בואו רגע נשים את הדברים על השולחן:
יש פה כנראה כמה אנשים שמחפשים זיון קל.
אבל יש פה כנראה גם כמה אנשים, איך נגיד את זה?
עם מודעות עצמית גבוהה?
עמוקים?
תוסיפו לזה את הנטייה הלא שיגרתית, וקיבלתם כמובן מתקון לאסון.
ושהרבה אנשים כאלה מתקבצים למקום אחד, גם אם וירטואלי, העסק יכול להסתבך.
בטח כבר אמרו לכם: מילים יכולות להרוג, אתם לוחצים על כפתורים בלי לשים לב וזאת בכלל לא אשמתכם.
אז אני שמה רגע את הדברים על השולחן:
תקראו לזה תיסבוך,
תקראו לזה עומק,
תקראו לזה יצירתיות,
תקראו לזה מודעות עצמית גבוהה
תקראו לזה נשמות מעולם התוהו...
אני אוהבת לקרוא לזה שיגעון.
כי גם אני משוגעת כזאת.
(לא כל מתוסבך, יצירתי או עמוק וכו' הוא משוגע, אבל הבנתם ת'רעיון, נכון?)
במינוח המקצועי אוהבים לקרוא לזה דיכאון, הפרעת אישיות, מחלת נפש.
(אותי עוד לא הצליחו ממש לאבחן כמובן, אבל רק מלקרוא אותי נראה לי שדי ברור שמשהו לא תקין שם בראש שלי. אפילו הפסיכיאטרית שלי הצליחה לשים לב לזה. והיא לא מהאנשים ששמים לב למשהו שהוא לא תוצאות של בדיקות דם)
בכולופן,
ח-י-י-ב-י-ם לטפל בזה!
והכלוב זה לא המקום בשביל זה.
יש פה אנשים מקשיבים, נחמדים, עמוקים, מבינים...
ובחוץ עלולים להיות פסיכיאטרים דפוקים ומרובעים,
אבל,
בכלוב אין אנשי מקצוע או לפחות פה זאת לא הקליניקה שלהם ולא בשביל זה הם באו לכאן.
ואנשי המקצוע הם אמממ... אנשי מקצוע, ואפילו ה"משבצת מתמטיקה חובבת בדיקות דם" שאני הגעתי אליה מצליחה קצת לעזור.
אני לא אשקר, הכתיבה פה חשובה לי. הלייקים והתגובות עושים לי טוב בלב (תודה!) ומרחיקים אותי מהמחלקה הפסיכיאטירית בעין כרם, אבל הם לא באמת יכולים להיות תחליף לטיפול מקצועי. זה פשוט לא אחראי לחשוב או להתנהג ככה, וזה עלול לעלות לנו אפילו בחיי אדם.
אני מספרת לכם על עצמי כי יש לי הרגשה שחוץ משותפים לנטייה המינית שלי יש פה גם כמה שותפים לשיגעון.
אני לא אצליח לזהות אותם אם הם לא יגידו לי את זה במפורש, ובכולופן אין לי איך לעזור להם, יש לי רק איך ללחוץ על הכפתורים הלא נכונים שיגרמו לאסון (כי יש לי כישרון כזה. משגעת פילים, רדופת מרפי שמוציאה אנשים מדעתם בלי לשים לב שכמותי).
בקיצור, עשו טובה, פנו לרופא.
הרופא משפחה הזה שתמיד יש לו תורים פנויים. הוא יוכל לעזור לכם. הוא אפילו יכול לתת הפניה לבדיקות דם שרלוונטיות להפרעות במצברוח (דיכאון יכול להיווצר למשל גם מחוסר ברזל או B12 ואם יודעים את זה קל מאוד לטפל בסוג הזה של הדיכאון) וגם יוכל להפנות אתכם הלאה.
ספרו גם לאדם קרוב (לא וירטואלית. מישהו קרוב מהמציאות) שמכיר ואוהב אתכם. אולי הוא יוכל לשים לב לנורות אדומות שמחייבות טיפול מהיר.
זהו.
כתבתי את זה.
לא צריך להתרחק ממני.
אני משוגעת אבל מטפלת בעצמי.
אני חושבת שחוץ מלחפור עד אין קץ אני רוב הזמן לא מזיקה.
אבל תשמרו אתם על עצמכם וחייכם.
בשבילי, בשביל החברים והאוהבים שלכם.
אני לא אשים פה את שמרי נפשך שאלתרמן כתב לבתו תרצה אתר כי שניהם באמת היו משוגעים וזה נגמר לא משהו...
פשוט תשמרו, טוב?
לאיש היקר שכרגע כנראה לא נמצא בכלוב אבל גרם לי לכתוב את כל זה במקום לישון עכשיו, אם אתה במקרה קורא אותי, דע לך שאתה חשוב לי, אני לא יודעת איך לעזור ולכן אני עושה את מה שאני טובה בו וזה לחפור בשכל. תעשה לי טובה אישית ותשמור על עצמך.
