מעבר להרי החושך

יצא לי קצת מפגר. 

זה לא ממש מה שרציתי להגיד שם. 

אבל אני מבולבלת ואני על סף התקף, אז תסלחו לי? 

נראה לי כל אחד מפרש את המילה קצת אחרת לגמרי.

ב50 גוונים (בסרט) זה היה נשמע כאילו הרומנטיקה קצת סותרת את הבדסמ.

אבל תגידו לי, יש דבר יותר רומנטי מבחורה שמתעלפת לזרועות הבחור שלה? (סטייל הכריכה של חלף עם הרוח)

מלוחם פצוע וחובשת יפיפיה? (סטייל מלחמת השחרורה) (חולה על הקטעים האלה שהוא מסביר לה איך להוציא לו את הכדור מהבטן)

אפילו התקף חצי פסיכוטי יכול להיות רומנטי. אם היא משתגעת ומנסה לזרוק דברים או לפגוע בעצמה, והוא הולך איתה מכות, מחזיק אותה חזק עד שהיא נכנעת לכח שלו ונרגעת. 

אאאה... זה בעצם יכול להיות רומנטי רק אם מותר לו לגעת בה.

כשהיא בפאניקה והוא רק יכול להגיד לה שהוא אוהבת אותה ושתצא מיזה, זה כבר לא כזה רומנטי.

על סף התקף. 

חייבת להחזיק מעמד

כי אין מי שיחזיק אותי בכח...

אתמול הייתי אצל הרופאת נשים. בדיקה שגרתית. 

אני על הכיסא, והיא:

"מה זה כל הפצעים האלה על הרגליים?!?!?"

אני מגמגמת. כמעט מתנצלת.

זה עקיצות... שגרדתי...

ובברך זה כי נפלתי...

אחר כך כשהיא דיברה על BMI ופוריות ואני אמרתי שבעלי לא מרשה שיהיה לנו משקל בבית, תהיתי אם היא השתכנעה יותר לגבי ה"עקיצות ברגל".

בכולופן היא לא קראה לעובדת סוציאלית. אלא אם ה"טכנאית אולטרסאונד מתלמדת" היא אחת סמויה. אבל נשאיר את זה לסרטי פעולה על המוסד. 

לי יש סרטים אחרים לאכול עכשיו... 

החופש הגדול זה בדיוק הזמן לגלות מי שולט ומנהיג באמת, 

ומי רק חושב שהוא שולט...

נ.ב

יש פה כאלה שהן רק נשלטות והגבר הדומננטי שלהן לוקח קורס קיץ... 

תתפללו עלי. 

ילדה בת שבע שבטוחה שאני השפחה שלה, זה לא הסוג של המזוכיזם האהוב עלי. :)

טיפים משולטים ונשלטים כאחד יתקבלו בברכה.

חופש שמח ובטוח לכולם!

נדמה לי שכל אדם שפוי שרואה שפוגעים לו בילד ירגיש משהו.

אני יודעת את זה כי פעם הייתי שפויה.

וכעסתי, וכאבתי, וחמלתי על הנסיכה הקטנה...
אבל כבלו לי את הידיים מאחורי הגב. וזה לא קל. גם אם זה רק מטפורית.

לטפל ולעצור את המציק לא יכלו.
למרות שהרופא אמר שזה לא בריא לה לקטנה מה שעושים לה...

אני כבר השתגעתי מרוב כאבים, אז במקום לטפל בו, טיפלו בי.
עצוב לך מדי? כואב לך מדי?

מה הבעיה?
אפשר להקהות את הרגש!

אחרי שטיפול קוגנטיבי לא לגמרי עזר, עברנו לכדורים. העיקר שיפסיק לכאוב לי כשפוגעים בבת שלי.

למדתי שאמא עם רגשות וחמלה לילדים שלה, זאת אמא בעייתית שמונעת מהילדים שלה לחיות נורמלי.

שהבנות שלי צריכות להיפגע ולהיפגש עם אנשים בעיתיים מאוד, כדי לחוות את העולם.

שבוע שעבר היה עמוס. והסופ"ש עוד יותר.

יצא שכמה ימים ברצף לא לקחתי את הכדורים מוחקי הרגש שהפסיכיאטר רשם לי.

והרגשתי.

וחמלתי, וכאבתי ובכיתי...

פעם מורה חכמה אמרה לי שאדישות זה הכי גרוע. יותר גרוע מלכעוס או לשנוא. כי זה מראה שלא אכפת לך. שאתה לא רוצה שום קשר...

הבוקר חזרתי לקחת את הכדורים שהופכים אותי לאמא שאדישה לבנות שלה.
כי, ככה אומרים, ככה מתנהגת אמא טובה.

תוכל לספר להן?
שלפני שהכדורים חזרו להשפיע בכיתי והתפללתי עליהן? תוכל להגיד להן שבלי הכדורים אני חולת אהבה? שאני אוהבת אותן...

אל תנסו להבין
גם אני לא הצלחתי

כמה תובנות

לחץ גורם לי לדבר הרבה כאילו בלעתי פטיפון. נראה לי שזה טריק כזה שנתקע לי מהקורס מדריכי טיולים.

היו שם אנשים טובים. מיוחדים.
אבל היה מוזר לראות דתיים שעובדים את החברה שלהם יותר ממה שהם עובדים את אלוקים.

אני תוהה האם גם אני קצת כזאת?

עבודה זרה בשיתוף.

כל הזמן אמרתי שזה (לפצוע את עצמי וכאלה) דפוק.

וכולם ניסו להסביר לי שזה לא.

תמשיכו חבר'ה, אולי בסוף אני אצליח להאמין בזה.

ועכשיו, כשהלחץ קצת ירד, וחזרתי להיות טרמפולינה או ספסל, בא לי לבכות את כל האיכסה שנדחס לי לפני כמה שבועות ללב. וגם את סוף שנה אני רוצה לבכות. סיומים ופרידות אף פעם לא היו הצד החזק שלי.

והקיץ...

נראה לי בגלגול הקודם הייתי ערפד. השמש קשה לי לא פחות מהחושך המוקדם של החורף.

והמלחמות של הקיץ.

וכל הימי זיכרון שנשארו לנו מהן.

ורק הסינוסים שלי כאילו אמצע החורף.
ואם אני אבכה החוצה את כל מה שמציק לי, אני אחטוף כזאת סתימה באף...

ותגידו, גם לכם בנצ'י גופשטיין כותב שהוא צריך אתכם? אני תוהה אם זה בגלל שאני גרה כמעט בתוך כפר ערבי, כאילו, כל המתנחלים מקבלים הודעות כאלה?

אדרנלין עושה טוב, נכון? גם שוקולד. מזל שמותר לי...

אז איך מסכמים את הערב?

היה מוזר.

ומיוחד.

דיברתי המון.
אבל אולי כי קצת פחדתי מהשקט.

אני חושבת שיצאתי מאוד מזוכיסטית אבל לא בקטע מיני (כי התפדחתי לדבר על הצד הזה של החיים).

ונדמה לי שמצאתי חברה מגניבה ומהממת!

ואולי הכי הייתי רוצה לדעת איך היה לאחרים. כי אני הייתי עסוקה בלקשקש, ובלבדוק שאף אחד לא הלך לאיבוד וביקש עזרה במייל.

אז אין לי מושג בעצם איך זה באמת היה?!?

הלוואי שזה עשה לאנשים טוב. זאת היתה המטרה שלי בעצם... 

נראה לי שה"שכבתי עם אישה דתיה ונשואה" זה ה"איפה האלוהים שלכם היה בשואה?" של הכלוב. 

מן משפט מנצח כזה שאפשר להגיד גם כשזה ממש לא קשור... 

יש אנשים כאלה שאוהבים לתת הסברים למצוות.
הם קוראים לזה "טעמי המצוות".
אין הכוונה לסיבות האמתיות של המצוות, אלא רק למה שיהפוך אותן ליותר טעימות.
ואיך אומרים?

הכל עניין של טעם...

על הלכות נידה הם אומרים שהגעגוע תורם.
שההמתנה במשך (כמעט?) שבועיים עושה טוב לזוגיות ולתשוקה.

שהמפגש אחר כך הוא שמיימי.

אצלי זה לא ככה.

אצלי העובדה שלכל גבר מותר להעביר לי חפצים מיד ליד ואגב כך להתחכך בי, כל גבר חוץ מבעלי, עושה הרגשה רעה. מופקרת.

העובדה שבזמן שאני הכי זקוקה לו אני לא מקבלת חיבוק, גורמת לחרדת נטישה.

ההכנות לטבילה מלחיצות אותי ואני נופלת לזרועות בעלי בוכה, עייפה, וכועסת.

אני מרגישה כאילו אני נבגדת כל חודש מחדש.

אז למה אני ממשיכה עם השטות הרעה הזאת?

כי ה' אמר.

כי אני מאמינה בה'.

ואמונה זאת לא ידיעה.

אין לי הוכחות לקיומו. אם היו לי זאת כבר לא היתה אמונה.

כי ה' אמר להקשיב לחכמים ואני בידיעותיי הדלות עושה " כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ"

ואני ממש לא מבינה למה זה.

והניסיונות הנואשים לתת למצוות האלה טעם קצת מצחיקים ובעיקר מרגיזים אותי.

מרגישה שה"טעמים" האלה נועדו לאלה שלא הבינו מה זה אמון או מה זאת אמונה.

דבר אחד אני יודעת, אין שום מצווה לסבול בשקט
איפשי ואיפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך...

אז כנראה שתאלצו להמשיך לסבול אותי :)

חלום לא מציאותי. 

אתה יודע, לפני כמה ימים פינטזתי עליך. 

זה היה סוג של לאונן בלי לגעת. 

דמיינתי איך אנחנו נהנים ומשתובבים ביחד. איך אני עושה לך נעים ומתמלאת באושר. באושר ובך. 

זה אפילו עשה לי קצת רטוב. 

לא שזה כזה קשה. גם ככה בימים האלה בחודש הכל רטוב שם... רטוב ומשתוקק.

פינטזתי עליך. 

אבל אז תפסתי את עצמי. 

יודעת בדיוק מה עומד לקרות. 

זה הרי תמיד קורה. 

ככה זה כל חודש.

עד שאתה מקבל אותי חזרה אני עצובה, יבשה ובעיקר חסרת חשק. 

כשסוף כל סוף מותר,  במקום אישה מלאת תשוקה אתה מקבל גור כלבים עייף ומפוחד, שרק מחפש מישהו להתרפק ולהרדם עליו.

אתה תמיד מתייחס יפה לגור הזה. 

מחבק, מלטף ומרדים... 

אבל אני לא יכולה שלא לתהות איך יהיה אם פעם אחת תקבל אותי בשלב אחר של הגילגול הזה. אם במקום גורה חבולה עם חרדת נטישה תקבל אישה משתוקקת. גם אותך זה מעניין לדעת?

לפני כמה ימים פינטזתי עליך, עלנו...