אני ואתם

תשני אהובה זה מגיע לך.

רק רציתי שתדעי שאני גאה בך מאוד.

ומחר

מחר אני רוצה שוב.

דמייני לך שאני צועד לפנייך, כמו בתמונה שצילמת אותי במנהרה, בוהה ברגליי מנסה להתמיד בקצב שלי, מתנשפת ולא מוותרת, כי את אף פעם לא מוותרת. את שלי בכל מילימטר בגופך, את רכושי בכל דקה ובכל שנייה. והנה עשית זאת היום במיצוותי.

אני גאה בך מאוד

ומצפה לזה שוב מחר.

אני אוהב אותך שפחתי היחידה.

אני שונא לבד.

לא אוהב את זה שאין איתי אף אחד לתת לו מעצמי.

אבל כאשר אני בשקט של הלבד האני האמיתי מתחיל לחשוב, מסקנות וגילויים עולים במוחי.

אנחנו כל הזמן מדברים על כך שמאז ומתמיד נועדת לי, על כך שכל מה שעברת בעבר היה בעצם הכנה בשבילך כדי שתוכלי לשרת אותי טוב יותר, אפילו השקע לאורך הלשון שלך מותאם בדיוק בשבילי.

ואני, לפתע אני חושב על כך שאני לא מתפרק, לא נופל, יודע להיות אדיש בעין הסערה. וזה מוזר, הרי אני אדם רגיש. זה החלק שלי, כל מה שעברתי בחיי, החוסן שפיתחתי, הכל נועד בשבילך, בשבילנו. כדי שנוכל לעמוד כזוג בפני כל קושי. אני תמיד אהיה יציב בשבילנו, תמיד אחזיק אותנו בכל סערה, בכל רעידת אדמה. תמיד אחזיק אותך, תמיד אגרום לך להרגיש את זה, כדי שתוכלי להיות חופשיה, לעוף הכי למעלה, שתוכלי להתרוקן מהכל, שתוכלי להיות חלשה. תמיד אהיה סלע בשבילך, בשבילנו.

וגם, אחרי שראיתי את פרק 6 בעונה השניה של להרוג את איב, הבנתי כמה דברים, אני צריך יותר להוציא אותך מאזור הנוחות שלך, יותר למשוך ולמתוח אותך, כי ככה את עפה הכי גבוה שאפשר.

את שלי

רכושי

לעד

ותמיד אעמוד יציב על שתי רגליים כדי לשמור אותך

אותנו.

אני מתגעגע אלייך כל כך.

אני כבר ממזמן לא זוכר את חיי לפני שנכנסת אליהם. ועכשיו שאנו חווים את פרק הזמן הארוך ביותר שלנו בלי להתראות, תמיד חסר בי משהו. אני מרגיש כל הזמן חצי ממני נמשך בחוזקה ונקרע ממני, אלייך. המשיכה שלנו חזקה כל כך ואני יודע שבקרוב נתראה שוב. את חלק בלתי נפרד ממני אבל עכשיו כל מה שנותר לי לעשות זה לתכנן תכניות לפעם הבאה שנפגש.

כל הסלון נרות אשר עוטפים אותך באור יפה ומבליטים את היופי הקסום שלך. את ניצבת ערומה על השולחן בתנוחה הטיבעית לך כל כך, על 4. ואני יושב, חורש כל סנטימטר בך בעיניי. מסניף את היופי שלך. בהתחלה נוגע קלות, מעביר בך רטט, ואז חופן, צובט ומועך, בועל את פנייך בתשוקה רבה, מושך בשעריך, ואז כשארצה אעבור לצד השני ואקח, אקח את מה ששלי, רק אני יודע איך, רק אני יודע איך לזיין את ליבך, כי את נועדת לי ובשבילי. ידיי הגדולות ינחתו בחוזקה על רכושי היקר ואתן לך את מה שרק אני נותן לך. נתענג שנינו בידיעה שאנו האחרונים. האחרונים שידעו את גופינו ואת נפשנו.

אנו למודי ניסיון בכל מה שקשור לתכנון תכניות.

אבל כמו שאמרת בעבר, פנטזיות נועדו להתגשם.

אני אוהב אותך.

מתגעגע לציצים שלי

לתחת שלי

לכוס הרטוב שלי שעוטף את הזין שלי ברכות ונעימות.

והכי מתגעגע למנשא הציצים תחת וכוס.

הפוסט הזה הוא יותר בשבילי.

מוזמנים להמשיך. למי שיש ידע או ניסיון בתחום מוזמן לתת עצות.

טיפול עצמי בפציאליס.

תרגילי פיזוטרפיה התחלתי.

בנוסף היה כתוב שאם אתה תקוע בבית קח פרוייקט לסדר את הבית, בוצע.

בנוסף נכתב שם כי פציאליס לרוב נובע מלחץ, וזה גם מתחבר לבעיות זיכרון שיש לי.

הדרכים המוצעות לטיפול:

-חשוב על אנשים אשר מלחיצים אותך או גורמים לך להרגשה לא טובה והמנע מקשר איתם. בלתי אפשרי, יש לנו ילדים משותפים. פתרון, להפוך את זה. להפוך את הקשר איתה ללא מלחיץ.

בנוסף לחשוב על אנשים שעושים לך טוב והיה איתם בקשר רציף יותר.

לא בעיה, מידנייט, הילדים שלי. הילדים באים מחר ונשארים לישון, איזה כיף. 

ומידנייט, מנסה לחשוב על דרך לפרוץ את הסגר ולהיות איתה בסופש. אני צריך אותה כל כך. רק איתה אני יכול להניח להכל ולהיות חופשי.

בנוסף לכתוב על המועקות ולהציא אןתם בכתב.

אז ככה

המצב הכלכלי שלי.

שלא אצליח לפתור בקרוב את המצב הכלכלי שלי.

שאני לא עושה מספיק כדי לפתור את המצב הזה.

שאני לא עושה מספיק בכלל.

שלא אצליח לגרום למידנייט להיות מאושרת.

זה העיקר. כל השאר יכול להפתר בקלות יותר. 

נתראה עוד מעט.

אני אוהב אותך מידנייט.

אני משתגע.

אני בבית מאז שבוע שעבר.

לא בגלל הקורונה, מקום העבודה שלי עדיין מתפקד.

לפני שבוע השתתקו לי חצי מהפנים. ככה פתאום. בגלל טיפול סטרואידים ותופעות הלוואי שלו אני בחופש מחלה.

אני לא רגיל לזה, לא לעבוד כל כך הרבה זמן. להיות בבית. יש ימים שלמים שאני לבד. זה לא כיף. הבית כבר מצוחצח ומסודר. אפשר למצוא מה לעשות אבל זה עדיין מטריף.

אבל הטרוף הכי גדול, הקושי הכי נורא, אני לא זוכר כבר כמה זמן לא התראנו מידנייט. רצף של ארועים קטעו לנו את רצף הביחד. ועכשיו מגיע סגר וכנראה גם לא סופש. הגוף שלי, הנשמה שלי נמשכים אלייך בחוזקה. אני מרגיש נקרע. אני כל כך צמא לגוף שלך, לכניעות ולשרות שלך. חסר לי החום הפיסי שלך. האהבה של איתי תמיד. אבל התחושה חסרה לי. אני כל כך רוצה להכאיב לך, לחדור אלייך עמוק כל כך פנימה, בוערת בי אש כל כך חזקה והיא רק בשבילך. 

אז הגיע שעתנו להכנס לימי הבדסמ הדיגיטלי. ננסה להעביר סשן בוידאו. 

לא יודע מה אני מדבר בכלל. אני משוגע לגמרי.

דבר כן אני יודע וזה ישאר תמיד.

אני אוהב אותך שפחה שלי.

על הבמה יוצאי כוורת וגזוז.

בקהל מידנייט עם מכשיר רוטט בתחתונים, מלך יחיד עם השלט ביד.

סופש של פורקן, סופש של חזרה לעצמנו.

מלך ושפחה כמו שאמור להיות. הופעה נהדרת ומה טוב כמו קצת פומביות כדי לשלח כל רסן.

ההופעה מחשמלת ואני מחשמל אותך, שולח בך גלים גלים של עונג מול כולם.

גמירה אחת, אחריה עוד אחת. בשלישית אני עולה בלייב בקבוצה סגורה של חברים טובים, מראה לכולם. ואנחנו מכורים אחד לשניה חזק חזק, לא אעזוב אותך לעולם.

חוזרים לפנות בוקר, שפוכים ועייפים. הכוס שבור עוד מלפני שיצאנו ואני מחליט לוותר לך ולחכות לבוקר. אבל מגע אחד קטן יוצר זיקפה קשה כל כך. וזקפות אסור לבזבז. את גמורה ועייפה ואני משתמש בך ומנצל אותך עד תום.

שימוש וניצול, ככה זה הכי טוב, שם אנחנו חיים באמת. ואת מרגישה את זה, גמירה משותפת ואת מתרגשת כל כך. "תודה שאתה מעניק לי משמעות מלך שלי". אכן, זה המקום האמיתי שלנו. ואנו נרדמים, מלאי משמעות ואהבה. יודעים בכל ליבנו שאנו האחרונים. את האחרונה שאגע בה ואחדור אליה כל חיי. אני האחרון שישתמש בך ואחדור אלייך כל ימי חייך.

שינה כל כך טובה עד שאני מעיר אותך לבצע את עבודתך, זונת בוקר טוב.

ואת שפחה מצטיינת כמו תמיד.

אני שנהנת מכל רגע.

זה היה לך קשה, אני יודע.

קר, קר מאוד. ואני פוקד עלייך לשלוח לי סירטון שלך מקפלת כביסה בערום. התלוננת. היה לך קשה לחשוב על זה אפילו.

ואני גם נותן לך אופציה קלה יותר, רק תוציאי את הציצי, אני אומר לך.

ואת, לא יכולה שלא לבצע, זה בניגוד לטבע שלך.

את רוצה שאהנה ממך.

והנה את מתפשטת מצטלמת ושולחת לי גיף מחרמן בטרוף.

ואני יודע, אני יודע שדווקא הקור והקושי, היציאה שלך מאזור הנוחות גרם לך להנאה גדולה בביצוע המשימה.

אני יודע שאהבת כל רגע.

שפחה נאמנה ומסורה שלי.

את לא יודעת, אבל יש לך בטלפון תמונה של הפנים שלך עם הרגל שלי עליהם.

ואת כל כך שליווה. יופי מיוחד שרק אני יכול לראות.רק שלי.

ואתמול, משהו חדש.

כן אחרי שנתיים וחצי עדיין יש דברים שעוד לא עשינו.

הלכנו לסרט, מחופשים לוואנילים.

ואת, עם היופי המילפי המטריף שלך.

גם בעולם הרגיל והמשעמם את עדיין מדליקה אור בחשיכה. מילפית שלי, מגרה אותי כל כך. מיששתי אותך בחושך. חווינו את הסרט יחדיו, כמו זוג נורמאלי. זה היה קינקי לחלוטין לשחק את המשחק הזה, את לא חושבת?

נהנתי כל כך. כל דבר איתך אני נהנה.

עוד שבועיים אנחנו בהופעה.

מעניין איך יהיה שם.

יש לי נשלטת שתבצע כל משימה וכל פקודה שאתן לה. אני צריך להורות לה רק פעם אחת והיא תבצע זאת בשימחה.

יש לי שפחת מין שלעולם לא תגיד לי לא, תפתח את רגליה ופיה לכבודי מתי שארצה, כמה שארצה, ואיך שארצה. והכל מרצון מלא שלה.

יש לי שפחה שרק מחכה שאפקוד עליה לעשות לי טוב. מבשלת לי ומגישה לי מטעמים שלא מהעולם הזה, שומעת את הבטן שלי מקרקרת ממרחקים.

בכל פעם שהגב שלי כואב היא תעשה לי עיסוי מפנק.

יש לי מיינקת שבכל פעם שאני עצוב היא תחלוץ שד ותניק אותי באושר ובעונג.

יש לי כלבה נאמנה וקנאית לי, כל נביחה שלה היא אמת. ובכל פעם שצריך היא חושפת שיניים ומגינה על הטריטוריה שלי.

יש לי אישה שמשנה לשנה רק נהיית יפה יותר.

יש לי בת זוג שתתמוך בי תמיד.

תמיד תתגבר איתי על כל קושי.

אני חי את החלום.

אז מה הטריק שלי?

בעצם שניים:

-אהבה

-מונוגמיות.

יש כאן כאלה שרואים בשתי המילים האלה טאבו.

אבל הבדסמ הטהור והטוב בא משם.

וזה ממש לא ממצה את עצמו.

להפך, רק עולה ועולה.

זה לא יגמר לעולם.

וכאלה שתוהים מתי זה ימצא את עצמו כבר,

שימשיכו לאונן במקלדת.