זו כבר השנה השניה שאתה איננו, רק שעכשיו זה על אמת
מגיל 50 החלטת כל שנה לנסוע לשבועיים לבד ביומהולדת שלך הסברת לי שככה אתה לא מרגיש את ההזדקנות, בורח ממנה
וכך יצאה ששנים לא חגגנו יחד את הימי הולדת שלך
לכן מזה שנתיים אני מתעקשת דווקא בתאריך הזה לבוא ולבקר אותך, מסרבת לתת לך להיות לבד בתאריך הזה
השעה שש בערב בית הקברות חשוך וריק מאדם, דממה מוחלטת
אני מסתובבת בין הקברים כבר מכירה את כל השכנים בחלקה שלך
נושמת עמוק, ריח המתים חודר אל הריאות שלי, אני לא מפחדת, ההיפך אני מרגישה שלווה כאן לידך
מלטפת את האבן המחוספסת שבחרו לך מעבירה את האצבעות על האותיות החקוקות.
"עשיתי זאת בדרכי שלי" של פרנק סינטרה - זה המשפט שביקשת שילווה אותך לנצח על המצבה שלך
אני זוכרת כאילו זה היה אתמול שניהלנו שיחה וכל אחד בחר לעצמו משפט למצבה שלו, צחקת מהבחירה שלי, אמרת "זה הכי את"
הכרנו 10 שנים מתוכם 5 היינו אהובים ולכל השאר נשארנו חברים הכי טובים
היית לי אהוב וחבר למסע החיים גם ברגעים הקשים לא עזבת אותי לרגע, לעולם לא הרגשתי צורך להעמיד פנים בפניך
קילפת אותי מעצמי ועל זה לעולם לא אפסיק להודות לך
יש לי מאות תמונות בקשירות יפיפיות שקשרת אותי אבל החלטתי לבחור דווקא בתמונה הזו
שנינו ביחד יושבים בקפה נואר בתל אביב, אוכלים שניצל מושלם ברגע מושלם וצוחקים על החיים, על כולם
מניחה רמקול על הקבר, משמיעה לך את השיר שלך כאילו באמת נכתב רק עליך
You did it your way Bondage
Happy Birthday
Forever yours
BondageGirl
