שחר צחק, אבל לא היתה שום שמחה אמיתית מאחורי הצחוק היבש שלו. "מעניין," הוא אמר, בנימה שהציעה את השימוש החדש של המילה כמילה נרדפת ל'שטויות'. "ומתי בדיוק אתה חושב שהפנטת אותי?" הוא ידע שלאלכס תהיה תשובה מוכנה, בחורים כמוהו תמיד מוכנים לשקר, אבל שחר הוא עורך דין למשפט פלילי, ולברור שקרים היה תפקידו המקצועי, כמו גם ההנאה האישית העמוקה והמתמשכת שלו. הוא התכוון להרוס את אלכס לחלוטין בחקירה, למצוא את החורים בסיפור השטויות שלו על הפיכתו לצעצוע מין שטוף מוח במהלך לילה בודד, וכשהוא יסיים, הוא עשוי פשוט להחליט גם לסטור לו כדי לסגור עניין. הוא עוד לא החליט אם ללכת על סטירה או לא.
החיוך הקטן והזחוח של אלכס עזר להטות את הכף. "זה היה בנסיעה לפה," הוא אמר, כאילו שחר לא זכר עד הסוף את השיחה הארוכה והמשעממת עד אין קץ שהם ניהלו בדרך למסיבה של מוטי. "גרמתי לך להתקבע על קו ההפרדה בכביש, הטריק הישן של 'היפנוזה בכביש מהיר', וברגע שהיית נחמד ועמוק ופתוח להצעות היפנוטיות, אמרתי לך שכל מה שאגיד לך בזמן שאני נוגע ביד ימין שלי פשוט יחליק לאותו חור זיכרון כמו הטראנס שלך ואתה פשוט תציית בדיוק באותו אופן. אני כבר כל הלילה צמוד אליך ונתתי לך עוד ועוד הצעות, ועקבת אחר כל אחת מהן בצורה מושלמת. אחרי הכל, קשה לעמוד בפני פקודה שאתה אפילו לא זוכר שקיבלת."
שחר גלגל את עיניו, משכנע את עצמו בקלות שאין שום דבר מוכר בתחושה של עיניים מתגלגלות. "ואני מניח שיש לך כמה הוכחות לכך?" הוא שאל, הרוגז שלו מהעקביות חלקה של האשליה של אלכס נשמע בבירור בקולו, למרות כל מאמציו לשמור על קור רוח ב'אולם בית המשפט'. זה יהיה קשה בצורה מתסכלת למצוא חור בסיפור הזה, כי כמובן זה הסתמך על הרס האמינות שלו כעד, ובכל פעם שהוא התעקש שהוא לא עשה שום דבר מהדברים שאלכס מדבר עליהם, אלכס יכול היה פשוט להשתמש בתירוץ הזה. הרעיון שהוא שינה את זיכרונותיו כדי לגרום לו לשכוח או לא לשים לב לכל מה שהוא טוען. אי אפשר להילחם בזה ביעילות.
אלכס חייך. "ובכן, יש לי שלושה דברים," הוא ענה, והצליל המנצח בקולו הזכיר לשחר באי נוחות את אותם מקרים נדירים שבהם ארב לו עורך דין מהצד הנגדי בבית המשפט, על ידי הצגת עד בלתי צפוי שהרס לחלוטין את התיק שלו. "ראשית, יש לי את אלה. נתת לי אותם בנסיעה ברכב, וכפי שאתה יכול לראות כבר היתה עליהם קצת רטיבות - אני חושד שאתה נהנה מזה הרבה יותר ממה שאתה טוען, ולהיות מהופנט ושטוף מוח זה באמת מדליק אותך." שחר הביט בתחתונים המשתלשלים מאצבעותיו של אלכס, מנסה לומר לעצמו שהם לא יכולים להיות שלו. אותו גודל, אותו צבע, אבל זו לא הייתה הוכחה מוחלטת לשום דבר.
"שנית, אם תסתכל למטה, תראה שאתה כבר לא לובש מכנסיים - מה שנותן למוטי ולי להסתכל יפה על הזין הקטן שלך. אגב, ואני חושב שזה היה נורא נחמד מצידי לחכות עד שכולם יתפנו לפני שגרמתי לך לעשות את זה." שחר לעג על זה - שום דבר שקשור לאלכס לא היה נחמד, הכל היה יהיר ורועש וגס רוח, במיוחד הבליטה במכנסיים שלו הוא כנראה חשב ששחר לא שם לב אליה. אין ספק שאם הוא יביט למטה כדי לראות אם המכנסיים שלו 'חסרים', אלכס היה משתמש בהסחת הדעת כדי להוציא את הזין שלו החוצה, ושחר היה חכם מכדי ליפול לזה. הוא פשוט לא הסיט את מבטו. הוא לא היה צריך להסתכל בכל מקרה, לא כשהוא יודע בדיוק איפה המכנסיים שלו. כל הראיות שלו, כביכול, היו סתם שטויות, והוא היה חכם מכדי לאפשר לאלכס להטעות אותו. זה מה שעשה אותו לכל כך מוצלח בעבודה שלו, זה מה שעשה אותו לכזה עבד טוב. עבד טוב?? זה לא נשמע נכון, אבל הפעימה החמה בין רגליו הסיחה את דעתו מלהטיל ספק בכך.
"ושלישית, ובכן, אני חושב שתגלה בעוד חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת...." שחר הרגיש לפתע משהו חם ניתז על פניו, רוחץ אותו בבלגן מטפטף ודביק שמטפטף נוזל מלוח לתוך פיו. סוף סוף הוא הבין מה עשו ידיו כל הזמן הזה, איפה מוטי בעצם היה, ומה היה חלקו בדרמה הקטנה הזו, והמחשבה היחידה שלו לרגע ארוך הייתה שאפילו המודעות הסופית הזו לשיעבוד שלו היא רק התגובה לטריגר שאלכס שתל עוד קודם לכן. ואז הכל נמס לתוך גל של אושר סוער, והתיכנות מחדש של עורך הדין שחר הגיע לבסוף אל סיומו, ובלע את מוחו המשפטי המבריק בלגימה אחת.