סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 4 שנים. 11 בינואר 2020 בשעה 6:20

שכבי מידנייט שלי.

שכבי על הרצפה,

אני אפרוס לך שמיכה שלא יהיה לך קר.

שכבי מתחת לספה הכי נמוך שאפשר.

רגליי הגדולות יעלו עלייך ואניח עלייך את כל המשקל שלי. אמעך אותך יותר ויותר למטה עם כל האהבה שלי אלייך. רדי למטה למקומך הטבעי. תרגישי את כל הגודל שלי, ככה אקח אותך למקום השליו שלך, למקום הנכון שלך.

כלפי כולם את צריכה להראות כמה את גדולה וחזקה. אבל רק אני יכול לקחת אותך למקום האמיתי שלך. רק אני מכיר את האמת שלך.

את קטנה וחסרת אונים, חסרת החלטות, רכוש פרטי. שלי.

סלע את קוראת לי, סלע יציב בסערה.

אני תמיד אהיה הסלע הגדול והכבד בשבילך, ואת קטנה וחלשה.

רק איתי את יכולה להרגיש כזאת נאהבת, נחשקת.

כמו תמיד אקח ממך את הכל ואתן לך אותך, אותנו האמיתיים.

קומי עכשיו עם החיוך הזוהר שלך והאירי את עולמי.

לפני 4 שנים. 1 בינואר 2020 בשעה 17:05

אז אתמול

מסיבת סילבסטר

ואנילית

עד כאן הכל רגיל.

חוץ מהרכש החדש אותו הבאנו.

לרגע אני יוצא מהפוסט ורושם המלצה:

מדובר במכשיר אותו הנשלטת שמה בתחתונים.

יש שלט קטן וקומפקטי אשר מפעיל אותו וקובע עוצמות וסוגי רטט לא קלים בכלל. יש 10 אפשרויות רטט. לשלט יש טווח.

 מידנייט תרשום את שם המוצר בתגובות. ניתן להשיג בעלי אקספרס . מושלם לזוגות בדסמים.

נחזור לפוסט.

לאחר כל המינגלים וההכרויות, אוכל שתיה וקצת ריקודים, מידנייט הולכת לשירותים כמצוותי, היא חוזרת ומגישה לי את השלט.

המשחק מתחיל, מתי וכמה ואיזה עוצמות, היא לא תדע. רק לספוג, להנות, לגמור כמצוותי וכל זאת מול סביבה ואנילית בלי שלמישהו יהיה מושג מה מתחולל בין רגליה של מדנייט.

אני מפעיל, נצמד לרכות המדהימה של מדנייט. רואה ומתענג ממנה כאשר היא רוטטת בידי, מראה אך מסתירה מהסביבה, "איך קוראים לי?"

אני לוחש באוזנה, זהו הסימן שלי לגמירה.

"מלך שלי". היא עונה כאשר היא מתפרצת בחשאי.

הרי כל הגמירות של מידנייט הן שלי, ממני ובמצוותי.

היית מדהימה מידנייט יפה שלי. הלילה הזה היה בדיוק ההיתרעננות שהיינו צריכים, שאני הייתי צריך.

חזרנו לעצמנו לאחר תקופה לא קלה.

לא תקופה רעה, הרי אין אצלנו תקופות רעות.

ולא באשמת אף אחד.

זה העולם

זה החיים.

ותקופות כאלה צריכות להיות.

כאן אנחנו נפתחים ומדברים בלי פחד.

מקשיבים, ועולים עוד מדרגה.

וזה היה ריגוש גדול לחזור למה שאנו תמיד.

קלילים, נינוחים, דואגים אחד לשניה ופשוט נהנים מהחיים שלנו ביחד.

לקום ביחד כמלך ושפחת מין ולעשות ביחד את מה שנועדנו לעשות.

אין אצלנו תקופות רעות כי החלטנו שאנו ביחד לעד. וכל קושי אנו נפתור ונתגמר מתוך המקום הזה. פחד לא קיים אצלנו ואנו נעמוד ביחד בכל דבר. יחד כאשר את לרגליי.

את השפחה המושלמת ומגיע לך הכל.

ואני כמלכך אתן לך הכל.

לפני 5 שנים. 19 בנובמבר 2019 בשעה 20:11

אתמול היה מדהים.

סשן ספונטני שהביא אותנו לעוד עליית מדרגה.

זה לא ייגמר לנו לעולם. תמיד נמצא מדרגה חדשה לעלות, תמיד נדע להרחיב ולחדש.

טיפלת בגבי הדואב כמו שפחה טובה.

הדאגה שלך אליי מחרמנת אותי.

משכיב אותך על המיטה, מונחת על הבטן ואת מרגישה את רגליי. אני חש את הרוגע שנוחת עלייך, אך אני יודע שזה עדיין לא מושלם.

אז אני פורס שמיכה על הרצפה לצד המיטה. מביא אותך למקומך האמיתי. מתיישב לי בנוחות על המיטה ומניח את רגליי על שפחתי היחידה.

ואז אני מרגיש הכל. מרגיש את הנחת והשלווה רובצים עלייך, מרגיש אותך ואותי משתלבים לאחד. עכשיו את במקום הכי טבעי שלך, הכי נמוך שאפשר, רגליי על גבך מחוברות אלייך ואני נכנס לדום ספייס כזה שלא הרגשתי המון זמן. דלת החדר נעלמת, הארון והקירות מתעוותים ומאבדים את צורתם. כל מה שיש ביקום זה רק אני ואת, מושלמים, במקומנו הראוי והנכון ביותר. את גומרת כאשר כף רגלי מתקרבת לחור שלך שנועד בשבילי.

מושלם

רגע מושלם ברצף הזמן והחלל.

כבר שלוש שבועות לא היה לנו סופש ביחד. סשן רציני וכבד כבר לא היה כמה זמן.

סשן הוא רק בשביל הנאה וכיף בשבילנו, סשן הוא חמצן, סשן הוא הקפיצה הגדולה שלנו לעבר התהום היפה שלנו.

בסופש הקרוב אני אקח אותך גבוה יותר משאי פעם היינו.

את שלי

הכל זה אני

רק אני ואת בתוכי

לפני 5 שנים. 16 בנובמבר 2019 בשעה 6:56

ככה אני איתך תמיד.

חותם מבפנים. לצרוב בנשמתך את הבעלות שלי.

שתדעי תמיד שאת שלי.

מאז שהכרנו את קשורה אליי ברצועה, כך הפכתי אותך לשלמה. כל פעם לזרוע בך משהו ממני, פנימה עמוק ואז לראות את זה צומח בתוכך, פורחת בשלל צבעים, מלבלבת בנשמתך.

כך אני משלים אותך.

וכך את משלימה אותי. חושב עלייך כל הזמן, מה אעשה לך, מה אזרע בך בפעם הבאה. כך את גורמת לי להיות מי שאני.

ואני יודע שאוכל לעשות בך ככל העולה על רוחי.

ככה שנינו הופכים לאחד, אחד מושלם, כי את שלי.

אהבת חיי

שפחתי.

לפני 5 שנים. 8 בנובמבר 2019 בשעה 17:51

אני צריך אותך שפחה שלי.

אני שמח שעשית את הנסיעה הזאת.

אני שמח שטוב. אני לא עצוב.

אבל לראשונה מיזה שנתיים וחצי אני סופש לבד.

כבר לא יודע מה לעשות.

היחסים שלנו, האהבה שלנו מלמדים אותנו על עצמנו כל הזמן. והיום למדתי שאני לא אוהב לבד.

אני אוהב לבד איתך.

את ואני אחד שלם, את חלק בלתי נפרד ממני מהיום שהכרנו. מאז אני יכול להיות אמיתי לגמרי וזה בזכותך.

תהני המון אהובתי. תעשי את כל הכיף שבעולם. ואז חזרי אליי. אני עם זרועות פתוחות כבר מעכשיו.חזרי למקומך לרגליי, חזרי לתוכי.

אני איתך תמיד אהובה שלי.

גם כשאת בארץ אחרת.

לפחות הבית יהיה מסודר מחר.

לפני 5 שנים. 31 באוקטובר 2019 בשעה 20:15

האמת בכל צורה.

ישנה

מתעוררת

דוממת

נעה

עשויה היטב

הכל אצלך עושה לי את זה.

הרי נועדת לעשות לי את זה.

אבל יש צורה אחת שאולי לא דיברנו עליה.

את, כמו שאת, הכי פשוטה.

לובשת את שמלת הבית הכחולה שלך. שפחה פשוטה.

ואז את נכנסת למטבח, עומלת וטורחת כמו שרק את יודעת.

עומדת יחפה מול הכיור, עושה את עבודתך. הציצים קופצים לפי תנועותייך, התחת זז מצד לצד. ואני פשוט נהנה להסתכל בתמונה הזאת. ככה, הכי את, מולי שלי.

שפחה יחפה בבגד פשוט.

את פשוט עושה לי את זה כל כך.

ומה טוב כל כך בשמלה הזאת?

 

שהיא יורדת מהר ובקלות

לפני 5 שנים. 23 באוקטובר 2019 בשעה 18:33

כלבה טובה ונאמנה.

נענית לקראתי, עולה על רכבות, חוצה שדות, נכנסת למדבר. שם אני מחכה לך.

שמעת את שריקת בואי כלבה ושום דבר לא יכל לעצור אותך. אוסף אותך אליי ומביא אותך שוב אל נוף ילדותי. באת אליי מיד כי את יודעת שאני זקוק לך. אחרי שלושה ימים של מתח ועצבים, אני מנסה כל דרך להרגע. זה לא היה קל.  לראות אותם נופלים לכעס ומירמור ולספוג מהם הכל. קשה כל כך. 

ואת עם חוש הריח הכלבי שלך הבנת את רמת הסטרס שאני נמצא בו ובאת מהר.

ישנם שני מצבים שאת לא מוכנה לקבל:

1. אני לא רגוע.

2. אני רעב.

באת לשרותי, לעזרי.

ואת לא צריכה לעשות הרבה, רק שאראה אותך, אנשום אותך ואחבק אותך ואני נכנס לרוגע טיבעי.

מכאן הכל יותר קל. אני יכול להיות במוד שולט בכל דבר, הסבלנות, הרוגע, האהבה שלי חוזרים אליי. רק מעצם נוכחותך. את הרי חפץ לשימושי ולהנאתי, אז רק עמדי לידי והכל יהיה טוב, אני אקח זאת משם. 

את גם דואגת לציין בפניי שאת מתפעלת מהסבלנות האדירה שיש לי כלפיי ההיפר הקטן שמשגע את כולם. זה בזכותך, את חלק ממני, החלק השפוי והברור. 

כלבה טובה, כלבה נאמנה.

חברתי הטובה ביותר

שלוותי.

לפני 5 שנים. 4 באוקטובר 2019 בשעה 10:21

בכל פעם שאת חושבת על מהלך חייך את מבינה שמאז ומתמיד נועדת להיות שלי.

את מבינה כבר שכל מה שעברת בחייך היה רק הכנה ליום בו ניפגש.

הנה את, שלי, רכושי. כל דבר שיש בך מחכה שאשתמש בך.

את רוצה את השימוש שלי כל כך.

להגיש לי אוכל טעים כל כך, לגרום לי להרגע, לחכות שפשוט אבוא ואזיין אותך בלי לשאול אותך, בלי להתחשב בך.

את רוצה זאת מאוד.

נפשותינו שלובות אחת בשניה, הלב שלך קשור ללבי בשרשראות. את לא רוצה להשתחרר לעולם.

רוצה שאפשיט ממך כל עול ונטל, רוצה להיות חפץ לשימושי.

ומה את באמת רוצה?

אני יודע.

כל מה שארצה, רצונותיי הם שלך מתוקף היותך שלי.

וכל מה שאת רוצה זה מה שאני רוצה.

בגלל זה הזוגיות שלנו מושלמת. אותם רצונות, אותם תאוות, אותם תשוקות, שלי.

אני אוהב אותך מכונת זיונים שלי.

אני אוהב אותך חפץ לשימושי.

אני אוהב שלי.

לפני 5 שנים. 21 בספטמבר 2019 בשעה 18:28

כלבה טובה שלי

יצאת לטיול, התרעננת, התרוקנת, נהנת.

כל כך שמחתי לראות אותך מחייכת וצוחקת בתמונות.

כל כך שמחתי שיצאת לחופש הזה.

את כלבה טובה כל כך ונאמנה, ואני יודע שכמו תמיד את חוזרת אליי.

יש לנו רצועה בלתי נראת ובלתי מוגבלת באורך. אך היא אמיתית יותר מכל דבר. תמיד נחזור אחד לשניה.

והנה את כלבה עם כנפיים טסה בחזרה אליי.

בואי כלבה יפה שלי

מידנייט שובי הביתה.

שובי למקומך לרגליי והניחי את ראשך בנחת וקבלי את אהבתי הבלתי נגמרת.

אני אוהב אותך.

לפני 5 שנים. 18 בספטמבר 2019 בשעה 18:54

התחייבתי לך שאהיה תמיד הסלע בסערה בשבילך. שתמיד אחזיק אותך.

עכשיו אמנם זה לא סערה.

אבל את עצובה, ולזה אני לא מוכן.

אני כאן שפחה אהובה שלי.

תמיד

בכל מקום ובכל זמן אני איתך.

תסתכלי על הציצי ששייך לי, תראי אותי יונק ממך.

שימי אצבעות על שפתייך ותרגישי את רגליי.

תתישבי לך על כיסא ותרגישי את הכאב שניתן רק לך.

ותסתכלי טוב טוב מתחת לציצי שמאל.

שם בפנים, איפה שהלב.

פשוט תסתכלי ותראי אותי שם.

שבי על הסלע האיתן שלך אשר את קוראת לו "מלך שלי" ונוחי לך אהובה שלי, תרגעי ותהני מכל רגע. כך ציווה מלכך.