לפני 7 שנים. 1 ביוני 2017 בשעה 22:31
יום חמישי זה היום שאיכשהו אני תמיד מגיעה בו בשלבמסויים למסקנה שכנראה היה עדיף לעולם בלעדי.
מזל שאלוקים לא מרשה להתאבד.
למרות שאני לא כזאת צדיקה... וכבר כמעט ש...
אז היום אמרתי לעצמי, בואי נברח. נדפוק ראש עם משהו.
אלכוהול כבר מלא זמן אסור לי, אבל למדתי לשתות לשוכרה שירים.
פתחתי ת'יוטיוב, שמתי אוזניות כדי לא להעיר את הילדות...
ואתם יודעים איך זה שם.
שיר זורק לשיר זורק לשיר.
ואי אפשר לעצור.
וזה היה לי מעולה, כי רציתי לברוח ולשכוח.
ואז השיר הזה.
בביצוע הזה שלא הכרתי.
הוא הופך את העסק לקצת אחר.
במקום למחוק את השכל נאלצתי שוב פעם לחשוב.
אבל לחשוב עושה מיגרנה...
אז לכל חובבי הכאב ראש עד שהוא מתפוצץ, וגם לסתם מי שאוהב מאיר אריאל, קחו. תהנו:
אני צריכה לחפש משהו אחר לדפוק איתו ראש, למה השיר הזה כבר שייך לשלב של ההנגאובר.
לילה זך
