אני ואתם

בשבילך 

אז עם כל ההחלטות, במהלך הרכיבה מהפוסט הקודם,

אני מוסיף עוד אלמנט.

חלק מהחלטותיי הביאו אותי להבין שאני הולך לחבק הרבה יותר.

אני הולך להחזיק הרבה יותר

אז אני צריך ידיים גדולות ייתר

חלק מהשחרור והחופש שאני מחפש דורש ממני להיות ייתר חזק ויותר יציב.

השחרור הגדול הוא בעצם להבין מכל ליבי שהחיים הם  כמו ים סוער,  והדבר היציב היחיד בחיי הוא אני.

יהיו שירצו להאחז, מוזמנים.

בחיים כלום לא מובטח והדבר המוחלט היחיד הוא אהבת ילדיי.

וככה אני משתחרר, ויכול להיות חופשי יותר עם יקריי, עם אהוביי, לעמוד איתן, למי שצריך, ללא תנאי, ללא ציפייה לתמורה.

כוח ייציבות יתנו חופש.

לכן באמצע הרכיבה אני עוצר בפארק כושר, שלוש סטים של מקסימום על כל המכשירים, והרכיבה ממשיכה.

ועכשיו, ישבתי לי במרפסת, נהנה מעמל כפיי, מרגיש איך דברים מסויימים עוזבים את הלב והנשמה, דברים שלא צריכים להיות שם, אני נושם עמוק, מנפח ריאות, וחיוך עולה על פניי, ערב נעים, ארוחה טובה ומזינה.

וחיי מתחילים מחדש.

למה הנר ? אתם שואלים?

כי מגיע לי, כי ככה החלטתי.

אז לאחר מה שהיה לאחרונה ובואה של שנה חדשה חישבתי מסלול מחדש. הגעתי במהלך החג להחלטות.

והתחלתי מיד ליישם.

הכל מגיע מההבנה הראשונית שאני קובע את חיי.

הערך העצמי שלי יבוא ממני, ולא מאחרים ומשם הגיעו שאר ההחלטות, איך אני הופך את עצמי לטוב יותר.

ובכן היום לפי התכנון אחת ההחלטות בוצעה.

לחזור למשהו שבעבר מאוד אהבתי, ועשה אותי טוב.

בעבר רכבתי המון, אהבתי כל כך, את ההתגברות על קשיים, את המפלט מהכל, בתקופות מאוד קשות זה היה גן עדן עבורי.

אבל כבר הרבה זמן, בגלל בעיות הברכיים והניתוחים לא יכולתי.

אז היום תיקנתי את מה שהיה צריך , התארגנתי ויצאתי.

היה קשה, אחרי הרבה זמן ללא פעילית ארובית. אבל ככה צריך. קשה, לאתגר לרוץ קדימה, כל הקושי הביא עימו הרגשה נפלאה. שעתיים וחצי של רכיבה, הפסקה באמצע כדי לבצע החלטה נוספת, בפוסט הבא. ככה בונים חיים, זה מה שחשוב, בריאות, ערך עצמי ורצון לגדול להשתפר.

ואני נזכר ביופי ובטוב ברכיבה.

להתמקד בעצמי, לנשום אוויר ולהתמוגג מהנוף.

לחזור לעצמי, להוריד משקל, ולקחת את החיים בצורה הנכונה והטובה, בנוסף, קושי פיזי כזה נהדר כדי לנקז רגשות רעים וכל מה שלא צריך להיות בנשמה.

להבין שאני קובע, אני במרכז, ומה שאחליט לגבי חיי זה מה שיקרה.

לא לתת לעצמי להיות מוסח מדברים לא חשובים.

לטפס ולשאוף.

חזרתי הביתה מלא מרץ. הבית עכשיו מסודר.

מטאל חזק בפול ווליום. מרק מלא בטוב על האש.

ועוד תיקנתי כמה דברים שדחיתי.

הרי מה יותר טוב מלהיות עם ניסיון חיים וחכמה של בן 48. וכושר של בן 30.

My time has come

מתכרבלת

דרישות התפקיד:

להתעטף בידיים שלי, לשים ראש על החזה שלי, ללכת לישון.

המטרה: שאוכל לישון טוב.

ניתן להגיש מועמדות  בפרטי.

פרק ראשון על הסשן יום טיול שטח שנעשה כלבה כנענית ב3.10.

אחרי נהיגה לא קצרה, עליה במעלה, המקינטה על הגזיה, יושבים ביחד וסופגים את הנוף שעוטף אותנו.

מרחב גדול שסופג אותנו לתוכו, מרגישים כמו עוד נקודה במרחב העצום הזה.

ומכאן, עולה בכלבה הרצון להעלם, לכבות הכל, להגיע למקום של שלוות הנפש שנקרא "ביטול עצמי".

מתוך ארגז הכלים של הטרקטורון אני מוציא חבל, עוטף אותה בזמן שהיא ישובה. קושר, מגביל תנועה, הכיבוי מתחיל.

אני מנענע אותה מצד לצד. שתרגיש שהיא כבר לא שולטת בגופה, אין לה שום מרחב, שום החלטה.

ואז אוחז אותה בידיי ומשכיב אותה על הרצפה. האישה איננה, נעלמה, רק גוף שרוע על חול ואבנים, כל  רתיעה משיכשוך באדמה נעלמת, והיא שרועה, עיניים עצומות לרווחה,  המדבר מפנים הכל, המרחב לוקח, מעלים.

שום שריר אינו מופעל, שום קול אינו נשמע, זאת שהייתה הכלבה הכנענית, אמא, אשה עובדת, משכילה, הכל נכבה ונעלם, מגולגלת מצד לצד, לא מרגישה את האבנים, גם לא את האדמה, גם לא את ידיי שמניעות אותה לכל כיוון, עכשיו את כלום, ומסביבך אין כלום, הכל נבלע ונעלם, שם במקום הנמוך והשליו, מתחתיי.

הכיבוי הגדול בוצע, השלווה נכנסת, מבוטלת, מרחפת, בטוחה.

ואז,

אפשר ללכת לישון 

אני כאן, שומר, לא הולך לשום מקום, כאן לרגליי, כאן המנוחה.

אין ריקנות גדולה יותר, ביטול כל כך חזק, את יכולה לעוף עכשיו, אין מה שיעצור אותך.

שני, תפרדי מהעולם, תבלעי בתוך אושר אני כאן, לא הולך לשום מקום .

המשך יבוא

דבר כזה

אז

כל זה

ביד אחת (זה מיועד לשתי ידיים)

הופך לזה

והכל עובר אליי

כמו שאמרתי בפוסטים קודמים, ירדתי לדרום הרחוק, השגתי טרקטורון, תכננתי יום שטח, ושאלתי "מי רוצה סשן מדברי?".

ובכן, כלבה כנענית קפצה ואמרה "אני, אני".

אזרה חריצות וסקרנות והגיעה.

ויצא יום יפה כל כך, הרבה מעבר למצופה.

הרבה פנטזיות הגשמתי היום.

וזאת הראשונה

המקינטה במעלה עם נוף מרהיב רותחת מהתרגשות.

מחר ומחרתיים אכתוב ואעלה תמונות על הסשנים והרגעים המיוחדים ביום הזה ועל החוויה המגדולה שהעברתי את כלבה כנענית מול הנופים האלה.

עכשיו, עכשיו אני רוצה בסיומו של יום להעביר קצת את רגשותיי מיום זה, לאט לאט.

מזמן לא יצאתי לשטח בכזאת התחראות, השקעה , ועוד לקחת איתי נשלטת מזוכיסטית שצמאה לביטול עצמי.

חיכיתי כל כך לסשן מול נוף כזה ענק, לגרום לאישה לצרוח כל כך חזק, להשתמש באין סוף הזה כדי להקטין אותה ולהנמיך. מדבר שנותן ספייס כל כך חזק.

החלטתי על דרך חדשה בחיים, בכל מיני מובנים אך גם בעולם הבדסמ.

לצמוח יותר, לחקור, לגדול, ולתת שלווה והגשמה לנשים כמה שאפשר.

והיום התחלתי

יושב מול נוף יפה ומחשב את דרכיי החדשות, הנוף הזה גורם לתודעה להפתח

לנהוג, לקפוץ, לבטל , להקפיץ, לנקות לה את הראש.

ולהכניס השלמה לנשמה.

ואז אני חושב לי, תוך כדי קשירות והנמכות, אני משקיע כל כך בלהגביל אותה, בלמחוק לה את המחשבות, וכל החלק המיני נעלם, והכל יוצא כל כך נפלא, והנשמה מתמלאת, מלראות אישה מקבלת שלווה גדולה, מכך שהיא סומכת עליי, שהיא מוכנה להתפלש בחול כי ביטלתי לה כל מחשבה, זה שיחרור כל כך גדול, שליטה עצמית. המיניות יכולה לבוא אחר כך, אבל אם שמים אותה בצד, אם לא רואים בזה את העיקר קודם כל, אפשר להשקיע, והכל יוצא מדהים.

ואני חושב לי

איזה התחלה חדשה בחיים, מסתכל לאופק ותוהה עד לאן עוד אפשר להגיע.

בוא נגלה, ונראה היכן בשמיים הגבול עובר.

המשכנו לעוד ועוד מקומות יפים ומעניינים.

ואכתוב על כך עוד ועוד.

אני מרגיש עוד גבריות שבי עומדת לפרוץ, הר געש שהיה רדום עד עכשיו , תכף יתפוצץ לכל עבר.

אני נרגש לראות את המשך חיי, ולאן אוכל להגיע.

ההרגשות הלא טובות והתשישות הנפשית שהגעתי אליה עכשיו פתחו בפניי התחלה חדשה, אפשרויות נוספות, ודרך שאת סופה מי ידע?

והנה אני עומד ורואה את האור בקצה המנהרה

וסקרן כבר לדעת

תודה לכלבה הכנענית שמצאה לה את האומץ והקוצים בתחת לבוא היום ולעזור לי למצוא כוחות חדשים שבי.

היא פשוט הבינה את העיקרון לחוויה מרימה

תני למלך לעשות את מה שהוא עושה ולכי אחריו.

תמיד יש אור בקצה המנהרה.

יוצא לדרום, לנוף  המדברי הקסום, המקום אפשר להשקיט הכל, ולתת למרחב להכנס לנפש, ואז להגיע למקום הטוב.

נסיעה ארוכה.

פעם ראשונה מיזה הרבה זמן שאני נוסע לשם לבד.

אני בהחלט צריך את זה.

נסיעה ארוכה, רק אני והסקודה הלבנה.

ואולי שיחת טלפוןמגניבה וכיפית.

ולשוס הגדול

היתרון הגדול בסשן מדברי

מעבר לזה ששסן מדהים ומרומם נעשה מול נוף מרוקן ומרהיב.

אפשר לצעוק בלי הגבלה

והכל יבלע כאן

אז כרגע השינוי הגדול הוא שחיפושיי אחר מערכת יחסים מלאה נעצרו.

אך הרצון להתפתח בבדסמ עדיין קיים ולא יעלם לעולם.

הרצון הזה הוא בעצם התפתחות אישית, סשן מביא את שני הצדדים למקומות ששום דבר אחר בעולם לא יבוא.

גם ספייס טוב וגם דרופ הם מקום להתפתחות אישית וגדילה. והתקדמות נכונה ולא פזיזה במרחבי הבדסמ נותנת לנו את המקום לחקור את הנפש ואת היכולות שלנו שאנו עדיין לא מכירים.

אז אם את קוראת את זה , ורוצה לפתח את עצמך גם, או פשוט מחפשת את המקום שיתן לך שקט , את מוזמנת לפנות. אין דבר כזה לקפוץ לסשן מיד. יש הכרות ולמידה ואז ניגשים לדברים.

יש לי ראש מלא דמיון ורצון לתת כאב ושקט נפשי לאישה.

אז זה רשימה של חלק מהדברים שאני רוצה לקיים:

Pet play

Pet play ליום שלם כולל פומבי.

Age play

Age play בלונה פארק או משהו כזה.

סשן הגמרות

סשן כאב ארוך ומתמשך

סשן הגבלת תנועה מוחלט

משחקי תפקידים (יש לי מיליון תסריטים בראש).

הכל עם מנטאלי חזק

החפצה מוחלטת

ובכל המקרים הבאה למקום המשחרר מאוד של ביטול עצמי.

יש עוד דברים אבל זה מספיק כרגע.

וגם פתוח לשמוע פנטזיות אחרות ולהגשים.

ידיים גדולות וחזקות שיודעות להכאיב ומחבקות חזק חזק באפטייר קייר ארוך ונעים.

וכמובן המקינטה גם תהיה שם.

שתהיה שנה של התחלות חדשות וטובות לכולנו

ממני ומהמקינטה

תזכורת נוספת

ביומיים שלושה הקרובים אני בדרום הרחוק.

מי שרוצה טיול שטח עם מקינטה, או סשן מדברי נדיר עם טרקטורון מוזמנת לפנות.

דרך אגב

זה הטרקטורון

עם כננת חשמלית