אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 8 שנים. יום רביעי, 19 בדצמבר 2018 בשעה 18:17

אז מה... עכשיו כל שבוע תחזרי לנו עם חפירה אחרת? 

 

אז כן. 

ככה זה ארכאולוגים. 

 

אז היום התרברבתי לחברה שלי שאני דווקא אחל'ה בחלק פקודות. 

הבעיה היא שהמדריך שמע. 

שמע רק חלק. 

או ששמע את מה שהוא רצה לשמוע. 

 

הסברתי לחברה שלי שאני ממש אחל'ה בלתת פקודות... כשמדובר במטבח שלי. וכשאין לחץ של זמן בשישי בצהריים. 

 

 

אז המדריך החליט לבדוק איך אני בתור ראש צוות. 

לא צוות בישול. 

 

היה חוויתי. 

עשיתי כמובן הרבה פאדיחות. 

עכשיו אני בטוחה שאין גרועים ממני. 

(אז מה אם חצי כיתה חושבת את אותו דבר רק כל אחת על עצמה)

ושהמדריך מתפוצץ מצחוק כשהוא חושב עלי. (וזה במקרה הטוב, אם הוא לא קורא אותי פה או חושב להעיף אותי מהקורס)

מזל שעוד מעט שבת. 

אני טובה בלהגיד - תחתוך תפוחי אדמה, וכאלה... 

נשים למטבח!

 

 

 

שובניסטית, כבר אמרנו?

לפני 8 שנים. יום רביעי, 12 בדצמבר 2018 בשעה 20:08

אני מתחילה לחשוד שאחד המדריכים בקורס נמצא פה באתר... 

ושהוא עלה עלי מזמן. 

 

 

 

לא שיש לי מה לעשות עם זה חוץ מלמות מסקרנות ופאדיחות... 

רק מתלבטת מה יותר מסוכן? הסקרנות או הפאדיחות? 

לפני 8 שנים. יום שלישי, 11 בדצמבר 2018 בשעה 19:00

אז מה שאת אומרת בעצם זה שאת זקוקה לכמה בעיטות בבטן לפני השינה כדי לישון בשקט? 

 

 

 

 

 

#הריוניות_מזוכיסטיות_חסרות_תקנה

 

 

לפני 8 שנים. יום שבת, 8 בדצמבר 2018 בשעה 15:26

ישבתי באוטובוס החשוך. הראש של הנסיכה הקטנה על הברך שלי ובכיתי בשקט. 

 

חשבתי על הברית של התינוק שאני נושאת. כנראה שלא אזכה להשתתף בה. 

אדם אחר ואכזר לא מתכנן לוותר על הנוכחות באירוע ואני לא אעמוד במפגש איתו. בטח לא אחרי לידה. 

חשבתי על התינוק שיאלץ לחכות עד שמישהו יתפנה לקחת אותו לאמא. חשבתי על הבנות שלי, את מי אמנה לשמור עליהן שלא יפגעו? הרי יסתובב שם אדם אכזר שפוגע בבנות... 

 

ישבתי ובכיתי בלי קול. מקווה ללדת כמה שיותר מאוחר. הלוואי שבשבוע 43... רוצה תינוק אבל לא רוצה את הסבא הרע שלו. 

 

ואז בעלי קרא לי. כבר לרגע חשבתי שהוא הבחין בחושך בדמעות שזלגו בגלל אבא שלו. אבל לא. הוא רק שאל בבהלה אם המטריה אצלי או ששכחנו אותה בתחנה.

 

 

טוב שמישהו פה מחובר למציאות...

 

...

לפני 8 שנים. יום שלישי, 4 בדצמבר 2018 בשעה 19:50

אני מבינה שמשהו באמון ובקשר נשבר, כשאני לא מסוגלת לבכות על ידו. 

זאת אומרת לא את הבכי האמיתי. זה שמגיע מבפנים בפנים. 

 

 

פעם הייתי מסוגלת לבכות תוך כדי סקס. 

זה אפילו היה בשבילי סימן שהגענו למקום עמוק בנפש... 

 

 

אבל היום כשרציתי לבכות ביקשתי ממנו להניח לי. לצאת מהחדר. 

 

וזה סימן לא טוב. ואני לא רוצה שזה יהיה ככה. 

 

לפני 8 שנים. יום רביעי, 28 בנובמבר 2018 בשעה 19:32

כבר אמרתי לכם ששירים של יהורם גאון עושים לי את זה? (עד שהרימון מחליט לצנזר לי אותם)

 

 

השיר. המילים. האלכוהול... 

 

תהנו!

 

 

 

 

 

אישה חופשיה / חיים חפר

 

 

כן היא אישה חופשית 

היום ליד הבר 

זאת כבר כוסית שלישית 

הראש שלה סחרחר 

לכל מי שנכנס 

תזרוק חיוך רחב 

תלחש בקול נועז 

חזר אחרי עכשיו 

 

ידיים חדשות 

נחות כבר על גבה 

ואצבעות קשות 

נוברות בתוך לבה 

ולמה את בוכה 

שואל אותה הקול 

כשהיא אותי אותך 

רואה באלכוהול 

 

הי אתה, אתה, אתה 

נגן עוד פעם את המנגינה ההיא 

הי אתה, אתה, אתה 

כך היא יוצאת מדעתה 

מה שהיה היה 

יהי אשר יהי 

 

והיא צופה לנס 

מוחה עייף הוזה 

אולי עוד יכנס 

לתוך הבר הזה 

והוא היחידי 

אולי ילחש פתיה 

יהי אשר יהי 

מה שהיה היה 

 

כוסית ועוד כוסית 

ריקוד ועוד ריקוד 

אומרים לה מה עשית 

האיש שלך אבוד 

אז בכי חרישי 

הופך לבכי מר 

והיא אישה חופשית 

היום ליד הבר 

לפני 8 שנים. יום שבת, 24 בנובמבר 2018 בשעה 19:21

בית חולים. 

 

מאושפזת. 

 

עוד יום אחד כאן ויוכלו להעביר אותי ישר למחלקה הפסיכיאטרית. 

 

והכי מצחיק, אנשים שואלים למה לא סיפרתי? כאילו, הם באמת התכוונו שאני אודיע להם חגיגית שאני בבית חולים? זה משהו שבני אדם נורמליים עושים? סתם מודיעים שהם תקועים בבית חולים? 

 

 

 

ואל תשאלו מה יש ומה קרה. הכל בסדר. 

חוץ ממה שלא. 

פה בעיקר להשגחה. 

וריד פתוח. 

הכל טוב. 

אוהבת מחטים. רק אלרגית למדבקות שמגיעות איתם. 

 

לילה טוב!

לפני 8 שנים. יום שני, 19 בנובמבר 2018 בשעה 7:19

בהתחלה לא שמתי לב שכל מה שהוא נוגע בו מתקלקל. 

עד שהפכתי להיות חלק מהסטטיסטיקה. 

 

מחפשת טכנאי שיתקן. 

הוא כבר רגיל לשבור דברים. לא מבין שזאת אחריות שלו להרכיב אותם מחדש. 

לפני 8 שנים. יום רביעי, 14 בנובמבר 2018 בשעה 18:51

 

 

המדריך: כאב זה טוב לפעמים.

אחד מהחבר'ה: נכון, לכן מתחתנים. 

 

ואני עוד חשבתי שאני המשוגעת של הקורס הזה. 

 

 

 

העיקר שהיה שיעור משעשע. גם אם חלק מההומור יצא קצת שחור. (טוב. נו. אולי בעיקר בגלל זה)

לפני 8 שנים. יום שלישי, 6 בנובמבר 2018 בשעה 19:29

אם חבר שלכם היה עובר בבת אחת משלוש סיגריות ביום לשלוש חפיסות ביום היתה נדלקת לכם נורה אדומה? הייתם מנסים לברר מה עובר עליו? 

 

 

אז סיגריות באמת מגעילות אותי. אלכוהול מר לי מדי. 

התמכרתי לשוקולד מריר. כמעט נגמלתי ואז נפלתי משלוש קוביות לשלוש חפיסות ליום. לאף אחד בסביבה שלי זה לא מוזר. לא מדליק שום נורה אדומה. אפילו הפסיכיאטרית לא מבינה למה לי לספר לה על זה. את אוכלת שוקולד? לכי לדיאטנית. לא למכון גמילה. 

 

 

אז אני במשבר, ואני תוהה איך לצעוק את זה שמישהו ישים לב? כולם בטוחים שאני בסדר וממשיכים לדרוך עלי כרגיל...