פתאום הרגש לא מעיק המוח לא מחפש מילים להסביר את התשובה, למה...למה לעזאזל זה ככה, למה?!
יש לו תפקיד אחד עכשיו, להתמודד, לחפש דרכים, למצוא פשרות, לתכנן את הימים ביחד ולנהל שיחות על שיחות על שיחות - מי אמר למי, מי צודק ומי טועה. להתנצל,להתנצל ופאק ל ה ת נ צ ל.
אין יותר דאלוג פנימי, אין זמן יש רק מציאות עובדתית, צריך להתמודד לשרוד ולא ליפול אחר פילוסופיה ומחשבות נודדות.
כמות המידע שמצטבר עובר עיבוד מהיר, סשן רודף סשן, חוויה חדש או ישנה רודפת חוויה, רגשות מתנדנדים כמו מטוטלת קונית בשיעור פיזיקה - אין זמן לעכל ולהרגיש.
אתה בתוך מערכת, רוצה או לא, מערכת סגורה.
לכוד או בטוח?
כלוא או יציב?
קשור או נקשר?!
הכבדות מורגשת, אולי זו רק תקופת הסתגלות או התקופה בכלל, אולי ככה זה צריך להיות. זוגיות רצינית וכל השיט, אולי זאת רק הרגשה ואתה כבד בלי סיבה...
גאד דאם תחייך כבר...זה מה שרצית, זה עושה לך טוב, אתה כבר לא ילד, תתבגר כבר.
תן לאחרים להיות פיטר פן, תתפשר ותוותר כבר, תזרום יא חמור, אל תהיה כבד כמו אבן.
אל תחזור לכאן, זאת ביצה בלי תחתית או תחתית בלי ביצה.
מה אתה כבר מתלונן, מה יא טמבל???
היא גורמת לך להיות ילד של אהבה , כאשר היא לוקחת לך את היד בלילה ודוחפת אותה לחזה, מתקרבת עם הישבן לאגן, מחפשת אותך מתחת לשמיכה..."חבק אותי כבר ילד מגודל, קר לי, אוף קר לי! אתה חם כל כך, בוא כבר"
ואתה בכלל אוהב לישון בצד, רגיל ללבד, לחמם את עצמך, זאב בודד עם מחשבות על טרף בלילה.
מגלה פתאום שאתה נרדם איתה בחיבוק דוב. היא על החזה מתכרבלת בצד מנסה להתחמם ולא להפריע, ואתה פשוט עוטף אותה כמו שמיכה חמה, חיבוק בלי מילים, רגע של קסם, מגע של אהבה.
חזרנו מאימון משותף, אימון ראשון ביחד. היא בכתה בכל הזדמנות, חיפשה תירוצים וסיבות על מנת לא לעשות! לא לעבוד! לא להתאמץ!
היא הוציא לשון, עשתה קרניים עם הידיים. ממש כמו ילדה בת 5 שאבא שלח אותה לעשות עבודת גננות ביום שבת מוקדם בבוקר. בבית היא מבקשת ממני לעשן, רק סיגריה אחת, רק אחת בשביל להירגע עם כוס המרטיני. היא מביטה בי בעיניים של במבי, מבקשת, מתחננת, רק שאני אגיד לה כן, רק קצת, רק פעם אחת. "כואב לי" היא אומרת לי. אני שואל: " איפה?" היא עונה: "פה בחזה, בפנים. זה הגוף, זו ההתמכרות, אני לא יכולה! הגוף שלי צריך סיגריה" אני עונה לה: ״לא". היא מוציאה קללה מבין השפתיים: "אתה סובייטי, אכזר" אני לא מוותר לה. היא אומרת לי: ״אין לך רחמים, אתה סטלין! אני חייבת סיגריה, אני לא מרגישה טוב, זה יותר חזק ממני". היא נשפכת לריצפה, עם רגליים מפוסקות, והראש שמוט מטה, עצבות ירדה על גופה. כאילו כל כוחות התחנונים יצאו ממנה בבת אחת. היא שבורה עם פנים נפוחות ושפתיים עצובות. היא אומרת לי: "זה לא הוגן! אתה מתעלל בי, חשבתי שעזבת את הנושא הזה כבר". אני עונה: "לא, זו הבריאות שלך והטעם נשאר איתך לשעות". היא עונה: "אבל אני מצחצחת שיניים, אוף איתך!' אני עונה לה: "זה לא עוזר! אסור לך לעשן! מה יכול לעזור במקום?" היא עונה: ״רק סיגריה יכולה לעזור." אני אומר, "אין סיגריה היום, את יכולה לקבל משהו אחר" סוצ'קה, כך אני קורא לה, עונה לי: “אוף איתך, אתה ממש רע אליי!"
אני מרגיש את הדחף, היד שלי מתכווצת, אני לפתע תופס את שיערה, מושך אותה כלפיי, מרים אותה למעלה, היא משתתקת. העיניים מרוכזות בעיניי. דממה על גופה. היא מביטה בי בסקרנות מעורבת בבהלה, לאן הוא יקח אותי עכשיו? מה הצעד הבא? עינייה מתמלאות, לא מעיזות למצמץ. אני מביט בה במבט חודר, מפלח את מבטה, רוצה להרוס או לשבור ולהרכיב מחדש! המחשבה שלי מצטמצמת - נשאר רק הריכוז , הוריד במצח מתנפח, הלב מפמפם במהירות - כמו משאבה מדוייקת , הנשימה עמוקה וחדה, הגוף מתקשה- הידיים מהדקות את האחיזה, כמעט תולשות את שיערה ממקומו.
אני דוחף את היד, מוביל בשיערה לחדר האמבטיה, אומר לה "תתקדמי לשם". היא בלי שום התנגדות מצייתת, מפעילה את רגליה במהירות, כמו חייל בשדה קרב, שלא רואה מכשול. נכנסים לחדר, היא דואגת לחימום, חורף פתאום עכשיו. מדליקה את האור. אני מתיישב על מכסה האסלה, משיל מרגלי את מכנסי הספורט, וחושף זין זקוף וקשיח. היא לא מתבלבלת ומתיישבת בין רגליי, מול האסלה, מביטה בו כמו בקינוח טעים, לא ממצמצת ולא מסירה מבט. אני תופס בשיערה, דוחף אותה, והיא פותח את פיה. החדירה עמוקה, ישר לגרון, הזין יבש, אני רוצה אותו רטוב מאוד! היא מתחילה להיחנק, מנסה לדחוף את עצמה אחורה עם הידיים, אבל ללא הצלחה, אני אוחז בה בכוח, לא משחרר, לא נותן לה לקחת אוויר. היא נלחמת, נאבקת, מחפשת מפלט בכל כוחה. אני דוחף אותה החוצה, נותן לריאותיה להכניס אוויר, הפה שלה מלא ריר גרון שנמרח לה על השפתיים והפנים... מתנשפת ומביטה בי בעיני עגל מבולבולות.
אני סוטר לה! היא נבהלת. אוחז לה בגרון! חונק אותה! היא נכנעת. סוטר לה שוב! היא מנסה להתגונן. מסיר את ידה מהפנים, אין הגנה אצלי! סוטר לה ביד אחת שוב ושוב ושוב! היד השניה אוחזת ולא משחררת את שיערה! היא מנסה להתגונן, מנסה לברוח, אך נכנעת שוב ושוב ושוב. מבטה מתמסר, מבט שמבקש שלא אפסיק או אוותר לה.
אני מחפש דמעות, שבירה. התפרצות של רגש בעולם של מסכות שהיא מנהלת לפחדים שלה. חלקיק של אמת במקום של שקרים עצמיים ומגננות זולות. בין הסטירות לחניקות אני דוחף לה את הזין לגרון, היא נחנקת ומתנשפת, נוטפת נוזלים - בדממה מחרישת אוזניים של חדר אמבטיה.
אני פתאום מבין שהמים התחממו כבר, היא הספיקה להדליק את הדוד בכניסה. אני מעלה אותה למעלה בשיערה, ודוחף את ראשה לכיוון האמבטיה, מדליק את זרם המים וחודר אליה, היא נאנקת. הזרם חזק וחמים, אני מכוון אותו אל ראשה, אל שיערה, אל נקודת החולשה. סוצ'קה, בורחת, צווחת, מחפשת לברוח כמו כלבה שלא אוהבת מים. אני אוחז בשיערה, לא נותן לה יכולת לזוז, מזרים עליה מים, מרטיב את ראשה ודוחף את הזין עמוק יותר.
היא מתנשפת, המים מרגישים לה כאילו היא בבריכת שחייה במים עמוקים בלי מציל. והיא, היא לא יודעת לשחות. אני מתחיל להוריד את בגדיי, ומבקש ממנה להוריד גם - היא מצייתת במיידי!
נכנסים לאמבטיה והיא מתיישבת מולי, מחליקה על התחת, מאבדת שליטה על גופה. הזין מולה, מתגעגע לפה שלה, תר אחר הרטיבות שלו.
אני שוב מפעיל את המים, מרטיב לה את הפנים, היא מתנגדת, בורחת, מנסה לחסום עם הידיים. אני מסיר אותן ונותן לה לחוש את הזרם, שוטף לה את הפנים.
מבקש ממנה לסבן אותי.
היא מסבנת את הרגליים, משפשפת את כפות הרגליים, עוברת חלק חלק ולא מפספסת אף פיסת עור. עולה למעלה, עוברת על שרירי הידיים, שרירי החזה והבטן ומתמקדת בשתי הידיים בזין. משפשפת בנמרצות דואגת שלא יאבד מקומתו וזקיפתו.
אני מבקש ממנה לשבת, מבקש ממנה לפתוח את הפה ולהוציא את הלשון החוצה. היא מצייתת, הזין מסובן היטב. אני דוחף לה אותו ישר לגרון! הפנים שלה מתכווצות, טעם הסבון לא נעים. אני אומר לה בזמן שהזין נדחף לגרון: ״זה כדי לנקות לך את הפה עם סבון, מכל הלכלוך של הסיגריות, את סוצ'קה שלי!" היא לא מספיקה להתאושש מטעם הסבון וחוסר החמצן, אני מתחיל לזיין בנמרצות את פיה וגרונה, תנועות ארוכות ועמוקות עם האגן, מחדיר את הזין עמוק יותר ויותר לגרון. היא משמיעה קול צווחה חסרת אוויר, מנסה להתנגד, לצאת, לברוח...ואני אוחז ומשחרר.
היא אומרת לי: ״הסבון מגעיל, למה אתה מכניס לי סבון לפה?" אני עונה לה: ״זה כדי לנקות אותך מכל זכר של סיגריות.״ פותח את זרם המים שוב, משפריץ לה לפה, שוטף את הסבון...היא לא אוהבת, אבל לא מתנגדת, אפסו כוחותיה, הוא מוכנה להכל - היא סוצ'קה בהתמסרות טוטלית אליי.
אני שוטף אותה, את הפה שלה, את הפנים הנאות שלה, את השדיים הרכים שלה, את הירכיים הסקסיות שלה ואת הכוס הצר שלה...היא יושבת ומסתכלת עלי כמו כלבונת רטובה, רועדת קצת, מבט עגול ומלא של אני שלך! אני מוריד ממנה את כל היום, את כל השבוע, את כל מסכות "הנורמליות" שהיא לובשת כל כך באדיקות בעולם האמיתי.
מנקה אותה בשבילי! מזכך אותה עבורי! מטהר אותה למעני!
כמו שהשם מציין, התפקיד הוא לעשות פיקוח על מרחב "הדאנג'ן" (שם כללי לכל מקום שיש בו פעילות בדסמית).
מה זה אומר?
כל "דאנג'ן" הוא מרחב מיני\בדסמי שבו נקבעים כללים על פי מארגני האירועים. הDMים אחראים לשמר ולפקח על החוקים הללו על מנת לייצר מרחב מוגן.
מי הם הDMים? - לרוב הם אנשים מנוסים שמוכרים בקהילת הבדסם, כאלה שמכירים את הקהילה ואת הסצנה, מכירים את חוקי וסוגי הסשנים והבדסם, מכירים את המבלים ורוצים לתרום חזרה לקהילה על מנת שהפעילות הבדסמית\מינית תהיה בטוחה באירועים ובין אנשי הקהילה.
חוקי המקום - בכל אירוע יש חוקים קצת שונים אבל החוקים הבסיסים הם תמיד אותם חוקים.
* כל פעילות שמתבצעת באירוע היא בהסכמה של כל הצדדים.אי הסכמה, זה אומר שמפסיקים ולא ממשיכים, כלומר לא זה לא. * שמירה על דיסקרטיות: אסור מוחלט של הדלקת טלפונים במרחב האירוע. * שמירה על מרחק סביר ממשתתפים אחרים על מנת לא לפגוע בחוויה של משתתפים אחרים. * לכבד גם במילים וגם במעשים את המשתתפים האחרים - לא לצחוק, להצביע או לשפוט אף אחד. לא להטריד להציק או להיצמד לאף אחד. * הכניסה לאירוע היא בהתאם לדרס קוד של האירוע. * לנקות אחריך ולהשאיר סביבה נקייה. * החוק הכי חשוב :להישמע הוראות צוות הDM ים.
אחריות - התפקיד בעצם לשמר את המרחב כך שיהיה כמה שיותר בטוח לפעילות מיני\בדסמית עבור האורחים.
על כן האחריות היא להיות בולט (יש בדרך כלל רצועת לד זוהרת שמסמנת DM) נוכח ומעורב.
בתחילת הערב לקבל א האורחים, להיות נעים ומנומס, לא כולם מכירים האירועים. לתת הרגשה נוחה ונעימה, להסביר במידה ושואלים אולי אפילו לעשות סיור במקום. לדבר ולהסביר ואף אולי להדגים שימוש במתקן במידה ויש זמן.
לאחר הערב מתחיל ואנשים כבר נכנסים יותר לפעילות הערב. יש צורך לפקח ולהיות במקום בולט.
לתת שירות במידה וחסרים קונדומים, הסברים איפה השירותים מתן עזרה ראשונה, חפצים שנאבדו וכדומה.
בעצם להיות מוקד לכל השאלות והבעיות שצצות לאנשים - כמובן בצורה סבירה והגיונית.
מעבר לכך הנושא הכי חשוב הוא למנוע התנהגות גסה והטרדות.
לנסות למנוע ואם לא אז להתערב בסיטואציות לא הדדיות ולא בהסכמה , להפסיק סשן או אקט מיני במידה ויש חציית גבולות ברורה.
מצד אחד להתערב ולנהל שיחת בירור עם הצד הפוגע ואם צריך להוציאי אותו מהאירוע ומצד השני לתת כתף ואוזן קשבת לצד הנפגע.
מקרים בהם המבלה מתבקש לצאת מאירוע:
* הטרדה - בהתאם לחומרת ההטרדה. * דרס קוד לא מתאים - פוגע באווירה ומייצר אפקט ונילי במסיבה בדסמית\מינית. * סירוב להקשיב להוראות צוות הDMים אוו המארחים.
* עברה על חוקי האירוע הכללים והספציפים לאותו אירוע.
אז למה אני DM, כבליין במסיבות בארץ ובחו"ל הרגשתי תמיד שמרחב אישי במסיבות זה עניין בעייתי, כמו שהוא בעייתי גם ברחוב הישראלי שלנו.
הרבה פעמים נכנסים למרחב הסשן או לפעילות המינית לא בכוונה אבל כן בהפרעה של חוסר מודעות.
לי אישית קרה בכל מקום שביליתי בו בארץ, ומתוך חברי לקהילה הסיפורים דומים.
מישהו או משהי נכנסים או מדברים עם אחד האנשים בסשן, שואלים שאלות או גרוע מזה נדבקים לאחד מהמשתתפים ומפריעים והורסים.
לפעמים קרובים מדי או מדברים בקולי קולות.
הפרעות מהסוג הזה הורסות סשן\אקט מיני וכמובן הורסות חוויות מדהימות למבלים - בחלק מהמקרים אף נשארות טראומות וזכרונות לא טובות.
החלטתי להתגייס לעניין הזה בעצמי ובכל מקום בו אני עובד אני מנסה לשמור על מרחבים של אחרים באותה תשוקה ואדיקות כמו שהייתי רוצה שישמרו עבורי.
וכמובן לשמור על מרחב מוגן מהטרדות ואי נעימויות של גברים וגם נשים על מנת לתת חופש מיני בלי פחד לכל מי שמגיע לבלות ולהנות.
חפשו את הצמיד עם האור במסיבות....ואל תשכחו להנות!!
