מותר להתעורר חרמן, כאשר הזין עומד ומפריע להסתובב על הבטן.
המחשבות מתחילות להילחם מי תהיה הראשונה לתקוף אותי...ואני בכלל חרמן, חושב על טוסיק עסיסי שידליק לי את הפיוז, טוסיק באמת איכותי, כמעט בתול - לא באמת, אתן כולן זונות - I love it!
והכי חשוב, מציצה.
אחת שיודעת למצוץ, כאילו זה שנורקל והיא מרגישה טובעת,
אחת שיודעת למצוץ, בלי הפסקות נשימה או סיגריה, קמקאזי זין אמיתית!
אחת שיודעת למצוץ!
לשאוב כמו דיסון!
לא להיחנק - תלמדי לנשום מהאף!
לירר כמו כלב בולדוג!
וללקק כמו זונת פורנו אחרי כמה שורות קוק - ידוע שקוק משחרר להן את הלחץ התוך צווארי.
אני בליין מסיבות, לא באמת...יותר עובד במסיבות (לא באמת עבודה לפרנסה לכל השואלים).
מכיר את הסצנה ואתת הקהילה, את האנשים ואת הפולטיקה...לטובת עצמי משתדל לא להתערבב יותר מדי.
יוצא לפעמים שבמסיבות שעה ראשונה אני רק מחבק אנשים , הרגשה מוזרה קצת וגם נפלאה ש 30-40 אחוז מאנשים מכירים אותך, ואני מדבר על מסיבות של 300-400 איש ולפעמים יותר.
מתוקף תפקידי אני משתדל להנעים את האווירה עבור אחרים, לכן חשוב לי להכיר את האנשים, "הלקוחות" - כך אנחנו קוראים להם.
המבלים מתחלקים לקבוצות.
יש סוויגרים שבאים להזדיין ולהתחלף, יש להם עולם ויראוטלי שלם שאני פחות מכיר.
יש בדסמים שנמצאים בסצנה ולא בעולם הוירטואלי, ותיקים לרוב שנפגשים מדי פעם פיזית, במאנצ' או אירוע חברתי אחר.
יש בדסמים לייט, ברנרים למיניהם, קינקסטרים וסקרנים אחרים
ויש את הכלובנקים!
כל פעם שאני פוגש "דמות" מהכלוב, זה מפגש ניחושים.
האנשים יצרו לעצם דמות בדסמית, פטישית או סתם העיתוק דמות מ-DND , וחיים איתה כמו ששחקן חיי את הדמות בתיאטרון.
הם מציגים את הכינוי שלהם כאילו הוא באמת מסמל משהו בעולם האמיתי, לא שהשם שלהם אומר לי משהו אבל לפחות אני אשתדל לזכור אותו.
הם שואלים לכינוי שלי כאילו כולם מסביבים נמצאים בכלוב, 7\24 וחיים איתם את העולם הזה.
והכי גרוע הם מתביישים בשם האמיתי שלהם, ממלמלים אותו בשקט כאילו הוא פחות מלהיב או משהו כזה.
אני יודע שחלקכם בארון הבדסמי, מבין זאת לחלוטין, אבל כבר הגעתם לאירוע בדסמי ומולכם עומד בדסמי כמוכם, שמבין את הסוגיות והפחדים, שגם הוא חשוף בדיוק כמוכם. מה ההגיון להתחבא במקום שעל פניו מקום לשחרר את הצד "האפל" שלכם.
אני אומר, די! כבר מ...
כל המלכות שנתקעו בגיל 4 בגוף מבוגר בן 38, שחושבות שיש להן באמת עבדים עם מסמך מהמושל של מסיסיפי!
כל השולטים שחושבים שהשוט שלהם הכי ארוך שבעולם...והאגו, לעזאזל האגו, זה לא שוק, כמות נשלטות זה לא כמו פרדות, לא סוחרים בהן!
כל הנשלטים, שזורקים את עצמם לריצפה המטונפת ללקק איזה רגל מסריחה מריקודים והליכה של כל הלילה..ואני מכבד פטיש רגליים טוב, אבל באמת שזה מגעיל, פאק ההיגינה!
כל הנשלטות, שמחפשות שולט אכזר ורומנטי (על סוס לבן עם ג'נס שחור של קסטרו) במסיבה, שיזכה בסאביות שלך ובישבן המהולל שלך, אותו חיפשת כל חייך, אליו התכוננת כנשלטת ראוייה,ר אליו תתמסרי לעולמי עד..ושאר הבולשיט!
דיייי, לא מוסר לכן\ם שום כינוי, לא צריך את כל nut-case שיעקבו אחרי כאן.
מעבר לכך, אני לא רוצה לסנן את עצמי כאן. אני כותב כאן חופשי, עבור לעצמי, טוב גם לפעמים עבורכם.
אני רוצה להציב כאן מראה לעצמי וגם לדמויות והכינויים...מגיע לכם! בלי כל הלאבי נעלבי הזה שיש בקבוצות בפייסבוק.
אני רוצה את הזכות לשפוט אותכם, להציק לכם, לבקר אותכם וגם לקלל אם צריך, בלי פילטר של אי נעימות.
אהה, ושכחתי את את הבדסמים שהם נודדי קבוצות הפסייבוק, נמצאים בכל קבוצה תחת יוזר פקטיבי, חזקים מאוד בוירטואלי, חלשים מאוד בפרונטלי. פוחדים להוציא מילה או שתיים בסיטואציה חברתית אמיתית, ערפדי אנרגיה אמיתים, מצליחים אפילו אותי להקריפ ואני ראיתי המון, באמת המון!
אז בשביל שלא תגידו שאני קשה איתכם כאן וגם במסיבות, הנה הצד הנחמד שלי, כן גם כזה יש לי:)
אני בליין, יותר נכון לרוב עובד במסיבות...מה אני עושה? אני DM, סוג של "מלאך" ששומר על מרחב מוגן ואוירה סקסית, מחרמנת ונקייה מהטרדות במסיבות.
אתמול נסעתי מהמרכז לצפון "הרחוק" לעבוד כמנהל DM ים במועדון לא חדש אבל עם גישה חדשה, בקריות , בשם גושפנקא.
בעל המועדון החליט לפתוח חדר גדול למשחקים בשם "דארק רום". המקום כמובן בחיתוליו, חסרים הבנות מסויימות לגבי לבוש,חוקים התנהגות, ציוד בדסמי שאנחנו מכירים מהמרכז. אבל יש רצון עז לנסות לתת מענה לאיזור ענק צפוני, שרוצה לבלות ולא לנסוע למרחקים. אתמול הייתה לי הרבה עבודה, טלפונים, ונילים שיכורים, סקרנים חרמנים, ובדסמים עקשנים. עם כולם אני והצוות התמודדנו, אין אצלי פשרות. המקום צריך ויהיה מקום נקי מהטרדות וסכנות. האווירה הייתה מעולה, אנשי החבל עבודו במרץ עד הבוקר. אנשי השוט הצליפו בלי הפסקה. הרגשתי בבית, ואני מאמין שהאנשים מסביבי הרגישו גם.
אנשי הגליל, הגולן, העמק והימה...יש לכם מקום חדש ללכת אליו, להתלבש יפה כמו שאתם רוצים ומכירים מתל אביב. ולהרגיש בטוח לבטא את המיניות שלכם.
אני רוצה להדגיש, אני לא יחצן, אין לי עניין כלכלי עם זה יצליח או לא. מה שחשבו לי זה שתהיה אלטרנטיבה גם לאנשים שאין להם רכב, ואין להם יכולת לנסוע מהצפון הבאמת רחוק לתל אביב. אני רואה עצמי חלק מקהילה ולכן נרתם לעזור במה שאני יכול.
תודה לכל מי עזר והגיע אתמול למסיבה🖤🖤
נ.ב
יהיה נחמד אם מישהו\י יארחו אותי לישון, כדי שלא אסע בלילה עד למרכז, עייף.
ומה זה בעצם סשן מזדמן? אני שואל (לא אותה), כן זו שאלה פתוחה!
אני שולט\ דום\גבר\ארנב או בכלל חד קרן!
מה מצפים ממני כאן, לתת שירות, האם הפכתי לשירות הצלפות בע"מ.
אני מצליף בחסד, באמת וראיתי המון, אני משקיע, נותן מכוחי, מהמיניות שלי, מהרצון שלי והדאגה שלי, והרגש שלי, כדי שיהיה לה נעים, מרגש אולי כואב אבל מהנה בדרכה שלה.
מה אני מקבל?
את האופציה לגעת בתחת שלה או בשאר הגוף, אולי להחדיר איזה אצבע או שניים, אולי למשוך לה בשיער, ולנשק לה את הצוואר או את השפתיים? האם אני שולט או נשלט במקרה הזה? מי משרת את מי?
.
הלללוו גברת, אם הייתי נגש אליך לבקש רק מציצה במסיבה, רק מציצה מזדמנת, סתם שיהיה לי נעים.
גם לך יהיה נעים אני מבטיח, תוכלי לגעת לי בביצים, לנשק לי את התחת ולמצוץ לי את הכיפה ואם תהיי טובה לבלוע לי את הזרע.
הוא טעים אני מבטיח, הוא מלא חלבונים - מנת חלבונים היום זה דבר בריא!
אתם בטח אומרים, "מה העניין? זה רק פאן", "מה אתה עושה עניין", "תנוח" כמו שאחת פה תוקעת בטח לכולם.
אז אני אומר לכן, זדיינו - התחת שלכן לא עושה לי טובה שהוא תחת השוט שלי!
פעם הבאה תציעי מסחר הוגן, רוצה סשן תציעי מציצה...אני מבטיח שלשוט שלי יהיה קצב מיוחד עבורך אני אפילו אשקיע בקרם תחת שלא ישרוף בדרך הארוכה הביתה!
כדי שלא תתבלבלי בין כל הבולבולים שם, הינה הוא ישן קצת...תבואי להעיר אותו!
נשלטת דיסקרטית. פחות מגרות אותי השיחות טלפון שאת עושה איתי בשושו בלילה.
שרירים ולייזר או שעווה בכל הגוף זה חובה את אישה לא גורליה.
היחידה שצריכה להיות חלקה פה זו את!, ומבנה גוף של בודיבילדרית אני מעדיף, אבל אני בכלוב איזה בודי ואיזה בילדרית :).
מתחת לגיל 18. לא!!! אני שיוויוני, לא רק מפלה גיל צעיר גם מבוגרות. לא!!! אין צורך לחפש לזה הסבר, ואין קשר ליכולות או אי יכולות מנטליות שלכן שבהחלט רק משתפרות עם הגיל ולפעמים אלוהים לפעמים, נגמרות לי המילים!!!.
המקצרות דרך ששואלות מאיפה אני ומה הסטטוס ועוד כל מיני פרטים שרשומים בפרופיל. לא מצפה שתתאמצי בשבילי, אבל גם לא בא לי על חובבנות שלא עושים ש.ב.....באמת הרגתן\ם לנו את הנשמה, באמא שלכם תלמדו לקרוא יעצלנים!!!
כנ"ל גם אלה ששואלות אותי מה אני מחפש. יש פרופיל, ויש בלוג, אפשר לא לקרוא, רק להציץ בפרופיל.
ואחרון חביב, המבולבלות! תלמדי להגיד לא ברור! בלי זיוני מוח ובלבולי ביצים לא לענות זאת לא תשובה (היא כתבה שיוצא לה לאוים באורגזמה - אישית לא שמעתי אף פעם!)
הרגשתי כמו נער בכיתה י' המתחרה בתחרות גמירות (לא באמת הייתי שותף, לא עברתי סלקציה כנראה. חבל הייתי קורע אותם - במובן הטוב של המשפט, אל תקחו את זה רחוק מדי סוטים!!! 😄 )
עניתי לה משפט דיבלי שהצלחתי לגרד באותו הרגע משהו בסגנון של " מי חושב על כמות אני אוהב איכות"...
נסיון להיצדקת בפניה שאני בכלל לא גומר 6 פעמים ביום, אחרת הביצים שלי יהיו בגודל אפונה, ואולי טוב שכך, אז הן לא יפריעו לי בכל הפעילות הספורט שאני עושה במקום סקס... והיא כן, היא בזמן הזה מחשבת גמירות!
אני לא יכול להאשים אותה היא הייתה בדרך לסביאן, מכונה מולטי אורגזמית שמנקה שחלות, עושה הפלות, מרטיטה פטמות, ומעברת בתולות...
ההתרגשות נכרה על פניה, הדאגה שזה במקום פתוח, יש אנשים שאולי יראו אותה נהנת או סובלת, כל הסודות יצאו החוצה כולל הסודות הכור של ואנונו או צ'רנובל...גרבצ'וב לא יסלח לה.
אתם שואלים מה קרה?
היא דרשה והזיזה את כל העולם...נו לא באמת!
רק את הבחור עם המכונה ואת הצופים האדוקים למקום יותר נסתר עם חומות שלא יראו או לא ירגישו.
עלתה כמו גדולה על המכונה ופתחה את הצ'אקרות שלה לעיניי כולם, כמו פניקס שמתעורר.
כל השמרנות והדאגה נעלמו ברטט האדיר, כל הקולות השתתקו בצעקות וקולות ההנאה, כל הספקות הנבלעו בדשא הסינטטי אי שם במועדון בתל אביב.
אנחנו כל כך מרוכזים בעצמינו ששוכחים שאנחנו יכולים להנות, רק לאפשר, לקחת "סיכון" ולשחרר.
הכי גרוע, נהיה מובכים מול קהל של אנשים זרים שלא נראה לעולם, על דשא סנטטי עם רגלים פסוקות, אוכף מתכת רוטט בין הרגליים, במועדון אפלולי במרכז תל אביב...
ואם לקהל הזה יש מה להגיד, שידחוף לעצמו משהו לתחת וישב על הסביאן. אני מבטיח שיגמרו לו המילים!
אני תמיד שואל את השאלה, האם אנחנו בשליטה על חיינו?
התשובה כנראה טמונה בהבנה מהי שליטה? הבנת הדקויות והעומק של הקונספט הזה בחיינו.
ממבט אישי, אני רואה בשליטה את היכולת שלנו לבחור עבורינו את הדבר המדוייק ביותר, בעולם של שפעה, הבחירה הזו הופכת קשה יותר ויותר.
תהליך החלטה גורמת ללחץ וסטרס ומבלבל אותנו.
כמובן השפע מייצר לנו אשלייה של מבחר, ומבחר גורם לרדידות שאפשר לבטא במשפט "אם לא זה, אז יהיה משהו אחר או מישהו אחר".
המחשבה הזו מייצרת חוסר מוטיבציה. מוטבציה נוצרת כאשר יש אתגר ותחושת משמעות, ותחושת משמעות מייצרת עומק.
והינה לאט לאט הגעו לחוסר שליטה, וזה רק כי לא הצלחנו להחליט, מה אנחנו רוצים או צריכים במדוייק.
נשאלת השאלה, איך יודעים מה מדוייק עבורינו?
שאלה קשה עם תשובה פשוטה. מה אנחנו מרגישים שנכון עבורינו. האם אנחנו מצליחים להרגיש את הגוף, להבין אותו, ולתת לו הזדמנות לדבר אלינו. לדוגמה אני רעב אז אני עוצר הכל והולך לאכול.
זאת הרגשה מדוייקת, אין כאן ספק. רק נשאר לטפל במסביב. לדעת להסביר לאנשים האחרים שאולי מצפים מאיתנו שאנחנו אוכלים, ולהסביר לשאר הסביבה שיצטרכו להמתין.
וכאן זו הנקודה הקשה, האם בכלל אכפת לנו להסביר והאם אנחנו יודעים או יכולים.
ואם אכפת לנו, יש לנו מוטבציה, ואם יש לנו מוטבציה אנחנו משקיעים ויש לנו תחושת משמעות, התחושה מייצרת עומק, אנחנו ממוקדים בלי בלבול ופתאום השפע הופך לבחירה אחת, אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים במדוייק ויש לנו שליטה על חיינו.
מעיין מעגל קסם כזה. ברגע ששוברים אותו הוא כבר לא קסום ותוקע אותנו מלהתקדם קדימה. משאיר אותנו עם מחשבות ומערבולות.
מסתבר שאושר וקושי מחוברים יחדיו, ניטשה טען שדברים המתגמלים ביותר בחיינו נובעים מתוך האופן שבו אנו חווים קושי.
כאשר קשה, תהיו אכפתים, חיובים ונעימים. פתאום תהיה מוטיבציה והקושי יהפוך לאתגר.
אני בקהילה בארץ לא תקופה ארוכה מאוד אבל די הרבה זמן בשביל להבין מה נכון לי ומה לא נכון לי.
לאחרונה התאגדה לנו חבורת חברים נפלא שמבלה ביחד ומנהלת שיח כנה, עמוק וסוטה על התשוקות, הסטיות והרצונות שלנו בלי פילטר ונילי ושיפוטי...וכן, גם סתם על החיים עצמם. כולנו חיים את המציאות ולא רק את הבדסם שלנו.
לאחד החברים היה רעיון מזה שנים להפיק ערב High Protocol למהדרין.
ערב בדסמי עם כללים ואנשים יפים, שיאתגר את האופי המזרח תיכוני שלנו, באיפוק, סבלנות, קשב, שירותיות והכי חשוב הדדיות בין שולט לנשלטת.
מעטים הם אירועים בדסמים שמייצרים אווירה כזו שבה לא מעורב סשן או סקס, זו היא הזדמנות לאתגר את הגבולות ואת המקומות הרגישים שלנו במסגרת נוקשה של כללים תחת המטרייה של High Protocol.
עשיתי לעצמי רשימה של נשלטות שאני מכיר, ורובן ככולן לא מתאימות לאירוע הזה אם זה מבחינת לויאליות הנדרשת או היכולת להשקיע בערב שכזה, כלומר להכין את עצמה, לקרוא, לקנות או לחפש בגדים מתאימים, להכין את עצמה מנטלית ולהיות מספיק קשובה חברתית לאנשים מסביב.
חשבתי לנסות כאן לראות אם יש מישהי שחושבת שיכולה לעמוד באתגר שזה?
קטע מהפוסט שהחבר כתב בכשרון רב, כדוגמה לסוג ההתנהלות שיכולה להיות באירוע
הצד הדומיננטי יפגין ויקצין את ההתנהגות הכי אצילית והכי 'מלכותית' שניתן, יעניק לצד הנשלט רק את תשומת הלב ההכרחית על מנת שזה יצליח לבצע את תפקידו ואת הנדרש ממנו, לא מעבר. הצד הנשלט, ידגים ויתגאה ויציג את ההתנהגות הכי שירותית והכי כנועה שאפשר, יקדיש את כל תשומת ליבו לצרכים של הדומיננטי שלו גם על חשבון הנוחות הפרטית שלו. אפרט מספר דוגמאות וקווים מנחים, ברשותכם/ן - הופעה חיצונית תהיה מכובדת, חליפות ושמלות ערב, בהתאם להעדפות אישיות של כל זוג. במהלך ההתאספות טרם הישיבה לשולחן, כשזוג יפגוש זוג אחר, ראשית הפרטנרים הדומיננטיים ילחצו ידיים זה לזה, לאחר מכן יציגו את הנשלטות/ים זה בפני זה, ולאחר מכן הנשלטים/ות יקודו קידה זה לזה (או זו לזו, הבנתם אותי). במהלך הערב, נשלטים/ות לא ידברו ללא רשות ו/או מבלי שדומיננטי פנה אליהם/ן קודם. במהלך הארוחה, אם דומיננטי מניח את הסכו"ם על השולחן, גם הנשלט/ת שלו יניחו את כליהם על השולחן עד אשר ימשיך הדומיננטי לאכול. במהלך הארוחה, אם דומיננטי קם מהכיסא במטרה לעזוב את השולחן, יקומו כל הנשלטים/ות ויעמדו עד אשר הדומיננטי שנעמד יצעד שלושה צעדים מהשולחן, אז ישובו כל הנשלטים/ות לשבת וימשיכו לאכול - כשיחזור הדומיננטי שעזב, יעמדו שוב כל הנשלטים/ות עד אשר הדומיננטי ישב בכיסאו, ואז ישובו כל הנשלטים/ות לשבת במקומם וימשיכו לאכול. במהלך שלב המינגלינג (בתום הארוחה), תעמוד לרשות הצד הדומיננטי האפשרות 'להציג' את הנשלט/ת שלו - To Present - מול שאר הדומיננטים/יות, כל דומיננטי כראות עיניו ובלבד שהתצוגה תהיינה מכובדת הן כלפי הדומיננטיים/יות והן כלפי הנשלטים/ות. במהלך כל הערב, לפי בחירתו של הצד הדומיננטי, יתנהל הצד הנשלט עם קולר לצווארו ורצועה מחוברת לקולר, בהתאם להעדפותיו של הצד הדומיננטי ובהתחשב בדינמיקה היום-יומית של אותו הזוג.
