מעבר להרי החושך

מכירים את השלב הזה שילדים פוחדים ממפלצות?

כמעט כולם עוברים אותו.

חוץ ממבולבלת שבגיל צעיר מדי מצאה את עצמה פוחדת מפצצות אטום. אבל עדיין פחדתי להיות לבד בחדר, כי עדיף להיות ליד אמא, גם אתה מת במקום. ובטח אם אתה לא. אבל ההורים שלי לא יכלו להגיד לי "אין דבר כזה". כי יש. זה אפילו הופיע בבריטניקה לנוער.

גם אני לא מזמן מצאתי את עצמי מסבירה לילדה שהיא עברה את הגיל, ואין באמת מפלצות. מה כבר יכולתי להגיד?

שיקרתי.
כמו כולם. (לפחות הצעתי לה דברים אחרים לפחד מהם. לא, פצצת אטום לא היה אחד מהם)
הרי במקביל התמודדתי עם מפלצת. שחורה עם מלא ראשים. כמו בסיוטים היא מגיעה עם ערפל ופחד.

בניגוד לפצצות אטום, שמעתי איך מסבירים לאחי שאין מפלצות.
חבל, אם היו מאמינים לו שיש, אולי היום במקום לרצות להסתתר במקלט אטומי (וזה במקרה הטוב), הייתי יודעת להתמודד איתן.