בזמנו כאשר אבטחתי משלחות מחו"ל, היו לא מעט סיפורים סקסיים אשר חלקם הס מלהזכיר ועם זאת הפעם, במיוחד בשבילכם, בא לי לשתף באחת החוויות המדליקות האלה.
זו הייתה משלחת של סטודנטיות לריקוד מארגנטינה ובתור אחד שיש לו קטע עם לטיניות ועם רקדניות במיוחד, זה לא היה יכול להסתיים אחרת.
במקביל אלינו יצאה קבוצה של סטודנטים למוזיקה עם שני מאבטחים נוספים שהתבאסו שהם לא בקבוצה שלנו, אבל מהר מאד הבנו שמי שעם הרקדניות נכנס לבעיה קשה!
כבר בזמן שאספנו אותן משדה-התעופה, מצאנו את עצמנו מוקפים 30 חתיכות מהממות ובעלות מזג חם, אשר מתלהבות מאד מעניין המאבטחים השרמנטיים ומפלרטטות בלי בושה, ללא העכבות של הבחורות הישראליות, בתחרות מופגנת על תשומת-הלב שלנו.
אני זוכר שלישיה שהתלחשה לידנו במבטים ברורים לכיוון שלנו והצלחנו לשמוע רק "hermoso culo" מבודח ואני עם המבטח השני החלפנו בנינו מבטים, תוהים אם זו הייתה איזו קללה; אבל אחר-כך באה אלינו אחת במשקפיים, תמימה למראה ולחשה לי באנגלית שהן אמרו שיש לי אחלה תחת; לא ידעתי אם לקחת את זה כמחמאה, אז רק צחקתי בקטנה; גם ככה היה ניכר שלא הרגישה בנוח מהכול.
אני וחברי תפסנו כתמיד את המושבים הראשונים באוטובוס, מחזקים קשרים עם המדריכה והמדריך של הקבוצה והכנו את עצמנו לנסיעה מעניינת במיוחד.
הדרך לאכסניית אנ"א בעכו הייתה ארוכה אבל לא הרגשנו איך הזמן טס כי היינו מוקפים פיתויים, אחת 'בטעות' מעדה לחיקו של חברה שלי שיתפוס אותה, אחרת התיישבה לידי צמוד-צמוד וכל הזמן שאלה שאלות... ובכל החגיגה הזו ראשי היה ממוקד דווקא במישהי שתפסה את עיני כבר כשהן גלגלו לעברנו את מזוודותיהן בנתב"ג. היא לא הייתה בהכרח יפה מהאחרות, פה התחרות הייתה קשה, אבל היא הייתה הבחורה עם הכי הרבה סקס-אפיל באוטובוס ובכלל מבין לא מעט בחורות שפגשתי בעבר; יש משהו במבט שמשקף סוג של ערמומיות סקסית במיוחד ותמיד מושך אותי מאד בבחורות, אך גם נדיר.
הצרה במקרים האלה שהנשים הללו מודעות לכוח-המשיכה הנהדר שלהן והניסיון לימד אותי שמאד לא פשוט לתפוס אותן, עם זאת כבר הייתי מוכוון מטרה.
במהלך הימים הבאים אני והיא (מריה), שיחקנו לא מעט בחתול ועכבר; היא ידעה שבא לי עליה, אבל ממש לא התכוונה לעשות לי חיים קלים ולמרות זאת לא נתתי לאף-אחת מהשובבות האחרות להחטיא אותי ולהסית אותי ממטרתי, באחת הפעמים החברה הכי טובה שלה ממש התבאסה עלי כשאני מדבר איתה בעיקר כדי לגרום למריה לקנא והיא בכלל רצתה לטעום ממני בעצמה.
מסלול המשלחת התחיל בצפון, משם ירידה איטית לדרום ובסוף נפגשות כל תגליות שבאותו הזמן בארץ בטקס משותף בירושלים – טיול שנמשך חודש והמאבטחים מרוויחים יפה.
נקודת-המפנה התרחשה בשבוע האחרון של הטיול, כבר הייתי מתוסכל על ההזדמנויות שפספסתי במהלך החודש וממש לא עזר שדני (המאבטח השני) עשה לי טיזינג וזרע מלח על הפצעים כששאל איך עוד לא הצלחתי לתפוס את הפרגית ברשת "הן תמיד זורקות את עצמן עליך לבד", הוא אמר, אני בטוח שהוא עשה את זה בכוונה כי תמיד היינו מתחרים מי יזכה להכי הרבה כיף עם התיירות ולרוב ניצחתי.
אולם כאשר חשבתי לעצמי שכבר לא אזכה במריה. התייצב לעזרי הנשק-הסודי שעמו לא יכולתי שלא לקלוע – המדבר.
הרבה פעמים מביאים את התיירים לאירוח במחנה אוהלים בדואי, בדרך-כלל חאן שחרות בנגב וגם הפעם הלכנו לישון שם.
יש איזה קסם פנטסטי ומחרמן במדבר, תמהיל של רוח חמימה, להט האוויר, השקט האינטימי תחת הכוכבים הרומנטיים וכל-מני אגדות אלף לילה ולילה אשר טבועות עמוק בתודעה הקולקטיבית שלך וסוחפות אותך למחוזות חושניים של שירי אהבה בדואים והתשוקה של היצרים הקדמונים והאינסטינקטיביים שלך.
אלי... זה תמיד הזדמן במקרים שהתאימו במיוחד והמקרה הזה לא היה שונה.
אחרי חפלה טעימה ומגרת שהסתיימה בתותים טריים בסירופ שוקולד – שניים מהאפרודיזיאקים החזקים, אלכוהול שהארגנטינאים הביאו ומוזיקה סקסית לאור המדורה, הצלחתי לקחת אותה לריקוד צמוד שנגמר במציצה רטובה באחד האוהלים; אך מבחינתי זו הייתה רק ההתחלה.
היא הייתה צעירה, בשבילה רק מן צורך להוכיח את עצמה כדי להנות מחוויה מסעירה בארץ זרה, שיהיה מה לספר לחברות ואני ישראלי, הרבה פחות תמים והרבה יותר מנוסה שעוסק בשליטה מגיל צעיר וידעתי שאפשר להשיג עונג הרבה יותר מספק, אך גם ידעתי לחכות לרגע הנכון.
במהלך שלושת הימים הבאים הייתה בנינו בעיקר שתיקת מבוכה וחיוכים נסתרים בעודנו מנסים להימנע מלהחליף מילה זו עם זה, היא התגלתה כהרבה יותר תמימה משנראתה. דני הבחין בזה מהר מאד ודרש שיתוף – הוא כבר התהולל עם שלוש מהבנות ולא חסך בתיאורים, אבל פתרתי אותו ב-"היה שווה!" וסגרתי את העניין; בראשי כבר התבשל המהלך הבא.
כשהגענו לעיר-הקודש, בלילה החופשי הראשון, אמרתי לחבר שלי שהוא מפנה לי את החדר והולך לישון עם שני האחרים, זה היה הנוהל הקבוע שלנו בין המאבטחים בחברה, הראשון שקורה דיבס על החדר בשביל שעשועים זוכה.
בלובי למטה, שיחקנו עם הארגנטינאים Cards against humanity לפני שיוצאים לבלות בעיר.
אחרי כמה סיבובים קמתי, תפסתי בידה של מריה מרים אותה ממושבה וגורם לה להסמיק מעט מול כולם, אבל ללא התנגדות ולקחתי אותה לבר הקטן של המוטל בו ישנו, יותר דלפק פשוט בלובי מאשר בר. היא הלכה אחרי מצחקקת ומביטה בי במבט של "חצוף, מה נראה לך שאתה עושה?" אבל לא הביעה מחאה, אפילו כשתפסתי קלות בישבנה כדי 'להרים' אותה לכיסא הבר. הזמנתי לשנינו בירה ונשענתי על הדלפק רוכן לעברה, מסתיר בגבי את החבורה שהותרנו מאחור.
"כן?" היא שאלה בטון פרחחי ובאנגלית שהתגנה בפיה כמעט כמו ספרדית, העיפה קווצת שיער ממצחה והביטה בי במבט מעלף שאיים לשבש את תוכניתי.
הבטתי בעיניה במבט נוקב ולקחתי שלוק מהבירה, שותק לרגע, שתראה שהשקט לא מאיים עלי וגורם לה לצחוק מבויש אשר הרחיב את חיוכי.
"טוב, אני חוזרת לשחק" אמרה לי בהתגרות, הניחה את ידה על זרועי וכמו פנתה מהכיסא שעיגנתי אותה אליו. משחקת אותה, חשבתי לעצמי.
"חבל את תפסידי מה שיש לי להגיד לך, חשבתי על זה הרבה" השבתי בחיוך ממתיק סוד.
היא חזרה, שוב שפת-גופה פונה באוריינטציה לעברי והנהנה באישור, הפעם בחיוך של ילדונת המצפה לשמוע משהו מיוחד מאד.
הפעם התיישבתי מולה וקירבתי את פני אל פניה כך שיכלה להרגיש את האוויר מפי על שפתיה ואמרתי בטון נמוך ואסרטיבי, משהו כמו,
"עכשיו כשאת מרוכזת בדבריי, דמייני את סירופ השוקולד הסמיך והחם במרקם קטיפתי ומזמין עוטף הדוק-הדוק את התותים הרעננים ואדמדמים כמוך; ואני מכסה אותך בידיי קרוב-קרוב ולוהט כמו שוקולד שחור ומתוק, תחתיו אגלי הזיעה הקטנים שלך מההתרגשות שאת מרגישה בכל גופך ממש עכשיו הם כמו הטיפות הקטנטנות על עורו הענוג של תות שהתיזו עליו מים ברכות.
כמו שאני אוחז בך עכשיו... והחשק שמתפשט באיברייך המוצנעים מצית ניצוצות ביני לבינך.
ובדומה לשפיץ בסקסי בקצה התות שמלמד על הנוזל העסיסי שמשפריץ בפה כשנוגסים בו וממלאה אותו בטעמים מפתים, כך החשמל שמעקצץ ברגע זה בקצות אצבעותייך ומתחת לחזייתך מתערסל וממלא אותך בגלים אקסטטיים.
ממש כמוני... ששולח לך כעת מסרים בתדרים פיזיים בוערים שממלאים אותך באקסטזה ומרטיבים אותך בכל-מני מקומות שלא חשבת.
תארי לעצמך בעוד כמה חודשים מהיום שתזכרי איך היום, ממש הרגע, החלטת להיכנס איתי לחוויה מענגת ובלתי-נשכחת שתלווה אותך ותרגש אותך עוד מלא זמן..."
זה עבד כמו פלא, באותו לילה עשתה אנאלי לראשונה.
אם אני מנסה לראות מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה, זה שחייבים תעוזה ואמונה, או אמונה מספיק חזקה בעצמך אשר מובילה לתעוזה וכמובן להציב מול ענינו מטרה ברורה שלא מוותרים עליה כדי שהאמונה תוכל לקבל משהו מוחשי וככה אפשר להשיג באמת דברים שנראים לפעמים כמו פנטזיה בלתי-ניתנת להשגה.