סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יום ששי

מי כתב את השיר יום ששי את אומרת
לפני 9 שנים. 18 בנובמבר 2015 בשעה 7:57

פרטים בהמשך .

לפני 9 שנים. 4 בנובמבר 2015 בשעה 16:24

בבנגקוק בא לי להיות זונה .

אף אחד לא מכיר אותי ,

שיער מלאכותי עולה כאן גרושים .

המשחק כזונה 

עד הרגע שבו 

בועלים אותך

יכול להיות משגע.

 

או שאני  השתגעתי .

ממש 

חזרה לטיול שאחרי הצבא 

 

 

כל ההבדלים מהטיול אחרי הצבא

חמישה כוכבים במלונות 

ועוד חמש כפול שלוש 

בשנים .

 

לפני 9 שנים. 3 בנובמבר 2015 בשעה 17:36

ל


יום א 22:50 אל על 081 לבנקוק .
תתכונני .
זה היה הנוסח .
כאילו אין מחר .
מקום העבודה אינו קיים .
אני מבוטלת. כחפץ .
היום יום ששי
הקומה ה24
אני אמנם באופוריה אחרי חווית ששי בבקר .
קורים דברים שרציתי אך לא הגעתי אליהם ,
המחשבות העולות בראשי אודות מהות החיים, הרוטינה ,
חיי היום יום ,
שמחה , עצב , התעלות ,שממה
קורה פה משהוא אחר .
כנראה החינוך הייקה שקיבלתי לוחץ לי על הבלמים ,
אבל עדיין מהדהדות בי מילותיו
אודות הבאים אלי קבר ששאפו הרבה והספיקו מעט .

אני חייה בספירה אחרת כרגע
ואם באמת אעלה לאל על 081 לבנקוק ,
תהיה זאת קפיצת מדרגה בחיי
במהירות שעשיתי דברים
והלו אני בן אדם מסודר ומתוכנת (כשאני מוצצת לו הוא צוחק עלי איזו מציצה מתוכנתת לא
מפספסת אף סנטימטר ועובדת עם האצבעות והלשון באופן מתוכנת ).

אבל אצלי הכל טבעי, הכל נובע מחינוך נוקשה ,שלומר את האמת
make life easier
המחשבות מתרוצצות בראש צהריי יום ששי .
ארבעים ושמונה שעות.
זה אולי טוב לרווקה הוללת ,

אני שותפה במקום העבודה ונותנת הטון ,
השותפים שלי מרובעים עם הרבה רושם ומעט תעוזה .
דווקא הרעיון להשאיר אותם לבד בהפתעה מעורר עונג בלתי נשלט אצלי ,
(בכמה הערות לבלוגים נכתב "כנועה ומתחלפת ״ המלעיזים יוכלו לקבל תשובה וגם אם מישהיא
שטן בבוקר ומתחת לאפס ביחסי שליטה היא עדיין מתחלפת . הבנתם).
הלבטים נגמרו .
ומן הסתם הדברים למרות שנכתבים בזמן הווה ,
נכתבים כאשר אני מתרווחת בטיסת 081 לבנקוק בזמן כתיבת שורות אלה .

נחסוך את תאור ארבעים ושמונה השעות האחרונות .

אך אני חייבת לציין שלמרות שהורי אמידים מאד מעולם לא נסעו הם וגם לא אני
במחלקה אחרת פרט למחלקת תיירים .

הוא ישן לצידי אל על השתפרו כסאות 180 מעלות .

אני קצת מאוכזבת ציפיתי ליצירתיות מצדו במטוס ,הנוף משמים הנוסעים כאן עברו את הגיל
למעט זוג אשה צעירה פילפנית עם תינוק וגבר בגיל אביה .נראה טרחן ונמרץ כאחד .

אם הוא לא מזיין אותי בטיסה אני ארגיש כמו בובה שהצטרפה אליו לנסיעת עסקים .

טיסת לילה .

מיום ששי אני לא מפסיקה לרתוח .

במונית הוא הכניס לי אצבע לתחת .
ומאז שיא הנימוס .
במחלקות האחרות כבר הוגשה ארוחת הבקר . אצלנו עדיין האורות מכובים .
אין פה אפילו דייל אחד או דיילת אחת שאפשר לפנתז עליהם .
כולם נראים כמי שמתים לעבור את הטיסה הזאת ולהשתכשך במלון בבנגקוק ,
בניגוד ליעדים אחרים .
המלונות של אל על מעולים כאן .
טוב אי אפשר לומר שאין לי זכרונות מענינים מבנגקוק ,
אך אני שומר אותם לעצמי ואין בדעתי אפילו לשתף אותו
במעללי. בחיוג 02 שלי
לא היה שם ב.ד.ס.מ אבל היו דברים אחרים
כמה מהם כנראה יירדו אתי לנהוג הנשייה .
לא הכל חוקי בחיינו .
המחשבות רצות המטוס מתקדם .

מה מחכה לי שם אנלא יודעת כלום אפילו לא מתי חוזרים .

כך זה שאת מרגישה שהאיש שאתך הינו עולם ומלואו.

בא לי ללקק לו את כפות הרגליים כאשר הוא יישן .

אבל במקום אני מעסה לו את כפות הרגליים הכנה לתיאלנדיות שלא יעשו זאת טוב כמוני ,
אתם צוחקים, אלה שהיו שם .אני לא ממש ממש לא .

ארוחת בקר .

הוא מצחקק עם הדיילת המטר. ושמונים ,אוהב גבוהות ,המנייק,

אני לא מקנאה

אתי הוא יישן הלילה .

כנראה .

בבלוג הבא תמונות

 

לפני 9 שנים. 30 באוקטובר 2015 בשעה 12:55

כסוי העיניים היה הפעם משעמם british airways

והצבעים המאופקים 

בפעם הקודמת סינגפור

ולפניה שלנו "אל על".מצחיק 

אני חושבת כשהוא מעמיד אותי על ארבע איך ניתן ללמוד מכסוי העינים של חברת התעופה על אופי התושבים .

אל על היה רך ומענג אך סתמי .

סינגפור היה עבה ןמוקפד כאילו כוסו העיניים בשמיכת פוך רכה 

ואילו בריטייש של היום מתאים מאד ל יס סר ,נו סר או ליתר דיוק 

I am afraid not.

אינני שומעת כל רחש ומחכה מהיכן סה יגיע .

סוף סוף הויברטור מופעל הוא אוהב להחדיר אותו במכה .אני משחררת נאקה הוא בפנים הוא דאג לחדש עבה מהרגיל אני מרגישה .

הבעילה מאחורה עוברת חלק 

הוא אינו מדבר.

אני מופתעת

פעם ראשונה שני הפתחים שלי מלאים.טוב נו בלי האזניים.

להפתעתי הגוף כנראה מתרגל 

תחושת עונג מציפה .

אבל זה הכל הצלפת חגורה רטובה .כןיופי אבל היכן ההפתעה?

מוציא אותי למרפסת הויברטור בתוכי.

מדבר בטלפון.

אני מבינה שיש גורם כלשהוא מאחורי הדלת 

נדרכת

לא הבעתי את רצוני ולא הסכמתי למשולש.

נכנסת לחדרמורידה את הכסוי.

ארצה הוא שואג.

ואני 

ארצה 

הפנים שלי נדחפות לשטיח .

לקקי הוא שואג

הלשון שלי מלקקת את השטיח 

הרגל העבה שלו על עורפי 

סליחה אני  ממלמלת 

סליחה אדוני 

הנר האדום שהורה לי להדליק 

מאבד את להבתו על ישבני .

אל תזוזי .

החדר מוכשך

הוילונות נאטמים חשמלית האןר כבה .

הדלת נפתחת הוא מסיר מעלי את הכסוי .

בחורה לא צעירה לפי רגליה נכנסת 

שבי הוא פוקד עליה .

מה שקרה מכאן ואילך נתבקשתי לא לספר וגם לא השתתפתי על ארבע חזיתי במחזה המהמם .

אמרת לי שאת יודעת ללקק .

קדימה 

הזרע שלו עוד עטף אותה אבל היא היתה כמו מיץ עסיס של עצי גן עדן .נזכרתי בעדי ,שלמדה אותי ללקק אשה אי שם שםבנואיבה .על החוף ,יכולתי לספור את הפעמים שהיא גומרת .הרי אשה לא יכולה לרמות אשה .

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 30 באוקטובר 2015 בשעה 9:05

כנראה מצא חן בעיניו החדר של אתמול .

אני שוב כאן ממתינה לו .

למצער חדר מדליק 

ניתן לראות את שינויי מזג האויר.

כואבת .

ישנתי נהדר בלילה 

הפעילות בגופי ההורמונים המשתוללים בי 

מעל לגרף

.אני תמהה על ההתפרצות הבלתי מוסברת .

אולי בגלל שבסתיו איבדתי את בתוליי בעודי שוכבת על דשא 

בפארק הירקון.

הגבר שפתה אותי היה בגילי כעת 

וידע היטב את המלאכה .

וכנראה מאז חיק הטבע עושה לי את זה .

מרגישה שפחה חרופה 

לעתים כיף להיות מושפלת בזמן הווה .ולאחר מכן אני מרגישה פטישים בראש.

אתמול לא הרשה לי אפילו למצוץ .

וההשפלה היתה מושלמת כמעט על הסף של הרצוי לי .

למרות זאת לא הססתי לרגע כאשר קיבלתי את ההוראה בבוקר .שמונה וחצי כאתמול .

הקפצתי את הילדים לבית הספר קיבלתי אורכה של שעה .וכדי לרצות אותו קניתי בשינקין שהיה כבר פתוח בשעה מוקדמת נעלי עקב הכי גבוהות שהיו בחנות .

אני ממתינה וכותבת לכן הוא אלוף בלגרום לי לחכות לו .

אבל גם אלוף בנוחות החדר ענק המרפסת צופה מערבה .

ואצלי בדרום רטוב הוי כמה שרטוב.

החזאי הזהיר 

שטפונות בנגב.

אם לא יגיע תוך עשר דקות אעי מוציאה את הוויברטור.

 

דפקו בדלת 

 

הגיע יין 

 

המנייאק עובד.

 

 

 

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 29 באוקטובר 2015 בשעה 10:32

לעתים מופתעת מהצורך הבלתי נשלט להשלט.

אבל אינני מצליחה להבין את ההנאה 

שאני חובה שמתעללים בי .

במיוחד שהשולט שלי יצירתי ומיוחד .

ויורד גשם 

ומתחיל להיות קר 

נכון שכנועה אני ,

אך רק על הנייר .

ומרחבים ואופקים פרושים בפני .

 

כלומר עדיין האפשרויות אינסופיות .

רשימת ההמתנה גדולה .

כלומר איזו נשלטת היא זו כאשר בכל זמן נתון האפשרויות אינסופיות .

וכאשר עמדתי לפני שעה במרפסת חדר המלון 

קומה 24 

כל העיר סוערת לפני 

אני חוייבתי 

על קצות אצבותי (הבקשה היתה ללק כחול עמוק shocking blue)

בלבד מחוברת עם אזיקים למעקה 

הזכוכית שקופה .

 

אני ערומה 

ומתחת לרגלי דוקרנים 

כן כן כמו באינתיפדה 

והוא יושב עם כןס תה 

או שמא ויסקי 

קר לי בחוץ 

הבנתם את המחזה .

רק שרזי ברקאי גמר לראיין מישהוא 

הוא ניגש אלי ,

לחפץ מתנהגים יותר יפה ,

רעדתי גם מקור וגם מבושה ,

אצבעות רגלי הכחילו לא כחול 

יפה כמו הלק ,

ואז במקום לבעול אותי 

בקבוק גולדסטאר פלח את רגלי 

וחדר אלי .

אני בדרך לשבירה .

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 28 באוקטובר 2015 בשעה 10:55

הוא לאידע שירד גשם .

כאשר קיבלתי את העונש .

ולא רחם עלי.

לפני 9 שנים. 26 באוקטובר 2015 בשעה 7:30

אני ביום מנוחה .

ונילית ליום אחד ,

אחזור מחר לדבר הנהדר הזה ,

חשבתי שיודעת כל אני 

שכנעתי את עצמי כי לא יחדשו לי 

והופ...משהוא. מרענן קורא לי .

כל כך פשוט עד כי גאוני הדבר .

לפני 9 שנים. 25 באוקטובר 2015 בשעה 7:23

נניח שיהיו שבעה וחצי שבועות של שכרון חושים ש

אני אפילו לא בחצי של החצי ...

עדיין מלקקת שפתיים בהנאה ..ד

לפני 9 שנים. 23 באוקטובר 2015 בשעה 10:40

פצע וחבורה ,

ומכה טריה,

לא זרו

ולא חבשו,

ולא רככה בשמן,

 

(ישעיהו א' ו׳)

 

 זאת אני היום 

אחרי שאתמול סוף סוף 

הוא סשן את האם אמא שלי .