בתוך העולם הבדסמי המילה זו לפעמים מנוצלת בשימוש יתר. אך גם אם נרחיב את עולמנו ונזלוג לעולם הונילי נפגוש אותה כמעט בכל מקום - כמה מסור אתה לעבודה שלך, למשפחה שלך, לחברים שלך.
הדרישה להתמסרות היא נחלת הכלל, הפרשנות משתנה מקבוצה לקבוצה ואף מאדם לאדם. אם שוב נתמקד בעולם הבדסם, הקבוצה הכל כך מגוונת. בז'רגון הבדסמי המילה היא כלי לתיאור שייכות של הצד הנשלט לצד השולט, או לפעמים לתאר סוג של שליטה - לרוב לתת דגש על הצד המנטאלי.
בפרספקטיבה לא מגבילה של קבוצה כזו או אחרת, הגבלות חוקיה ושפתה. המילה היא אינטימיות, כמה האדם יכול לייצר אינטימיות עם עצמו, בריכוז ובנוכחות מלאה מול הגוף והנפש.
ההתמסרות היא לעצמו, לצרכים המיידים שלו, ליכולת לא לברוח מחשבתית מהסיטואציה ולהיות מאה אחוז נוכח בעשייה של הגוף ובתחושות והרגשות שמציפים אותו באותו הרגע בזרם משתנה - מעבר מתחושה "טובה" ל"רעה" וחזרה.
ההתמסרות הזו שולחת תהודה לסביבה, כביכול במקרים מסויימים, אם ההתמסרות חזקה ומדוייקת, הסביבה "נדבקת" באותה התמסרות לסיטואציה. אם נחזור לבדסם, בעצם ככל שצד אחד (השולט לדוגמה) מצליח להגיע לנקודת ריכוז ונוכחות גבוהה, הצד השני (הנשלט) נכנס לסיטואציה באותה התמסרות, ריכוז ונוכחות (ולפעמים אף יותר וכך נוצרת סיטואציה של גרירה הדדית למקום גבוהה יותר מבחינת התמסרות הדדית).
חשוב לזכור שהגוף והרגש הם כלי על מנת להגיע לרמת התמסרות גבוהה ולא המטרה. לכן הרבה פעמים עבודה על חושי הגוף עובדת מעולה בשחרורו ועל הדרך לשחרר את המיינד והרגשות הכלואים, טראומות ופריצת גבולות מחשבתיים...מעיין סשן טיפולי ואף מרפא לעצמיינו. כמובן ישנה גם דרך הפוכה, אך היא מסובכת ומצריכה רמת פתיחות גבוהה וידע בנושא.
ההתמסרות עובדת בסינרגיה כאשר היא דו סיטרית, יש נתינה וקבלה. אם היא חד סטרית היא לא התמסרות, היא כניעה או ויתור, חולשה רגעית המשאירה צלקת קטנה, כגדולה.
ותרו על האגו ותתמסרו אל עצמכם, כפי שאתם - בלי מבוכה או בושה...תנו הזדמנות לעצמכם להיות אתם מול עצמכם.
לפעמים החיה שבנו מתעוררת לה, לפתע, כך פתאום...כאילו לא היינו מודעים אליה בכלל, כאילו זו הפעם הראשונה שלנו שהיא צצה לנו.
חיה מלאת חימה, חיה בעלת תאווה, המתלהטת על ידי זעקת השבר של הקורבן המעונה, חיה שהותרה מן השלשלת ואינה יודעת כל מעצור.
הרבה פעם לא נשים לב שהחיה שלנו היא בעצם שתיים, החיה הנקבית והחיה הזכרית. החיה הנקבית מתאפיינת בתכונות יותר עדינות, מחבקות ואף מסתוריות. ואילו החיה הזכרית מתאפיינת בתכונות יותר קשוחות, מגוננות ובעלות מאפיינים אסרטיבים ו/או אגרסיביים.
בכל פעם שהחיה מתעוררת, אנחנו מקבלים את "הזוגיות" הקיימת בין שני החיות, במידה והחיות חיות בשלום ואיזון בניהן, אנחנו באיזון טוב יותר כלפינו וכלפי החיצוניים אלינו. אבל ברגע שהחיות הן בחוסר הרמוניה ואיזון, נוצר מאבק. המאבק מקבל ביטוי במאבק הפנימי שיכול לקרוע אותנו לגזרים והסביבה החיצונית רואה את הכל.
לכן ברגע שאתם נותנים חופש לחיה שבכם, נותנים לה את הדרור להשתלח או לפרוץ גבולות או להפך לחגוג ולשמוח עד דלא ידע. תזכרו שיש שם שתיים המבקשות יחס של שתים, ואם לא הן ימרדו בכם בכל עוצמתן.
1. 🏠 Mi casa es tu casa - חבר תרגיש בבית, הרי אין לך באמת בית אתה חיי על חשבון הנשלטות שאיתך.
2. 📸 Look straight to the camera -אל תתבייש, תסתכל על המצלמה כאילו אתה הולך לשלוט בה (עם השלט)
3. 👐 Spread your wings -כן, כן תפרוס את הכנפיים (ידיים) לצדדים, שכולם ירגישו שאתה, כן אתה באמת יודע להרים אותם ולא מחפש לעשות רוח.
4. 🛋️Feel comfortable - שב על משהו נוח, תשען אחורה, תן הרגשה שהחיים אצלך בשליטה (של ביבי).
5. 😎 Smokin - שים סיגריה בין האצבעות, עם עשן עופף, תרים גבה אחת ותשב בפוזה קשוחה (כאילו התאפקת והרגע התיישבת על האסלה) 6. 🤓 Don't forget -באמת אל תשכח, לכתוב משפט חכם ומסתורי על היכולות שלך והפוטנציאל שרק אתה רואה ויכול למצות מכל בחורה (באמת לא משנה, שרק תגיד לך כן).
7.👽 Epilogue - באמת זה האחרון, מבטיח. הכי חשוב, תן אפקט פוטושופ לתמונה, משחק עם הפוקוס, פילטר צבע אפלולי, עבודה עם הצל וטשטוש קל ( ואם כל זה מבלבל אותך, תבקש מנשלטת שתעבוד עבורך או פראיירים מתרגשים בקבוצת פייסבוק).
כל פעם שאנחנו פוגשים אנשים חדשים אנחנו מגשרים על פערים.
פער בגובה,
פער בחינוך,
פער ברגש,
ואפילו פער של מספר הנשימות שכל אחד לוקח.
אני נכנס לכל סיטואציה עם רצון לצמצם פערים, להתקרב כמה שאפשר, להזדהות עד כמה שאני יודע, להפעיל את הרגש הנכון ולגעת בלב של הצד השני.
כמו כל בן אדם, אני נכשל ונכשל הרבה, אפילו לפעמים כשלונות גדולים וזוהרים שלא מביישים את הזוהר משרפת הינדנבורג בשמי ניו ג'רז'י.
הפער שאני מגלה לאחרונה, כנראה המשמעותי ביותר לגילי זה הפער המשפחתי, איך אני רואה או מבין את המורכבות של מה שנקרא "אידיאל המשפחה".
מסתבר שאין לי כזה - לא באמת!
יש איזשהו רעיון ואידיאל, אבל הוא עם חורים וחוסרים רגשיים.
נראה שאת רוב הרעיונות לקחתי מסרטים, סדרות- משפחות מזוייפות ואמריקאיות (לא יודע איך אידאל אמריקאי מתלבש על אידאל רוסי, אבל זה בטוח ערמה של שיט חם ולוהט)
את הפן הרגשי לקחתי ממשפחות שראיתי כמו שכנים, חברים ועם הזמן בנות זוג ( כן סאבית, נשלטת וכל הטרמנולוגיה הכבדה- מה לעשות הן גם בנות אדם ויש מה ללמוד מהן).
היום בגיל מבוגר, את החוסרים המנטאלים והרגשיים קשה להשלים, גם אם כל המרכיבים ממש מולך, פשוט אין מוכנות או ליתר דיוק אתה כבר לא רוצה ומרגיש עייף.
אבל מצד שני עדיין רוצה, אותו הילד שלא קיבל עדיין זועק לאותו חיבוק משפחתי ואהבה עוטפת. אומנם הוא קבור עמוק בתוך סקפטיות וחוסר אמון, אבל הזעקה שלו נשמעת מדי פעם.
פתאום הפחד משתלט, הרבה פעמים משפחתיות חונקת, כן מאהבה אבל עדיין חונקת ואתה רגיל לחופש, החופש להיות אתה עצמך, אדון לזמנך בלי שיוך שבטי ואילוצי הקרובים והקרובות (אירועים, מועדים ומפגשים וכ'ו) - הפחד לאבד את החופש להיות אתה עצמך ברשותך.
האם אהבה משפחתית מנצחת או נשארת חלום?
כמו של יתום הצופה בחלון מבית היתומים,
איך ילדים אחרים נלקחים בזה אחר זה בחיבוק חושש אך בטוח על ידי הורים שמחים ורועשים,
והכי גרוע שיווק על הזין שלי (או הכוס, תלוי את מי שואלים).
שיווק שכזה הוא שיווק של צומי - כלומר על הזין שלי מה יקרה, העיקר שעכשיו אני קיים!
הרשתות החברתיות מפוצצות בהן, כך שנראה לפעמים שבלי השיווק העצמי הזה אין לרשתות האלה זכות קיום.
לרשתות הללו יש זכרון קצר ולכן יש צורך לפרסם יותר ויותר, מעיין חור שחור שכזה.
עובדה חשובה שאנשים לא יודעים היא: לרשתות הללו הזכרון לא נמחק לעולם!
בעולם הזה נוצרים יצורים המספקים את יצרי אחד לשני, צד אחד מייצר את התוכן הויזואלי לרוב והצד השני צורך אותן בתאווה שאין כמוה ואף חלקם מתחילים להחליף בתוכן ואף לסחור בו.
ואם הסחורה היא חמה ואף לא חוקית אז נוצרים סוחרים קרימינלים שמנסים לגנוב ולסחוט בדרכים אכזריות.
קבוצות סודיות זה המקום להעביר סחורה לא חוקית, שם יש פחות פיקוח ולפעמים גם פחות מוסר קבוצתי (תופעת העדר המוכרת).
בצד השני יש את ספקי הסחורה המשתמשים הרבה פעמים בשיווק על הזין שלי, הם מספקים את הסחורה בפומבי ואף בפרטי, לפעמים זה חלק מפטיש או חלק ממשחק, אך הרבה פעמים זה פשוט מקום להתנחם בו לקבל קצת מילים חמות עבור נפש סוערת שלא מוצאת נחמה.
כולם נמצאים בעולם הזה מבחירה, כולם בגירים וכולם צריכים להבין את חוקי המשחק, את השחקנים וגם את ההשלכות אם יש הפרות.
האחריות של כולנו (והכוונה לכולנו) היא לא להפסיק את המשחק אלא להרחיק את השחקנים (ביד קשה) שלא מוכנים לקבל את חוקי המשחק.
והכי חשוב להיות מדוייקים ולא לִשְפֹּךְ אֶת הַתִּינוֹק עִם הַמַּיִם, כי המשחק הזה צריך שחקנים!
לא כולם יודעים על מקור המילה "פטיש". מקורה מגיע מהמילה הפורטוגלית - "feiticо", שפירושה "מלאכותי או מעושה" - הכוונה לחפץ שיש בו כוחות מאגים, על טבעיים שיכולים להשפיע על אחרים. רעיון שהושאל במקור מפולחן דתי של שבטים ממערב אפריקה, אך גם מוכר לנו מהיהדות בדמות קמעות, בקבוקי מים שבורכו וכדומה.
בעולם המערבי הקתולי, ניתן היה למצוא התייחסות דומה לשרידים עתיקים של קדושים, מחרוזות קסם וקמעות דתיות אחרות. כעבור זמן מה, המילה עברה התפתחות לישונית וחפצים חומריים חריגים אחרים החלו להיקרא במילה הזו עם משמעות דומה - חתיכות עץ, חלוקי נחל, סירים, טפרים, נוצות ודגנים.
בהמשך, מונח זה, קיבל צורה של "fetiche" ו"fetich ",והשתרש בשפה הצרפתית, האנגלית ושפות אירופיות אחרות. משמעות המילה בצרפתית, היא "אליל, קמע." הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט הרחיב את המושג וכינה אותו כהשקפה אנימיסטית (מהמילה אנימה ביוונית - האמונה שחפצים דוממים הם חיים, בעלי נפש או תכונות של יצורים חיים) של אנשים פרימיטיביים על חפצים חומריים ובכלל פולחן פרימטיבי בכללותו. בימינו מדענים רבים מתייחסים למושג פטישיזם כמושג המתייחס לפולחן בעלי חיים, תופעות טבע וצמחים.
"יותר מכל אני אוהב להביט בעיני הסאבית, הממתינה בצייתנות ובדאגה לזרם החם. אישוניה מורחבים, קצר בנשימתה והנאתי הכפולה"
משפט שיצא לי לא פעם לשמוע משיחותי עם בדסמים.
אני רוצה לדבר על איך זה תואם את העיקרון של "שפוי, בטוח ובסכמה" מקלחת זהב נחשבת לפרקטיקה בטוחה למדי, מכיוון ששתן אצל אדם בריא הוא סטרילי . **נקודות חשובות**:
💦 שתן עשוי להכיל חיידקים אם יש דלקות בדרכי השתן, לכן עם פרטנרים חדשים יש צורך לשקול האם כדאי לבלוע או לחשוף אזורי עור עם מיקרוטראומות או חתכים לשתן.
💦 בכמויות קטנות, השתן בטוח לחלוטין לשתייה (מכיל 95% מים), אך מכיוון שהוא מכיל מלחים ומינרלים, עדיף לשתות כמות מספקת של נוזלים לפני או אחרי הסשן.
💦 שתן יכול לגרום לגירוי בעור, עדיף לשטוף אותו לאחר הסשן.
💦 מכיוון שממתיקים מופרשים בשתן, משקאות ממותקים יכולים להשפיע על הטעם.
💦 השפלה היא היבט חשוב בפרקטיקה הזו. מי שעוסקים בה, יש לו רצון להשפיל מישהו או להפך; הם רק רוצים להיות מושפלים.
💦 יש אנשים שחושבים ששיתוף פטיש זה עם בן או בת הזוג היא דרך להסיר את כל העקבות ולהיות פתוחים זה לזה לחלוטין.
כבר חודש שהכלים לא נגעו בה. היא מבקשת, כבר מתחננת שהיא תרגיש אותם, העור יצרוב אותם והנפש תספוג אותם.
כמעט כל שיחה בנינו היא מבקשת, "אני חייבת סשן, אני רוצה סשן כואב, מזמן לא היה, אני כבר לא זוכרת איך נראים סימנים".
סשן כאב, הוא לא סשן קל עבורי. הוא דורש תעצומות נפש שלא תמיד מתקיימות אצלי.
כן לפעמים זה להניף רק שוט, אבל לדעת מתי להפסיק - זה רק הנפש!
מישהו פעם כתב לי "בדס"ם, זה דיני נפשות!", לא יכולתי שלא להסכים איתו, כל הצלפה אומנם מייצרת סימן על שכבת האפידרמיס, אבל התהודה שלהם יורדת לשכבות העמוקות של הנפש, לעיתים חורכות פצעים פתוחים חדשים על מנת שיוכלו להתרפא ולעיתים רחוקות שורפות צלקות ישנות ועמוקות, מנקות אותן ממוגלה וזיהומים דלקתיים קדומים.
היא הגיע אלי אחרי נסיעה ארוכה, מתודלקת משקיעתה החמימה של השמש בדרך 🌇, במיוחד אחרי שבועות של קור וגשם.
אני בדיוק מכין את הכלים ואת הציוד לדרך. הנסיעה קצרה אבל אני רוצה שהכל יהיה מושלם.
בחרתי נקודה מאתגרת, צוק ⛰️ הצופה על הים 🌊 - במבט קדימה רואים שחור אנסופי עם רעש של שבירת הגלים במבט למטה רואים מאה מטר של תהום שבצעד שגוי בקלילות ניתן להתדרדר בו.
הלילה חורפי, הרוחות מן הים עזות, מפזרות חול בעינינו ומטלטלות את מיטלטלינו. אנחנו לאט לאט מפלסים עם אור הפנס בחשכה של הלילה, צועדים לעבר הנקודה, השמיים ניקיים- רק סהר הירח מטיל עלינו קצת מזוהרו לעזרה 🌙.
הפחד שלה מעורר אותה לסביבה, טבע לילי חדש לה, היא שואלת אותי " האם יש כאן חיות, נחשים?🐍"
אני עונה לה "כן, אבל קר היום, הן לא יצאו, יתחממו בבית", מודה אני בתוך תוכי, שאין לי מושג אמיתי, המקום לא זר לי אך הלילה חדש גם לי ותנאיו לא ידועים לי.
רעש הים קרוב אלינו, האוויר המלוח והחול כבר מורגש על לישונינו, עוברים עוד גבעה ועוד תעלה ומתמקממים על קצה הצוק.
🌍 אני פורש שמיכה על האדמה- נלחם ברוח בעזרת אבני משקל.
🍷 היא פותחת בקבוק יין - מתכוננת.
💺 אני מציב כיסא ומסדר את האורות מסביבינו, נלחם קצת בניסיון כושל להדליק נרות.
💨 הרוח מזהירה אותנו שאנחנו חשופים לקור ושהיא לא מוותרת לנו אפילו לרגע.
👖 היא מורידה את מכנסיה, חושפת ישבן ורגליים להצלפות ברוח הקרה.
⚒️ אני פורש את כליי ומנסה לסדר את המוזיקה כאשר הקליטה באיזור מאוד חלשה.
📻 הרמקול נדלק, ופוצח במוזיקה קצבית במיקס אפריקאי 🎶.
אני מתופף על ישבנה הקר, מפלח את האוויר ואת ישבנה בקצב המוזיקה.
קשה מאוד לחמם, הרוח לא מרפה מאיתנו, המעיל שלה כמו שובר גלים, בולם את משבי הקור והחול המתנפץ 💨.
אני מחליט לתת לפלוגר קטן אך עוקצני לנסות את מזלו ולחמם קצת את העור.
הרוח כל כך חזקה שהצלפה לא חזקה נכנעת לכוחות הרוח ולא לכוחות היד.
אני משנה זווית ומשתדל לתת הצלפות מדודות עם הרבה ליטופי ידיים על מנת להזרים את הדם.
הסשן נמשך והרוח נלחמת בי, הקור עוטף את שנינו, ידיי מחליפות כלים מפלוגר חתול🐾 עד פלוגר נחש🐍, מ-Tawse גרמני ל-Tawse אוקראיני - שניהם יחד עוקצים, שורפים ובעיקר מענישים כמו מורה אנגלי במאה ה-19 .
אני מדי פעם עוצר, מנסה לחמם אותה בידיי, להרגיע את העור השרוף שהחליף אות צבעו לאדום-כחול, לתת לה קצת מנוחה בין גלי ההדף.
היא כל הדרך מופנמת, מתנשפת, סובלת בלי כמעט קול. בורחת קדימה והצידה מדי פעם, אך תמיד חוזרת למקום, מחפשת עם הישבן את הגופי בכל פעם שאני מתקרב,, להרגיש אותי קרוב אליה.
אני ממשיך, מוריד את חגורת העור ממכנסי פותח את החגורה לאורכה ומניף מעל ראשי עד לנחיתה שמתרסקת על שני פלחייה, קול המכה מפלח את את נעימות הגלים ברקע ומחריש את המוזיקה.
אני מרגיש כמו קאובוי המניף את הלאסו שלו לעבר המטרה, תופס ולוכד קולות של ניפוץ של עור על עור וצורב חותם זמני על ישבנה.
אני שולף את הכלי הכי כואב - כך היא טוענת. בול וויפ - באורך של 2 מטר. הוויפ פוצע את העור כמו מחט חדה, מנקב ומחורר את העור בדיוק של איזמל של רופא מנתח. הכאב שלו לא רגיל, הוא מפתיע וחד, בקלילות יכול להקיז דם בידיים מיומנות.
הסשן ארוך, היא עומדת כך כמעט שעתיים ⌛, סופגת את המכות ואת הקור. אני ניגש מדי פעם מלטף את ראשה, בודק את מצבה ומנסה לחמם את גופה.
היא אומרת לי "אני רוצה להמשיך",
אני שואל "האם את בטוחה".
הגוף שלה ספג קור, אני מרגיש שהגוף שלה קרוב לגבול הספיגה.
היא קורסת למטה, מאבדת אחיזה באדמה, נוחתת על השמיכה ונאחזת בגופי - מושכת בכוחותיה האחרונים שלא אתרחק.
הגוף חלש לא מצליח לעמוד בדרופ, היא משחררת את ידיה ונופל אחורה, אני תופס אותה ומשכיב אותה על האדמה, עוטף אותה בשמיכה, מניח שק של חבלים מתחת לראשה ורוכן לידה בחצי חיבוק מנסה לחמם אותה עם גופי ובמקביל לעסות את רגליה הקפואות.
היא שוכבת דקות ארוכות בלי תזוזה, רק רחשי הים נשמעים מתחתינו, הרוח הודפת בנו בלי רחמים.
💡 פנסי התאורה לאט לאט כושלים אחד אחד, רק שנינו מאוחדים בחושך שעוטף אותנו, שני גופים בודדים מול רחש הגלים שמתנפצים בחוזקה על חוף המבטחים...היא מחבקת אותי בחוזקה ולוחשת לי "אני אוהבת אותך ❤️".
דקות ארוכות לקח לה להתאושש, להורות לרגליה שוב לפעול, להחזיק את את כובד גופה ולנסות לחזור הביתה בדרך העקלקלה והחשוכה.
במהלך השנים נטבעו לא מעט כינויים לשולטים : שולט ראוי, שולט טוטאלי, שולט אכזר, שולט מנטאלי, שולט דמיקולו....ועוד רבים וטובים;)
עם התפתחות המדיה החברתית, נכנס שולט חדש לעניינים..."שולט פרסומת"
שולט פרסומת, הוא שולט המנהל חברת יחצ לעצמו. והנשים תחתיו הן העובדות שלו. מטרתן לפרסם אותו ברבים על מנת שתהיה לו קליינטורה חדשה כל הזמן וכמובן חשוב שיהיה במרכז הסצנה הבדסמית בכל הקבוצות והמסיבות, שלא ישכח ולא יעלם חס וחלילה .
שולט פרסומת הוא זן מיוחד, הוא נראה מעולה בפרסומת, כמו סרט הוליוודי רב תקציבים.
יש לו שחקניות ראשיות ומשניות, עם הפקה וניצביות ממושמעות ושלא הייתה מביישת סרט בולוודי.
הוא דורש מהעובדות שלו לעשות עבודה מאומצת במקרה והרייטינג שלו נופל, לפרסם בכל העיתונות הקיימת ( קבוצות, פרופילים, הכלוב וכדומה).
תמצית הפרסומת שלו זה לרוב התוצאות, קרי תוצאות הסשן כאשר הוא ברקע, על פניו מנהל אותו לפחות מהתמונות וכמובן תמונות של הנשלטות בעירום או פוזות מגרות עם כיתוב על פיסות עור כזה או אחר.
במסיבות הוא יעשה סשנים לראווה, למטרות פרסום לצפייה - כאילו עוד רגע יתחיל למכור כרטיסים לקהל. סשנים על פניו מלהיבים עם יחסית מעט תוכן ועומק ( אפטר קר זה לחלשים).
הינה לכם שתי דקות על "שולט פרסומת"😉
**חשוב לציין שזה תקף גם לנשים שולטות.
*** ברשותכם על "נשלטת פרסומת" ויתרתי, היא עובדת לפעמים בחינם או תמורת כמה מכות בישבן.
