דטרמיניזם

מסע מן האזורים המוכרים אל האזורים הלא מוכרים של הנשמה דומה

לחיפוש המתואר בסיפורי האגדות. הגיבור או הגיבורה חסרי הידע יוצאים מן

העולם היומיומי, המוכר, בעקבות כמיהתם לגלות חיים משמעותיים יותר 

מהשגרה הרגילה של קיומם המוגבל.

בהמשך הם נתקלים במפגשים מפחידים ובמבחנים מכל הסוגים.

מי שעומד במבחנים בהצלחה, מוצא את האושר: זוכה בעושר ובבן זוג לחיים.

הגיבור הופך למלך או מלכה : בוגר שהגשים את עצמו.

גם המסע הפנימי, כשמתייחסים אליו ברצינות, דורש אומץ, חוצה אזורים חשוכים,

ולבסוף מוביל לבגרות - וגם בו תמיד מוצאים את האוצר.

כשם שבסיפורי האגדות הגיבור אינו מתגנב מאחורי הדרקון אלא נלחם בו פנים אל פנים,

ואינו בורח מן המכשפה הזקנה אלא מתמודד איתה, כך גם אתם צריכים לפגוש את הכוחות ההרסניים שבתוככם ולהתמודד איתם.

ולכן, עלינו ללמוד ללכת בעקבות הכמיהה וכיצד לשחרר את הכוחות הרדומים בתוכנו, כדי שנוכל להגיע לאוצר הפנימי של העצמי הנשגב של עצמנו.

(אהבתם, תנו לייק/תגובה גם וגם...)

לא פעם פונים אלי נשלטים ונשלטות 

שזה עתה הגיחו לעולם השליטה, רבים מהם כבר מגלגלים את הרעיון הזה בראש מספר שנים 

אך, לעולם לא העזו לעשות דבר עם זה.

לרוב זה נובע מחששות (הרהורי לב) לגבי המקום שלהם כנשלטים וכמובן עם הרבה ביקורת עצמית.

עיקר הקושי במעבר מ "רוצה" ל "יכול" נובע מהרצון של הנשלט/ת לקבל ודאות מוחלטת בנוגע לתהליך.

דבר ששלא ספק לא מתקיים בשום תחום אחר בחיים.

עוד קושי, זה הפחד לאבד את ה "שליטה" שלך בעצמך למרות כל הפנטזיות הגדולות על החוויה הזו.

אז איך באמת אפשר לעבור מ "אני רוצה" ל "אני יכול", מספר מחשבות וקוים מנחים :

1. שום דבר לא קורה ברגע, הכל זה תהליך (גם "איבוד שליטה").
2. בחרו את האדם לפני השולט.
3. תאמינו שאתם יודעים להרגיש מתי זה נכון לכם.
4. לזכור שאנו מתנהלים בשגרה בחוסר ודאות, ועדיין מצלחים לקבל החלטות מושכלות .
5. למרות שאתם נשלטים בסיטואציה זה לא אומר שאין לכם דעה.
6. לדעת להעיז, כשמזהיים את ההזדמנות הנכונה.
7. פחד זה לא מדד היחיד לצורך קבלת החלטות.
8. בשלות היא תוצר של עבודה. 

כן כן, כולנו כבר יודעים כמה נחמד לעשות סקס אם איזה שיר (מטופש) ברקע עוד מתקופת MTV.

אני מדבר על רובד עמוק יותר...

מוזיקה רפטטיבית ¹, מוזיקה של תדרים עמוקים, באסים מינימליזם...

שפותח את התת ההכרה ומשחרר עקבות. 

יש תדרים מסויימים שמייצרים אנרגיות שמשפיעות על התחושה, ההרגשה ועל התודעה המנטלית (באותה סיטואציה).

מוזיקה כזו יכול לעביר אותנו בין מימדים רגשיים.

נוכחתי לגלות שמוזיקה מסוג זה, מיצרת שחרור אצל נשלטים ואף מכניסה אותם ל"טרנס" של שחרור והתמסרות במהלך אקט כואב

או משפיל..

ממליץ לכם לנסות.

^{--------------------------------------------------------------------------------------}

^{1. רפטטיבית - חזרתית.}

איך אפשר לקרוא את אליס¹ אחרי פרויד בלי לחשוב על כל הרמזים והקשרים הארוטיים אשר נמצאים בספר?

אם נושיב את אליס (או כותב הספר לואיס קרול) על ספת המטופל.

ובתבסס על הספר אשר כתב, אפשר לומר ש(לואיס)אליס סובלת מחרדה של סירוס (עצמי)

(דילמה שנשלטים רבים חווים עם עצמם).

בסיפרו ניתן ליחס לאליס את מקומו של איבר מינו.

ראיות תומכות לכך מתוך הספר:

"מה פשר נפילה של אליס למנהרת הארנב"

כוונה לרצון לביצוע משגל.

ומה קורה לאליס אחרי שנפלה....

"פעם היא גדלה ופעם היא קטנה".

 בהמשך אנו מוצאים :

" אליס מתחילה לפחד שמא תיעלם לחלוטין".

 בגישה הפסיכואנליטית אפשר למצוא הרבה מפרשנות זו, כחרדת סירוס.

עוד דוגמה, במהלך משחק הקריקט, צועקת המלכה :

"קפד ראשו, קפד ראשו!"

 

הרצוון של אליס להשתתף במשחק חרף הידעה כי ישנה אפשרות שיקפדו ראשה..

השתכנעתם?....

גברים רבים, מוצאים עצמם בקונפליקים תמידיים בין הרצון שלהם לחוות שליטה...

לבין הפחד מביטול עצמי, ואף סירוס מנטלי וכניעה.

____________________________________________

1. הרפתקְאות אליס בארץ הפלאות - מאת לואיס קרול, הוא מספרי הילדים הפופולריים בכל הזמנים.

ציצוט של איה¹, מתוך סדרת הספרים המוכרת פו הדב (מאת אלן אלכסנדר מילן).

"אני אוהב את פו, אך הוא נאיבי כל כך שזה לא ייאמן. אתם זוכרים איך הגיע טיגר ליער?

פו ישן בביתו ואז שמע דפיקה בדלת. פו שאל: "מי זה "? והקול מעבר השני לדלת נתן את התשובה

המדיוקת להפליא: "זה אני". "באמת? אם זה אתה, אז היכנס", פו אמר בנאיביות אין סופית והכל

כך אופינית לו ופתח את הדלת . להפתעתו קפץ עליו יצור פרוע הסובל בין היתר מקופצנות לא מרוסנת

ומאיפראקטיביות קשה.

כך הגיע אילנו טיגר, ומאז הוא כאן. לא שאני נגד שהותו של טיגר ביער ,היער גדול מספיק - יש בו מקום לכולם.

מותר לדלג ולקפוץ בכל מקום שמתחשק לו, מותר לו לטפס על כל עץ שיחפוץ, ומבחינתי שיעשה שם גם בנג'י בלי חבל.

אני רק לא מבין למה הוא צריך לבוא לפינה העגמומית שלי ולקפוץ עלי."

 

מתי בפעם האחרונה פתחת דלת "לעצמך" בנאיביות?, 

מתי בפעם האחרונה נתת למשהו לפלוש לפינה ה"עגמומית" שלך?, 

לפעמים הפחד לגלות צד חדש בנו, הופך אותנו לא פעם לחמורים

שומרים על המשבצת הקטנה שלנו (חלילה שמשהו לא ישתנה בה).

(אהבתם, פרגנו בלייק או תגובה, זה יכול להיות נחמד).

_______________________________________________________

1.איה מאופיין כדמות חמור אפור זקן, בעל אופי פסימי, מלנכולי, מדוכדך ואנהדוני.

פסיכולוג צרפתי מהמאה ה-18, תבע את המשפט:

"כשהרצונות והדימיון שלכם שרויים במאבק פנימי , 

הדימיון שלכם מנצח תמיד"

הוא התיחס לכך כאל חוק המאמץ הנגדי.

נניח שהייתם מתבקשים ללכת לאורך קרש צר המונח על הצרפה, הייתם עושים זאת בקלות, בלי לשאול שאלות.

אבל לאחר מכן, נניח שאותו קרש היה מורם מעל לקרקע לגובה שישה מטרים, ומונח בין שני קירות,

הייתם פוסעים עליו?

הייתם מסוגלים לפסוע עליו?

קרוב לוודאי שלא. רצונכם לפסוע לאורך הקרש היה נכנס לעימות עם דימיונכם. הייתם מדמיינים לעצמכם שאתם מועדים על הקרש 

ונופלים מטה לרצפה. 

אולי הייתם רוצים מאוד ללכת על הקרש אבל הפחד ליפול היה מונע ממכם להצליח לעשות זאת.

ככל שתתאמצו יותר להכניע את הדימיונכם או לדכאו, כך יינתן כוח רב יותר לרעיון השולט על הנפילה.

המחשבה "אכניע בכוחי את הדימיון בכדי להתגבר על המכשול" מחזקת את המחשבה על הכישלון. 

והמאמץ המנטלי מוביל לעתים קרובות לתבוסה עצמית ואף יוצר את ההפך מהרצוי.

להתמקד בצורך להפעיל "כוח" מחזק את תחושת חוסר האונים.

וכך גם נשלטים בתחילת דרכם, שדוחקים עצמם לקצה, עד לתחושת יאוש ותבוסתנות. 

אולי צריך לחשוב על דרך חדשה של ישוב העימות בין הרצון לדימיון...

ללא ספק יש פה שיחות לא ברורות.

אולי זה פער הניסיון או חוסר הבשלות של נשלטים מתחילים שפשוט מוצצים את הדם (הזמן שלך) 

על שיחות חסרות אופק שמונעות מריגוש רגעי, ככל הנראה לשם פורקן מיני (אני לא נביא אבל יכול לנחש).

אז נזכרתי, בכל המודלים שאני מיישם בתחום עבודתי מתוך תורת ההחלטות וחקר הביצועים[1]

ואמרתי לעצמי יכול להיות נחמד לבנות ניתוח שייסיע לי בקבלת החלטות לגבי נשלטים. 

מניתוח סיכון-תועלת[2].  

ועד מציאת פונקצית המטרה האופטימלית.

אם כבר מבזבזים לך את הזמן לפחות שזה יעשיר אותך... 

_________________________________________________________

1.היא תורה מתחום המתמטיקה הגובלת בפילוסופיה וסטטיסטיקה ועוסקת בזיהוי ערכים להחלטות שונות בתנאי אי ודאות, במטרה להגיע לקבלת החלטה אופטימלית.

2. תהליך בו בוחנים סיכון צפוי אל מול התועלת הצפויה מלקיחת הסיכון לשם קבלת החלטה בתנאי אי וודאות. 

הרבה פעמים אנשים מוצאים את עצמם בשלבי ביניים בחיים.

תקופות מעבר שאין התקדמות משמעותית או  פריצת דרך באופק.

תקופת מעבר יכולה להערך הרבה זמן.

אם מנתחים את התקיעות הזו מוצאים שרבים לא מצליחים ליצור 'מומנט' ולמנף אותו לעשייה.

אך מה היה קורה,

אם היה ניתן לרתום את תחום השליטה לצורך יצירת ה"מומנט" החיובי ולהפוך אותה למנוע שדוחף אותנו לעשייה וקידום עצמי.

מתוך הבנתי,

הרבה לפני שאנחנו חושבים אנחנו מרגישים, רגש הוא דבר אינסטנקטיבי (תת מודע) בעוד שחשיבה ושכלתנות (מודע).

אז אם רגש הוא דבר אינסטקטיבי ואנו מופעלים על ידו, אפשר בעזרת הכלים הנכונים ליצור מערכת של 'איזונים ובלמים' לצורך קידום הגשמת המטרות שלנו בחיים.

קידום יעדים בלתי מושגים נובעים לרוב מחסמים פנימיים, כגון: פחד מכישלון, חוסר התמדה, חוסר אמונה (ביטחון עצמי נמוך) וכו'.

שליטה היא הרבה יותר מעוד כותרת או כאפה על התחת, ניתן לעשות בה שימושים רבים.

אני לא אומר שכל שולט ידע לעשות את זה או ירצה לעשות את זה..

אבל מה אם הייתם מוצאים את השולט הזה,

הייתם מוכנים/רוצים שהוא יקבע לכם סט של חוקים בכדי שאתם תצליחו למנף את עצמכם ?

מה המעמד שיקבל אדם כזה בחיים שלכם, לאחר שקצרתם כמה הצלחות?

יכול להיות שהכניעה והרצון להעניק לו תהיה יותר חזקה? (משליטה שמבוססת על פחד או תשוקה מינית רגעית..)

גישה זו היא בבסיס הוויתו של 'השולט האציל', אני מאמין בה מאוד.

ארחיב על זה בהמשך, הלכה למעשה.. 

אז לאחר שהרחבתי על תזה שלי בנושא

אומר שחלק מהחסמים אשר חווים נשלטים נעוצים במונח פניה אל הטבע[1], 

מונח זה תומך בקו חשיבה

שאם א' הוא טבעי
לכן, א' הוא טוב. 

או באנלוגיה למקרה שלנו: 

אם גבר נמשך לאישה

הוא חייב לרצות להישלט על ידי אישה.

ואם הוא ירצה להישלט על ידי גבר זה לא טוב/תקין.

התבססות על לוגיקה של פניה אל הטבע היא שגויה אבל מושרשת בנו עמוק מגיל ינקות, בשל החינוך הבינארי שהחברה הכנתה לנו.

מענד הרגשות לצורך קבלת החלטות הוא מאוד מצומצם ומסתכם בטוב או רע,

ללא בחינה מעמיקה יותר.

כך נוצר מצב שפניה אל הטבע בחלק מהמקרים עלולה להיות שגויה, כגון :

השתלת איברים אינה טבעית ולכן אסור לבצע השתלה באנשים הזקוקים לכך.

לאחר שהבנו שהסתמכות על צורת חשיבה זו כאקסיומה אינה נכונה. 

ניתן לעבוד על הפרדוקס הקיים בנו.

חשוב לזכור!

בהרבה תחומים בחיים אנחנו ורסטילים ונזלים מחשבתית הרבה יותר ממה שאנו מעידים על עצמו, לכן אין שום סיבה שלא נפעל גם כך במקרה זה.

_________________________________________

1. 'פנייה אל הטבע' - היא טיעון או טקטיקה רטורית המתבססים על ההנחה כי דבר מה הוא טוב או ראוי משום שהוא טבעי.

לאחרונה יוצא לי לדבר עם הרבה נשלטים שמתארים בעיניי (כי השיח בכתיבה).

שיחות מאוד הזויות עם כל מיני "שולטים" קיקיוניים

אשר דורשים בשלבים מקדימים בקשות בלתי סבירות בעליל.

לרבות, פגיעה בדיסקרטיות של הנשלט וחשיפותו לסיכונים מוגברים שלא כצורך.

חשוב לזכור !

אף אחד פה לא ירש את מקומו 'מן אלללה'. 

לא השולט ולא הנשלט, הכל עניין של רצוניות.

נשלט יקר,

זכור, הדבר הכי חשוב לך הוא אתה עצמך.

אל תפקיד את עצמך בידיים חסרות אחריות...

בחן את טיב האדם אשר הינך חפץ לרצות.

* מוגש אליכם בזאת מטעם המועצה לשליטה בריאה.