך לנשום עמוק. זה יעזור."
אתה אוחז בזרועו, נאבק להישאר עומד, והבעת פניו משתנתה לדאגה. "מה לא בסדר? אתה עדיין מרגיש סחרחורת?" הוא שואל.
הוא משיט לך את ידו השנייה, ואתה ממש נופל לתוכו, כשהוא מושך אותך אליו לחיבוק, תומך בגופך המתמוטט ונופל.
"זה בסדר. בוא הנה. תישען עליי. אני אתמוך בך." הוא אומר, ולוקח איתך צעד. כמעט ומעדת, אבל הוא מחזיק אותך זקוף. "אוי, אתה באמת גמור, נכון?" הוא מסתובב ומוריד אותך בעדינות על משהו רך.
"פשוט שב איתי כאן על הספה הזו." הוא ממלמל. אתה פשוט לא במצב לזוז. "זה לא יותר טוב?" זה בהחלט מרגיש לך יותר טוב ככה. "לא צריך לעמוד. פשוט שב איתי פה ותירגע, ותנשום עמוק בשבילי." אתה לוקח עוד נשימה עמוקה. הבושם שלו... הריח... נעים. אתה רוצה יותר.
"תקשיב למילים שלי, צעצוע." הוא אמר, והמוח שלך נצמד למילה הזו, אבל הוא פשוט ממשיך לדבר מבלי לעצור. "זה נכון. צַעֲצוּעַ." זה נשמע נכון, כשזה בא מהשפתיים שלו. "זה מה שאתה, נכון?" לא יכולת לדעת אם זה נכון. זה נשמע... טוב. אבל זה היה מוזר.
"אתה לא מסוגל לחשוב. לא מסוגל אלא לציית. יושב כאן, חסר ישע, ופשוט שוקע בשליטתי. כי זה מרגיש כל כך טוב לציית. להיכנע. להיות שלי." הוא כורך אותך בזרועותיו ומושך אותך קרוב יותר אליו על הספה. הגוף שלך מרגיש כל כך חלש, המוח שלך כל כך מעורפל. אתה פשוט לא יכול להתנגד לקול שלו, למילים שלו.
"פשוט הנח את ראשך על הכתפיים שלי, ותרגיש נוח, צעצוע. תן לעפעפיים הכבדים האלה להיסגר עבורי."
ללא מחשבה, אתה מציית, לא מסוגל עוד לפקוח עיניים. "אני אדבר קצת עם המוח שלך מבלי שתקשיב למילים שלי, ואז נוכל לעלות למעלה ואתה תשכח שכל זה קרה. זה לא נשמע נחמד"?
אתה מהנהן בראשך, כמעט מתוך אינסטינקט לא מודע.
"כן... צעצוע טוב. כל יום אתה קרוב יותר. בקרוב תהיה שלי".
הוא מחייך אלייך, ואתה מרגיש את עוצמת החיוך אפילו בעיניים עצומות.
"ועכשיו, צעצוע, תישן. תישן ותקשיב טוב"...