האדון שלך שם את אצבעו על השפתיים שלך, משתיק את קולך בנגיעה. "שקט צעצוע. זה נשמע כאילו שאתה עוד מנסה לחשוב". הוא נשען מטה, עיניו קודחות לתוך שלך. "ואתה לא רוצה לחשוב עכשיו, נכון?" האצבע על השפתיים שלך הכתה אותך בהלם, בעוצמה.
לא יכולת להגיב. זה לא משנה אם רצית לחשוב. ברגע הזה, לא יכולת לחשוב. "נכון מתוק. בלי מחשבות בראש הקטן והיפה שלך. רק הכוח שלי." רעדת, המילים שלו רקדו בתוך המוח הפנוי והריק שלך, הבלחות של גירוי גברו על כל מחשבותיך.
"זה כל מה שצריך, נכון מותק?" האצבע שלו נלחצה מעט יותר בכוח אל השפתיים שלך, ואתה מוצא עצמך מהנהן במעומעם. "רק ההצעה להיות הצעצוע הקטן חסר המחשבה וחסר המוח שלי, ואתה..." הוא חייך, עדיין מביט עמוקות בעיניך. פאק! הוא פשוט כל כך לוהט.
"ועכשיו אתה כאן, ריק, ראש ריק, מוח ריק, רק בוהה בי... מה עליי לעשות לך? לשבור את המוח שלך בהנאה? להקפיא אותך במקום ולקשט אותך? להתעלל בך עד שהגוף והמוח שלך יישברו? יש כל כך הרבה אפשרויות... הייתי שואל מה אתה רוצה...", הוא התחיל לצחקק, "אבל אתה לא יכול לחשוב כרגע, נכון, צעצוע?"