לפני 4 שנים. 25 באוקטובר 2020 בשעה 16:04
אין תחתית לתהום הזה. לא ברור אם הקפיצה ההתחלתית היתה מתוך בחירה, אבל עכשיו כל מה שנותר זה הנפילה עצמה.
כל מה שהיה קרוב ממשיך להתרחק.
כל מי שאהבתי ממשיך להתנתק.
החושך מקיף אותי יותר ויותר.
ואני לא יכול להפסיק לאהוב. אני לא יכול להפסיק לכאוב. אני לא יכול להפסיק להכאיב.
הלוואי ויש תחתית.
הלוואי ומה שנותר ממני יוכל כבר להתרסק סופית ויהיה סוף סוף
שקט.
