לירן עדיין דיבר, אבל איכשהו שמעון לא הצליח להתמקד יותר במילים. היו לו כל כך הרבה דברים אחרים שהעסיקו את תשומת לבו, מהצבע החום העדין של עיני השקד של הגבר האחר ועד האצבעות המלטפות אל חזהו ובטנו ועד לתחושה האירוטית של הזין המיטלטל והרוטט שלו, כשהם התחילו מתקרבים זה לזה, והרגשת הגירוי האירוטית האמיתית שעטפה את כל החוויה. תוכן דבריו של לירן המשיך להתפוגג לתוך הרקע, עד שהבריטון המנחם שלו הפך לצליל רקע בלבד באוזניו של שמעון, בדיוק כפי שלירן הבטיח לו שיקרה. זה היה... זה היה כל כך נפלא, בכנות. שמעון הרגיש שהוא יכול להיסחף לתוך הצליל המרגיע הזה לנצח.
זה לא בדיוק מה שהוא ציפה כשהוא נענה להצעתו של לירן לבוא לדירתו ו"פשוט לשבת יחד". שניהם הרגישו את הניצוץ החשמלי של הכימיה המינית ביניהם כמעט מיד, ושמעון ידע שכל סוג של יציאה מאגודת הסטודנטים הצפופה למקום פרטי ואינטימי יותר תסתיים בכך ששניהם יהיו עירומים וישחקו זה עם גופו של זה, אבל שמעון מעולם לא תיאר לעצמו שלירן ירצה להתעסק גם עם מוחו של שמעון. אבל כשהם נכנסו פנימה, והזמן שלהם על הספה הפך בהדרגה לוהט יותר ואינטנסיבי יותר מבחינה אירוטית, עד שחולצת הטריקו של שמעון הרגישה צמודה ומכווצת מכדי להמשיך ללבוש אותה, ולירן הציע לו לנסות היפנוזה. ושמעון היה חרמן מספיק כדי לתת צ'אנס לכל דבר בשלב הזה.
אז הם נכנסו לחדר השינה והתפשטו, עירומים לגמרי, יושבים אחד בחיקו של האחר, כשרגליו של שמעון מונחות על לירן, וגופיהם מתחככים זה בזה בקדחתנות, ולירן הסביר לשמעון מה הוא מתכנן לעשות. הוא התכוון להביא אותו למצב של טראנס קל, תחושה של מיקוד מודרך ורגיעה שיעזרו לשמעון להיות מודע יותר לגופו ולאופן בו הוא הרגיש כשהם יתעלסו. שמעון עלול למצוא את עצמו מאבד את תשומת ליבו לכל מני דברים אחרים, אמר לירן, ומחשבותיו האחרות יאבדו בהדרגה חשיבות עד שהוא יפסיק לחשוב באמת, אבל הוא הבטיח ששמעון הולך לאהוב את הדרך שבה זה הפך את החוויה האינטימית שלו להרבה יותר אינטנסיבית וחזקה. הוא עמד לאהוב את האופן שבו גופו מעקצץ מתאווה בכל מגע. הוא עמד לאהוב את האופן שבו הפטמות שלו התקשו ונמתחו תחת הליטופים של לירן.
היה ללירן עוד הרבה מה לומר, הרבה הרבה יותר, אבל זו היתה בערך הנקודה שבה התחתית נפלה ממוחו של שמעון והוא מצא את עצמו עסוק לחלוטין בתחושת הידיים של לירן, הנוגעות כל נקודה בגופו. מאוחר יותר, הוא יתפלא באמת באיזו מהירות ובקלות הגבר המרשים הזה הביא אותו למצב כה עמוק של טראנס היפנוטי, אבל באותו זמן הוא הבחין רק בחיוך המסומם והמנומנם מתפשט על לחייו הוורודות והחלקות, ובזרם העדין שדלף מהזין הרוטט שלו בכל פעם שלירן מצא מקום חדש ללטף אותו. הוא מעולם לא היה כל כך דלוק כל כך, מחובר כל כך לגופו בכל חייו, ובכל זאת המחשבה על להרים יד כדי ללטף את עצמו הרגישה יותר מדי כמו מאמץ. שמעון כבר לא הרגיש שהוא יכול לזוז בכלל, רק לצוף באושר עצל. זה היה כל כך מושלם. מעניין אם ככה מרגיש להיות מסומם, הוא חשב בעצלתיים.
בסופו של דבר לירן הפך אותו על גבו על השטיח הרך, ושמעון הרגיש את עפעפיו מוותרים על הקרב המתיש, ופשוט נסגרים בחוזקה בזמן שהגבר השני נישק וליטף את דרכו במורד גופו הרגיש והמשותק של שמעון, בכדי להעניק לו לבסוף את תשומת הלב שהוא כל כך השתוקק לקבל לזין שלו. הקול המעורפל נפסק אז לזמן מה, פיו של לירן עסק בפעילויות אחרות, אבל שמעון היה מהופנט כל כך עד אז ששום דבר לא יכול היה להעיר אותו... וכל כך ממוקד בהנאה המפעמת בין רגליו שכל מה שהוא רצה זה עוד.
ולירן התכוון לתת לו עוד הרבה יותר, עד שערב יסתיים בכך שצורך חדש ועמוק ילבלב בנפשו של שמעון. צורך שהוא יישבע שתמיד היה שם, עוד מההתחלה. הצורך בלירן, בגוף שלו, בלבלות איתו זמן. בלהקשיב לקולו המלטף.
שמעון, מבלי לדעת זאת עדיין, מצא לעצמו את אדונו.